רע"א 5488/20 יוסף אעמר נ. אבראהים דיאב

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת אילת דגן ) בת"א 15632-09-19 מיום 28.7.2020, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיב 1 או מי מטעמו לבצע במקרקעין מושא המחלוקת כל שימוש או עבודה הטעונה היתר שיש בהם לשנות מן המצב הקיים, ו זאת עד להכרעה בתובענה שהגיש המשיב 1 נגד המבקש.

העובדות הצריכות לעניין

1.

בין המבקש, מר יוסף אעמר (להלן: " המבקש "), לבין המשיב 1, מר אבראהים דיאב (להלן: "המשיב" ), נטושה מחלוקת בקשר למקרקעין שבבעלות המשיב, המצויים בחלקה 56 בגוש 18567 באזור טמרה (להלן: " המקרקעין " ו- "חלקה 56" , בהתאמה) . ביום 8.9.2019 הגיש המשיב תובענה לבית המשפט קמא נגד המבקש ובה ביקש להורות על מחיקת הערת אזהרה שנרשמה ביום 26.8.2019 לטובת המבקש על זכויות הבעלות של המשיב במקרקעין (להלן: "הערת האזהרה" ). כעולה מכתב התביעה, לשכת רישום המקרקעין מסרה למשיב שהערת האזהרה נרשמה מכוח הסכם לפיו לכאורה מכר את המקרקעין למבקש (להלן: "ההסכם למכירת המקרקעין" ). לטענת המשיב, ההסכם האמור מזויף, שכן מעולם לא מכר את זכויותיו במקרקעין למבקש, ומכל מקום הערת האזהרה נרשמה ללא הסכמתו וללא ידיעתו. לצד הגשת התובענה, הגיש המשיב בקשה למתן צו מניעה, במעמד צד אחד, שיאסור על המבקש לבצע כל דיספוזיציה במקרקעין . למחרת, ביום 9.9.2019, נעתר בית המשפט קמא לבקשת המשיב והוציא צו ארעי, שנהפך ביום 28.11.2019 לצו זמני לאחר שהמבקש לא הגיש תגובה ואף לא התייצב לדיון שנקבע.

2.

בחלוף כמה שבועות, ביום 7.1.2020, הגיש המבקש כתב הגנה לתובענה שהוגשה נגדו. בהחלטת בית המשפט קמא צוין כי זהו "כתב הגנה לקוני ויש בו הכחשות כלליות וסתמיות. לא הובאו פרטים בכתב ההגנה ביחס לנסיבות חתימת ההסכם [למכירת המקרקעין], לא הוגש ההסכם שהוא מסמך מהותי, לא הוברר אם עורך דין היה שותף לעריכת ההסכם, היכן נחתם, לא הוגשו מסמכים נוספים מהותיים (כגון דיווח לשלטונות המס, חתימה על מש"חים וכד') שיהיה בהם כדי לשפוך אור או ולהזים את טענת [המשיב] לפיה ההסכם מזויף מתחילתו ועד סופו" (פסקה 6). עם הגשת כתב ההגנה נקבעה ישיבת קדם משפט ליום 16.9.2020.

3.

כחצי שנה לאחר הגשת כתב ההגנה, ביום 21.7.2020, הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה, במעמד צד אחד, ובה התבקש לאסור "על המשיב ו/או מי מטעמו לבצע עבודות בניה ו/או כל עבודה אחרת הטעונה היתר ו/או כל עבודה ו/או שימוש לשינוי המצב הקיים במקרקעין... וכן... לאסור על המשיב או מי מטעמו לגור במקרקעין" . בנימוקיו לבקשה זו, טען המבקש כי המשיב מבצע עבודות בניה במקרקעין ללא היתר וכי בכוונתו להתגורר בהם בניגוד לחוק. המבקש הוסיף כי פעולותיו של המשיב במקרקעין פוגעות בזכויותיו וגורמות לו מטרד ואי נוחות. עוד באותו היום, נתן בית המשפט קמא צו מניעה ארעי, במעמד צד אחד, האוסר על המשיב לבצע דיספוזיציה או עבודות בנייה במקרקעין (להלן: " צו המניעה הארעי ").

