רע"א 8447/21 רוני מיארה נ. נ.ר.ש.א. לבניין והשרעות בע"מ

1.

בשנת 2011 התקשרו המבקשים, זוג נשוי, בהסכם לרכישת דירת מגורים בעכו (להלן: הדירה ) במסגרת פרויקט מגורים ששיווקה עמותה פרטית (להלן: העמותה ). בשנת 2013 התקשרה העמותה בהסכם לבניית הפרויקט עם חברה קבלנית – היא המשיבה 1 (להלן: החברה ). בשנת 2016 נמסרה למבקשים החזקה בדירה, והמבקשים מצאו כי בדירה ליקויי בנייה ואי התאמות. ב המשך לכך, הגישו המבקשים תביעה נגד החברה לבית משפט השלום, ולתביעתם צירפו חוות דעת מומחה שהעריך את נזקיהם בסך של 220,000 ש"ח (להלן: חוות הדעת מטעם המבקשים ). לשלמות התמונה יוער כי התביעה הוגשה גם נגד המשיב 2, הוא בעל תפקיד בחברה, ונגד המשיבה 3, שהעניקה שירותי פיקוח לפרויקט.

2.

ביום 10.6.2021 קיבל בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מ' קלמפנר נבון ) באופן חלקי את תביעת המבקשים. בית המשפט אימץ את חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, שהעריך כי עלות ביצוע התיקונים הנדרשים עומדת על 69,993 ש"ח. ואולם, לאחר שמצא בית המשפט כי המומחה לא העריך את היקף הנזק שנגרם למבקשים בגין ליקויי רטיבות בדירה, קיבל בית המשפט את חוות הדעת מטעם המבקשים ביחס לראש נזק זה, וקבע כי היקף הנזק עומד על 12,870 ש"ח. לפיכך, מצא בית המשפט כי הנזקים אשר נגרמו למבקשים עומדים על 80,663 ש"ח. בית המשפט דחה את טענת החברה והמשיב 2 (להלן ביחד: המשיבים ) להיעדר יריבות בין המבקשים לחברה, לאחר שמצא כי העמותה המחתה למבקשים את זכות התביעה כדין. לעומת זאת, קבע בית המשפט כי המשיבה 3 פטורה מאחריות בגין הליקויים האמורים, לאחר שמצא כי היא הודיעה למבקשים על הליקויים עובר להעברת החזקה בדירה.

3.

המשיבים ערערו על פסק הדין וביום 12.10.2021 קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל ) את ערעורם באופן חלקי, והפחית את סכום הפיצויים ל-72,430 ש"ח. זאת לאחר שמצא כי לא היה מקום לקבל את חוות הדעת מטעם המבקשים באשר לליקויי הרטיבות, מאחר שחוות הדעת לא התבססה על בדיקה מתאימה, ואף נסתרה על ידי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. לכך הוסיף בית המשפט כי משעברו קרוב לשנתיים מיום קבלת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ניתן היה לערוך בדיקה שתאפשר להעריך את עלות הליקויים באופן מדויק. לצד זאת, דחה בית המשפט את יתר טענות המשיבים באשר לפסק דינו של בית משפט השלום.

4.

מכאן הבקשה שלפניי, שמופנית בעיקרה כלפי התערבותו של בית המשפט המחוזי בפסק דינו של בית משפט השלום. לטענת המבקשים, לא היה מקום לקבוע כי חוות דעתו של המומחה מטעם המבקשים סותרת את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, משטענה זו נטענה בכתב הערעור באופן כוללני ולא אפשרה למבקשים להתייחס לכך. בכך, לטענתם, נגרם להם עיוות דין. לגופם של דברים, טוענים המבקשים כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט אינה סותרת את חוות דעתו של המומחה מטעם המבקשים, ומכל מקום לטענתם אין הצדקה להעדיף את חוות דעתו על חוות דעתם. לטענת המבקשים, המקרה דנן מעורר שורה של טענות עקרוניות, שנוגעות לנסיבות שבהן תתערב ערכאת ערעור בקביעותיה של ערכאה הדיונית.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. כידוע, רשות לערער "בגלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שבו הבקשה מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או במקרים שבהם הימנעות ממתן רשות ערעור תגרום למבקש עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); רע"א 5370/20 הרשקוביץ נ' רפאל , פסקה 6 (2.11.2020) ). המקרה דנן אינו בא בקהלי המקרים האמורים . עיון בכתב הערעור מעלה כי המשיבים העלו את הטענה האמורה המתייחסת לחוות דעת מומחה המבקשים, וציינו כי הסכום שנקבע לחובתם נקבע "בניגוד למצוין בחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש" (סעיף 19 לכתב הערעור). בנסיבות שתוארו, איני סבור כי נגרם למבקשים עיוות דין חמור המצדיק מתן רשות לערע ר ( רע"א 5228/20 שרקאוי נ' רשות הפיתוח עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ , פסקה 8 (30.8.2020); רע"א 2937/15 חוסין נ' חג'אזי , פסקה 3 (30.6.2015)) . אשר לטענות המבקשים שמכוונות לקביעת בית המשפט המחוזי כי חוות הדעת מטעם המבקשים נסתרה על ידי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, על אף ניסיונות המבקשים לשוות לטענות אלו נופך עקרוני, הן נטועות בדל"ת אמות המקרה ולפיכך אינן מצדיקות מתן רשות לערער בפניי בית משפט זה. זאת, גם אם בעניין זה מסקנתו של בית המשפט המחוזי הייתה שונה מזו של בית משפט השלום (רע"א 7847/21 בדלוב נ' בנק אוצר לחייל בע"מ , פסקה 5 (2.1.2022); רע "א 1139/21 פרג' נ' עמותת יד יפה ,

פסקה 5 (14.3.2021)). משאלה הם פני הדברים, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.