רע"א 557-23 רע"א 557-23

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' אילני) מיום 10.1.2023 בת"א 21383-12-18, בה ניתנה למשיבות 3-1 ארכה להגשת כתב הגנה וחוות דעת מטעמן; ונדחתה בקשת המבקשת למתן פסק דין בהעדר הגנה.

הרקע לבקשה

1.בקליפת אגוז, ביום 10.12.2018 הגישה המבקשת תביעה כנגד המשיבים, בה טענה כי נגרמו לה נזקי גוף עקב נטילת תכשירים המיוצרים ומשווקים על ידי המשיבות 3-1. התביעה הופנתה אף כנגד המשיבים 6-4 אשר לטענת התובעת רשמו לה את התכשירים הללו, והסתירו ממנה את המידע לגבי הנזקים הצפויים בנטילתם. משכך לשיטתה גם הם נושאים באחריות לנזקים הנטענים.

2.מאז הוגש כתב התביעה בשנת 2018 התעכבו ההליכים מסיבות שונות ובהן בקשות סילוק על הסף שהגישו המשיבים; בקשות המבקשת לתיקון כתב התביעה, והגשת כתב תביעה מתוקן ביום 26.7.2021, ופעם נוספת ביום 27.4.2022; בקשת המבקשת לעיכוב ההליך לאור בקשת רשות ערעור שהגישה לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט מיום 27.4.2022 בה ניתנה ארכה למשיבים להגיש כתבי הגנה וחוות דעת רפואיות (רע"א 3036/22 פלוני נ' ג'ונסון אנד ג'ונסון אינטרנשיונל, בקשת רשות הערעור נמחקה לבקשת המבקשת ביום 14.7.2022)); ובקשות ארכה שונות שהגישו המשיבים להגשת כתבי ההגנה מטעמם.

3.בסופו של דבר, ביום 23.6.2022, לאחר מחיקת בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת לבית משפט זה ובקשתה בעקבות זאת לבטל את עיכוב ההליך, הורה בית המשפט על המשך ניהול ההליך. במסגרת זו הוא קבע כי המשיבים יגישו כתבי הגנה וחוות דעת מטעמם בתוך 120 ימים, קרי עד ליום 18.12.2022.

ביום 14.12.2022, בטרם חלף המועד שנקבע, הגישו המשיבות 3-1 בקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה וחוות הדעת. בהחלטתו מיום 15.12.2022 קבע בית משפט קמא כי הבקשה הוגשה ללא ציון משך הארכה המבוקשת, והורה למשיבות 3-1 להבהיר זאת. ביום 18.12.2022 הגישו המשיבות 3-1 בקשת ארכה מתוקנת, ובה צוין כי הארכת המועד מבוקשת עד ליום 15.2.2023. המבקשת התנגדה לבקשה זו, ועתרה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המשיבות 3-1. בקשת הארכה ובקשת המבקשת למתן פסק דין בהעדר הגנה, כמו גם בקשות נוספות שהוגשו על ידי הצדדים, נדונו במאוחד בדיון שהתקיים ביום 5.1.2023.

4.ביום 10.1.2023 התקבלה החלטת בית המשפט ביחס לסוגיות שנדונו בדיון מיום 5.1.2023. בית המשפט קבע כי מאחר ותביעת המבקשת היא תביעה מורכבת הכוללת טענות ועובדות רבות ומתפרסת על פני תקופות ארוכות, ועל מנת לאפשר את בירור התביעה לגופה ולהגיע לחקר האמת – יש להיעתר לבקשת המשיבות 3-1 להארכת המועד להגשת כתב ההגנה וחוות הדעת מטעמן ולאפשר להן להגישם עד ליום 15.2.2023. על החלטה זו, הנוגעת כאמור למשיבות 3-1 בלבד, הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

לשם שלמות התמונה יצוין כי ביום 15.2.2022 הגישו המשיבות 3-1 את כתב ההגנה, וביקשו שתינתן להן ארכה קצרה להגשת חוות הדעת מטעמן. בהחלטה מיום 16.2.2023 קיבל בית משפט קמא את הבקשה ונתן למשיבות 3-1 ארכה בת 21 ימים להגשת חוות הדעת, קרי עד ליום 9.3.2023.