4.

יומיים לאחר מכן, ביום 23.7.2020, השיב המשיב לצו המניעה הארעי ותמה על נתינתו משאין לו מבנים במקרקעין, ומשהוא אינו מבצע כל עבודות בנייה בהם. לצד זאת, טען המשיב כי אחיו, מר מוסטפא דיאב (המשיב 2. להלן: "מוסטפא" ), הוא זה שמבצע עבודות בשטח אשר בבעלותו (של מוסטפא) והמצוי גם הוא בחלקה 56. באותו היום, פנה מוסטפא לבית המשפט קמא בבקשה דחופה לביטול צו המניעה הארעי, בטענה כי על אף שאין לו יד ורגל במחלוקות שבין המבקש למשיב, הצו פוגע הלכה למעשה אך ורק בו, ובפרט במאמציו לשפץ באותם הימים מחסן חקלאי המצוי מזה כמה עשורים על השטח שבבעלותו (ולא בבעלות המשיב).

החלטת בית המשפט קמא

5.

ביום 28.7.2020 קיים בית המשפט קמא דיון במעמד הצדדים ובסופו נתן את החלטתו מושא הליך זה, שבה דחה את בקשת המבקש למתן צו המניעה ובהתאם הורה על ביטול צו המניעה הארעי שנתן ימים ספורים קודם לכן. הוטעם כי המבקש אינו עומד באף לא אחד משלושת התנאים המצטברים שנקבעו בפסיקה למתן צו מניעה לנתבע . כך, נקבע כי צו המניעה שהתבקש על ידי המבקש אין בו לשרת את הסעד המבוקש בתביעה שהגיש נגדו המשיב (מחיקת הערת האזהרה); כי צו המניעה לא יאושר ככל שהתביעה תידחה; ובפרט, כי המבקש לא הגיש תביעה נגדית כנגד המשיב על מנת להפריך את עמדת המשיב בדבר זיוף ההסכם למכירת המקרקעין.

6.

בית המשפט קמא הוסיף וקבע, למעלה מהצורך, כי בקשת המבקש למתן צו המניעה אף אינה עומדת בדרישות העיקריות למתן צו מניעה עבור תובע . תחילה הובהר כי סיכויי טענותיו של המבקש להתקבל אינם גבוהים. בהקשר זה נקבע כי לכלל המקרקעין שבחלקה 56 בעלים רבים ומאחר שככל הנראה אין הסכם שיתוף ביניהם הרי שבעלותם משתרעת על חלק יחסי בחלקה 56 כולה. בית המשפט קמא גם התרשם כי ההסכם למכירת המקרקעין עליו סומך המבקש את ידיו הוא לקוני. כמו כן נקבע, כי לא עלה בידי המבקש להצביע על החלק המסוים שרכש או על החלקים המסוימים שבבעלות המשיב ומוסטפא, למרות שנשאל על כך במפורש במהלך הדיון. על רקע זה, נקבע כי המבקש לא היה יכול להצהיר כי עבודות הבנייה בוצעו דווקא בשטח שרכש לטענתו לפי ההסכם למכירת המקרקעין. זאת ועוד, נקבע כי המבקש לא הביא כל ראיה להוכחת טענותיו בדבר כוונת המשיב להתגורר במקרקעין או בדבר ביצוען של עבודות בנייה הדורשות היתר. לעניין זה, העיר בית המשפט קמא כי בהתאם לחומרים שהונחו לפניו, העבודות עליהן מלין המבקש הן עבודות שיפוץ במבנה שעמד על תלו כבר במועד ההתקשרות הנטענת בהסכם למכירת המקרקעין, והודגש המובן מאליו כי אף גורם אינו רשאי לבנות במקרקעין בניגוד לדין.

7.

בהמשך לכך, קבע בית המשפט קמא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב שזכות קניינו במקרקעין רשומה. הודגש בהקשר זה כי גם אם בסופו של דבר תידחה התביעה, ואף אם המבקש ירשום את המקרקעין על שמו, הרי שלא רק שלא יינזק מאי נתינת צו המניעה שביקש אלא שקיים סיכוי שיצא נשכר מהשבחת המבנה לדירה. לכל הפחות, כך נקבע, יוכל המבקש לפעול לביטול השימוש הלא חוקי במקרקעין אם לא יינתן אישור תכנוני לבנייה המבוצעת בהם. נוכח האמור, דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקש למתן צו מניעה.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

8.

להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 13.8.2020, דהיינו לאחר שניתנה ההחלטה מושא הבקשה שלפניי, הגיש המבקש תובענה למתן סעד הצהרתי בדבר בעלותו במקרקעין מושא המחלוקת (ת"א (מחוזי חיפה) 29497-08-20 אעמר נ' דיאב ). ביום 16.9.2020 הורה בית המשפט קמא, בהסכמת הצדדים, על איחוד הליך זה עם ההליך דנן.

בקשת רשות הערעור

9.

בבקשת רשות הערעור מוחה המבקש על כך שבית המשפט קמא דחה את בקשתו למתן צו מניעה זמני מבלי שהתקיימה חקירה של הצדדים, ומבלי שהתאפשר לו להשיב לבקשת מוסטפא בדבר ביטול צו המניעה הארעי או להגיב לתשובת המשיב לבקשה, קל וחומר כאשר המשיבים כלל לא העבירו לעיונו מסמכים אלה. בנוסף, נטען כי שגה בית המשפט קמא בכך שביסס את החלטתו על נימוק שהעלה מיוזמתו, בדבר יכולתו של המבקש כנתבע להגיש בקשה למתן צו מניעה. בהקשר זה, תוהה המבקש מדוע נתן בית המשפט קמא צו מניעה ארעי, ולא דחה את בקשתו מלכתחילה בהתבסס על הנימוק האמור. כמו כן, נטען כי צו המניעה הארעי לא הופנה נגד מוסטפא, ועל כן הוא לא היה רשאי להגיש בקשה לביטול הצו וממילא אין הצדקה להוצאות שנפסקו לזכותו. עוד נטען כי המשיבים לא הציגו כל ראיה לזהות מזמין עבודות הבנייה ולשטח הספציפי מתוך חלקה 56 בו בוצעו עבודות הבנייה בפועל, ולא טענו כי ניתן להם היתר בנייה במקרקעין. בנוסף, שב המבקש על טענתו כי במקרקעין מבוצעות עבודות שיפוצים בדירת מגורים ללא היתר בנייה, וכי אלו מסבות לו אי נוחות רבה ופוגעות בזכויותיו הקנייניות.

דיון והכרעה

10.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

11.

כידוע, רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, וזאת משום שמדובר בעניין לגביו נתון לערכאה המבררת שיקול דעת רחב לאור התרשמותה הבלתי אמצעית מהצדדים, טענותיהם וראיותיהם (ראו: רע"א 2664/19 ראובני נ' מדינת ישראל – רשות הפיתוח , פסקה 5 (16.4.2019); רע"א 4218/19 פנחסוב נ' ב.ס.ד דירות מגורים בע"מ , פסקה 10 (27.6.2019); רע"א 7618/19 Weight Watchers International, Inc.

נ' שומרי משקל בע"מ , פסקה 12 (24.12.2019)). לא מצאתי כי המקרה שלפניי נמנה בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות כאמור .

12.

נקודת המוצא היא שלכל בית משפט הדן בעניין אזרחי נתונה סמכות להעניק לבעל דין סעד זמני " ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו " (סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). מכוח סמכות רחבה זו, הוכרה זה מכבר בהלכה הפסוקה סמכות בית המשפט ליתן סעד זמני אף לבקשת הנתבע וגם מבלי שהגיש תביעה נגדית (ראו: ע"א 86/62 עולי טהרן נ' ועד בית הכנסת , פ"ד טז(3) 1769, 1772 (1962); ע"א 425/69 פוטרמילק נ' פלד , פ"ד כג(2) 385, 388-387 (1969);

רע"א 3388/99 שלום נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ , פסקאות 3-2 (3.11.1999); רע"א 10029/07 היועץ המשפטי לממשלה נ' הקדש העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון , פסקה 5 (14.5.2008) (להלן: " עניין הקדש העדה הספרדית ")). לפיכך, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא לתת את צו המניעה הארעי שביקש המבקש – סעד הניתן לאחר התרשמות ראשונית מהבקשה לסעד זמני, ומבלי שכל הטיעונים הדרושים מצויים לפני בית המשפט – ואין אלא לתמוה על התמיהה שהעלה המבקש בעניין זה.

