רע"א 5621-24 רע"א 5621-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט י' אטדגי), אשר ניתנה ביום 28.5.2024 בגדרו של ע"א 24892-05-24 (להלן: הערעור), במסגרתה ניתן צו עיקול זמני על זכויותיה של המבקשת ברכב אשר היה רשום על שמה ובנכס מקרקעין (להלן: החלטת בית המשפט המחוזי).

2.החלטת בית המשפט המחוזי קיבלה את בקשת המשיבים 4-1 למתן סעד זמני אשר יותיר על כנם את העיקולים שהוטלו על זכויותיה של המבקשת במסגרת ההליך שהתנהל בבית משפט השלום, בגדרי ת"א (שלום ת"א) 38244-09-21, הוא מושא הערעור, עד למתן פסק דין בערעור. מאז שהוטלו העיקולים כאמור בהוראת בית המשפט השלום, ביום 23.3.2024 ניתן פסק דינו אשר דחה את תביעת המשיבים 1-4 נגד המבקשת, אך קיבל את התביעה במלואה נגד בן-זוגה, אשר נתבע יחד עמה. בית המשפט המחוזי נתן סעד זמני אשר יותיר על כנם את העיקולים שהוטלו על זכויותיה של המבקשת, בכפוף להותרת הבטוחות מצד המשיבים 4-1 עליהן הורה בית משפט השלום – בסך של 50,000 ש"ח – וכן בכפוף להפקדת עירבון כספי נוסף בסך 35,000 ש"ח. זאת, לנוכח העובדה שכספי ההלוואה, שבגינם נתבעה המבקשת, יחד עם בן-זוגה, בבית משפט השלום, הוזרמו לחשבונם המשותף של בני-הזוג.

3.לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי לקבל את תשובת המשיבים. בידוע הוא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות שעניינן סעד זמני. משכך, ככלל תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בהחלטות מסוג זה (ראו, למשל: רע"א 3738/24 דברט נ' קורי, פסקה 8 והאסמכתאות שם (5.5.2024); וכן רע"א 654/24 לי בינג אסטייט בע"מ נ' קרית הרמ"א שיכון ויזמות בע"מ, פסקה 13 והאסמכתאות שם (6.3.2024)).

4.בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני, על בית המשפט לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: סיכויי התביעה (או הערעור) להתקבל ומאזן הנוחות. בין שיקולים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות" כאשר מקובל לשוות לשיקול של מאזן הנוחות מעמד הבכורה (ראו, מיני רבים: ע"א 5432/16 סמואל נ' אליהו, פסקה 13 (18.1.2017)); וכן רע"א 3970/22 סרי נ' אגודה שיתופית קיבוץ אושה, פסקה 15 (16.6.2022)). שיקולים נוספים שיש לבחון הם שיקולי יושר וצדק, ובתוך כך גם את תום ליבו של מבקש הסעד הזמני (ראו: תקנה 95(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין, פסקה 11 (7.2.2022)).

5.באשר לצו עיקול זמני, על בית המשפט להוסיף ולבחון האם קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, אם וכאשר יינתן לטובתו של מבקש הסעד. זאת בהתחשב, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש מפני הברחת נכסים (ראו: רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Inc, פסקה 6 (28.11.2007)).

6.המקרה שלפניי אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. בהחליטו כפי בהחליט, בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין האינטרסים שמניתי לעיל והפעיל את שיקול דעתו כהלכה.

7.הבקשה נדחית בזאת. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.