רע"א 5370/20 מרדכי הרשקוביץ נ. רפאל יניב

1.

בין המבקש לבין שכניו – שאינם צד להליך הנוכחי (להלן: השכנים ) – נוהלה תביעה שנגעה בעיקרה לשימוש חורג של המבקש ברכוש המשותף משהשכיר דירתו להפעלת גן ילדים (להלן: ההליך הקודם ; להרחבה, ראו החלטתי ברע"א 8177/19 הרשקוביץ נ' אשורי (13.1.2020) (להלן:

רע"א 8177/19 ) ). במסגרת ההליך הקודם, הגישו הצדדים חוות דעת שמאיות שאמדו את דמי השימוש הראויים בגין השימוש החורג שבוצע ברכוש המשותף. המשיב בהליך שלפניי הוא המומחה שהגיש את חוות הדעת מטעם השכנים. נוכח פערים בין חוות הדעת שהוגשו מינה בית משפט השלום, בגדרי ההליך הקודם, שמאי מטעמו שאמד את דמי השימוש בסכום שבין חוות הדעת שהגישו הצדדים (להלן: חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ). בית משפט השלום לא מצא לסטות מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט משזו, כך נקבע, נומקה היטב; נשענה על בדיקות מקיפות שערך השמאי בנכס; ועלתה בקנה אחד עם הראיות בתיק (להלן: פסק הדין בהליך הקודם ) . ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה כמו גם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה (ראו: רע"א 8177/19 , פסקה 8) .

2.

ביום 12.6.2019 הגיש המבקש – שאינו מיוצג – תביעה לבית משפט השלום בחיפה נגד המשיב, היא התביעה נושא הבקשה שלפניי, ובה עתר לקבלת פיצוי נזיקי בשל הנזק שנגרם לו, לטענתו, נוכח "רשלנות פושעת" של המשיב בחוות דעתו (סעיף 15 לכתב התביעה). ביום 7.1.2020, הגיש המשיב בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ולסילוק התביעה על הסף (להלן: הבקשה לסילוק על הסף ). לטענת המשיב בבקשה, יש להורות על סילוק התביעה וזאת, בין היתר, בהיעדר עילה, מטעמי מדיניות משפטית ראויה, ובהיעדר קשר סיבתי בין חוות הדעת השמאית שהגיש לבין הנזק הנטען. בית משפט השלום הורה על הארכת מועד להגשת כתב ההגנה והורה למבקש להשיב לבקשה לסילוק על הסף.

למען שלמות התמונה יוער כי ביום 18.6.2018, עובר למתן פסק הדין בהליך הקודם, הגיש המבקש תביעה בעילות דומות לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה וזו נמחקה נוכח הגשתה לפני התגבשות הנזק שלו טען המבקש.

3.

ביום 1.3.2020 קיבל בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ס' מצא ) את הבקשה לסילוק על הסף והורה על מחיקת התביעה. בפסק דין מפורט ומנומק קבע בית המשפט כי אף אם המבקש יוכיח את כלל טענותיו, תביעתו לא מגלה עילה נגד המשיב. כך, צוין כי המבקש הגיש בהליך הקודם חוות דעת מטעמו; כי הוא לא הסתמך על חוות דעת המשיב; וכי טענותיו כלפי המשיב מוצו במסגרת ההליך הקודם. זאת ועוד, פסק הדין בהליך הקודם אינו מבוסס על חוות דעתו של המשיב. כמו כן, קבע בית המשפט כי נוכח מינוי מומחה מטעם בית המשפט ומתן פסק הדין שהכריע בטענות הצדדים, הרי ש"אין קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת של [המשיב – ע' פ'] לבין הנזק הנטען" (שם, סעיף 36). בית המשפט קבע כי מסקנתו נתמכת גם בשיקולים מערכתיים ובהם עידוד מומחים לבצע עבודתם באופן עצמאי וללא חשש מפני תביעות בגין חוות דעתם; סופיות הדיון; ומניעת הצפת בית המשפט בתביעות סרק. לבסוף, בשים לב לכך שהמבקש אינו מיוצג, הורה בית משפט השלום על מחיקת התביעה חלף דחייתה.

4.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין וביום 8.7.2020 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר ) את הערעור בגדרי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) וקבע כי אין עילה להתערב בקביעות העובדתיות והמשפטיות של בית משפט השלום. בית המשפט הוסיף כי "הטענות המועלות כנגד המשיב חסרות כל עילה משפטית מוכרת, ויחד עם זה גורמות עוול גדול למשיב" (שם, סעיף 4.3).

5.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי הבקשה דנן מעלה מספר סוגיות עקרוניות והמרכזית שבהן נוגעת לחבות בנזיקין של מומחה מטעם הצד שכנגד. המבקש עומד על כך שאין מחלוקת לגבי העובדה שפסק הדין בהליך הקודם לא נסמך על חוות הדעת של המשיב, אלא שזו השפיעה, כך הטענה, על חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, ולפיכך ראוי היה ליתן למבקש להשמיע את טענותיו לגופן. כמו כן, המבקש טוען כי בית משפט השלום האריך את מועד הגשת כתב ההגנה בניגוד להלכות בית משפט זה; וכי המשיב העלה לפני בית משפט השלום טענות הפוכות מאלו שטען בבית המשפט לתביעות קטנות.

6.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערער "בגלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שבו הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או במקרים שבהם הימנעות ממתן רשות ערעור תגרום למבקש עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); רע"א 5644/20 חמיידה נ' קרן קיימת לישראל , פסקה 5 (12.10.2020)). המקרה דנן אינו בא בקהלי המקרים האמורים. בית משפט השלום מחק את תביעת המבקש על הסף מן הטעם כי זו אינה מגלה עילה נגד המשיב. כן נקבע כי אף אם יצליח המבקש להראות כי המשיב התרשל, הרי שלא מתקיים קשר סיבתי בין הנזק שלו טוען המבקש, לבין ההתרשלות הנטענת. יוצא אפוא שחרף הניסיון לשוות לבקשה אצטלה עקרונית, טענות המבקש הן "ערעוריות"; מכוונות לקביעותיו היישומיות של בית משפט השלום; ונטועות בדל"ת אמותיו של המקרה דנן. קביעות אלו, אין בהן כדי להקים עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" (רע"א 3275/20 ס.מ.ל הצלחה בע"מ נ' לוג מוצרים פלסטיים (1993) בע"מ , פסקה 4 (16.9.2020); רע"א 2813/20 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (24.8.2020)). גם יתר טענות המבקש, ובהן טענותיו שנוגעות למתן הארכה להגשת כתב ההגנה, נעוצות באופן שבו יישם בית משפט השלום את הדין בעניינו של המבקש ולא מצדיקות בירור נוסף בערכאה זו. בנסיבות שתוארו, ובפרט נוכח פסק הדין המפורט והמנומק של בית משפט השלום (שבו כאמור, לא מצא בית המשפט המחוזי להתערב) אף איני סבור כי מתעורר בענייננו עיוות דין המצדיק מתן רשות לערער.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.