13.

בה בעת, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא, לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, לבטל את צו המניעה הארעי שניתן, ולדחות את בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני. המקרים בהם יינתן סעד זמני לטובת נתבע הם יוצאי דופן, וזאת מהטעם שתכליתו העיקרית של הסעד הזמני היא " לתמוך בסעד הקבוע ולסייע במימושו " (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 731 (מהדורה 13, 2020)). עם זאת, כאמור, יתכנו מקרים חריגים בהם הענקת סעד כזו תהיה מוצדקת בשל תכליות אחרות של הסעד הזמני, כדוגמת הבטחת קיומו התקין והיעיל של ההליך או הבטחת זכות לכאורה במהלך הליך משפטי (השוו תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, המרחיבות במידת מה את תכליותיו של הסעד הזמני בהשוואה לתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; כן ראו עניין הקדש העדה הספרדית בו ניתן סעד זמני לבקשת המדינה, שהייתה נתבעת באותו הליך, ב" מקרה ייחודי ויוצא דופן ", שעניינו סוגיית ניהול קבר רשב"י, עד שיוכרעו המחלוקות ביחס להקדשים השונים הנוגעים אליו). בענייננו קשה לראות תכלית הקשורה להליך המשפטי דנן אותה משרת הסעד הזמני שהתבקש, וקשה עוד יותר לראות מדוע נדרשת הענקתו הסעד הזמני המבוקש דווקא בהליך דנן, מקום בו לא היה דבר שמנע את המבקש מלהגיש תביעה שכנגד או לנקוט בהליך עצמאי ביחס למקרקעין, ולתבוע במסגרת זו את מניעת הבניה. ודוק, ההליך שנקט המבקש לעניין זכויותיו במקרקעין מושא המחלוקת נפתח לאחר שניתנה ההחלטה מושא הבקשה דנן, ועל כן אין מקום להתייחס אליו במסגרת ההחלטה בבקשת רשות ערעור שלפניי.

14.

בשולי הדברים, יוער כי אף אם צודק המבקש בטענתו שלא הומצאו לו במועד בקשתו של מוסטפא לביטול צו המניעה הארעי וכן תגובתו של המשיב לבקשה למתן צו מניעה, הרי שבנסיבות המקרה דנן אין מדובר בפגם המצדיק את קבלת בקשת רשות הערעור. עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בבקשת המבקש למתן צו מניעה מגלה כי בא כוחו פתח את הדיון בהגישו לבית המשפט את בקשתו האמורה של מוסטפא (פרוטוקול מיום 28.7.2020, עמ' 1, ש' 17-16), ובהמשך לכך הוסיף וטען לגופם של דברים (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון). בנסיבות אלו, אין לקבל את הטענה כי נפגעו בפועל זכויותיו הדיוניות של המבקש, ולמצער הפגיעה בהן אינה במידה המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור (השוו: ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקאות 26-25 (1.2.2011); בע"מ 7683/11 פלונית נ' פלונית , פסקאות 4-3 (17.7.2012)). מעבר לכך, אין גם ממש בתלונת המבקש על היעתרותו של בית המשפט קמא לבקשת מוסטפא לביטול צו המניעה הארעי. אמנם הצו הארעי הופנה כלפי המשיב, אך רישומו במרשם המקרקעין עלול להשפיע על בעלי זכויות אחרים במקרקעין, בהינתן שהבעלות בחלקה משותפת, ולא נרשם (ויתכן כי גם לא נערך) הסכם חלוקה בין הבעלים במשותף. מכל מקום, בית המשפט קמא קיבל את החלטתו גם בהסתמך על תשובתו של המשיב לבקשת המבקש למתן צו מניעה זמני (ראו פסקה 14 להחלטה).

15.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. מאחר שלא התבקשה תגובה, יישא המבקש בהוצאות בסכום של 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.