5.בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי החלטת בית משפט קמא, כמו גם החלטות קודמות בהן ניתנו למשיבים אורכות להגשת כתבי הגנה, התבססו על טענות שקריות של המשיבים. החלטות אלה פגעו בזכותה של המבקשת להליך משפטי ראוי והוגן ולכך שתתקבל בעניינה החלטה תוך פרק זמן סביר. המבקשת אף מוסיפה כי הפגיעה בזכויותיה מתחזקת לנוכח מצבה הרפואי הקשה.

דיון והכרעה

6.לאחר עיון בבקשה ובנספחים לה מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים.

צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו נאמן) קובע רשימה של החלטות שבהן לא תינתן רשות ערעור. מטרתו של הצו היא לווסת ולצמצם את החלטות הביניים שעליהן מבקשים בעלי דין לערער בעיצומו של המשפט (ראו רע"א 3783/13 אי די בי חברה לפתוח בע"מ נ' שמיע, פסקה 9 (5.6.2013)). מאחורי צו נאמן עומדת ההנחה שישנם סוגי החלטות שהן דיוניות באופיין, שממילא ערכאת הערעור כמעט ולא תתערב בהן, ושזכויות הצדדים לא יפגעו פגיעה ממשית, גם אם ניתן יהיה לערער עליהן רק בסיומו של המשפט, ככל שעדיין יהיה בכך צורך (ראו רע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ, פסקה 14 (24.7.2016)). סעיף 1(1) לצו נאמן קובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים.

בבקשה שלפניי משיגה כאמור המבקשת על החלטת בית משפט קמא הנוגעת למועד הגשת כתב הגנה מטעם המשיבות 3-1. החלטה כזו נכללת בבירור בגדר החלטות עליהן לא תינתן רשות לערער, כקבוע בצו נאמן. לפיכך דין הבקשה להידחות על הסף (ראו רע"א 6070/20 פרידמן נ' משק פרידמן אגודה שיתופית ליצור חלב, פסקה 3 (6.9.2020)).

יובהר בשולי הדברים כי אכן, לאור ריבוי בקשות מטעם כל הצדדים בהליך, חלף פרק זמן ממושך מאז הוגש כתב התביעה, ואף מאז שהוגש כתב התביעה המתוקן, במהלכו לא הגישו המשיבים כתב הגנה (בהתאם לאורכות שניתנו להם על ידי בית משפט קמא). יחד עם זאת, לאור שיקול הדעת הרחב שיש לבית משפט קמא בהחלטות שעניינן סדרי דין, ולאור הוראות צו נאמן – אין בעצם משך הזמן שחלף מאז נפתח ההליך כדי להצדיק התערבות בהחלטת בית משפט קמא מיום 10.1.2023. יתרה מכך, בסופו של דבר הוגש כתב הגנה על ידי המשיבות 3-1עוד בטרם ניתנה החלטה זו.

7.בבקשתה הוסיפה המבקשת וביקשה שאורה על מתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המשיבות 3-1.

בהתאם לתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בית המשפט רשאי ליתן פסק דין בהעדר הגנה כאשר נתבע לא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך. לפסק דין בהעדר הגנה עשויות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין שפסק הדין ניתן נגדו, בלא שהתובענה התבררה במלואה ומבלי שניתנה לו הזדמנות לשטוח את הגנתו. סנקציה כזו ראוי שתישמר למקרים קיצוניים בהם בעל דין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מההליך (ראו והשוו רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקה 15 (22.5.2012)).

ברי כי בענייננו, נסיבות כאלה לא מתקיימות. העיכוב בהגשת כתב ההגנה מטעם המשיבות 3-1 מקורו בהחלטת בית משפט קמא שאפשרה להן להגיש את כתב ההגנה במועד נדחה, וזאת – לגישת בית המשפט קמא, נוכח נסיבות ההליך והיקפו. כאמור, על ההחלטה שהאריכה את המועד להגשת כתב ההגנה לא רשאית המבקשת לערער במסגרת הבקשה הנוכחית ולכן לא ניתן לקבוע כי כתב ההגנה לא הוגש במועד. זאת מאחר שבמועד בו הגישו המשיבות 3-1 את בקשת הארכה, המועד להגשת כתב ההגנה, כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא, טרם חלף. במצב כזה, לא הייתה כל הצדקה להגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, וממילא לא היה מקום להיעתר לבקשה כזאת.

8.אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשו תגובות ובהתחשב בנסיבותיה של המבקשת, אין צו להוצאות.