רע"א 564/15 נטליה זברוב נ. . קליניקה סאן

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בתל אביב-יפו מיום 2.2.2015 (ע"ר 19662-12-14, השופטת ע' צ'רניאק ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על החלטה מיום 23.11.2014 לדחות בקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרה ועירבון בערעור שהגישה ( ע"א (ת"א) 6284-04-14 , השופטת ש' יעקובוביץ בתפקידה כרשמת בית המשפט המחוזי ).

2.להשלמת התמונה יצוין כי הערעור הוגש על פסק דינו של בית משפט השלום מיום 16.3.2014 שבו נדחתה תביעת רשלנות רפואית שהגישה המבקשת נגד המשיבים (ת"א 26688-11-12, השופטת י' הניג ). בפסק הדין חויבה המבקשת בתשלום שכר טרחה בסך של 3,000 שקל בתוספת מע"מ לכל אחד מהמשיבים.

3.רשמת בית המשפט המחוזי קבעה בהחלטתה כי

יכולתה הכלכלית של המבקשת אמנם מוגבלת, אך היא לא הראתה שפעלה ללוות את סכום האגרה והעירבון מקרוביה. היא הוסיפה וקבעה כי "הערכה גסה" של סיכויי הערעור מעלה שהם אינם מצדיקים מתן פטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. ההחלטה בעניין אף נתנה משקל לכך שהמבקשת לא שילמה את הוצאות המשפט שבהן חויבה. בסיכומו של דבר, נקבע בהחלטה זו כי על המבקשת לשלם אגרה בסך של 200 שקל (שתשולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים), וכן להפקיד סכום של 4,000 שקל שישמש כעירבון (בארבעה תשלומים חודשיים שווים).

4.ביום 2.2.2015 מחק בית המשפט המחוזי את ערעורה של המבקשת על ההחלטה שלא לפטור אותה מתשלום אגרה ועירבון לאחר שהמבקשת לא התייצבה לדיון שנקבע. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע בפסק דינו כי אף אילו המבקשת הייתה מתייצבת לדיון, הסיכויים להתערבות בהחלטתה של רשמת בית המשפט היו קלושים ביותר. כמו כן, צוין כי היה מוצדק למחוק את הערעור אף בשל האופן הבוטה שבו הוא נוסח.

5.הבקשה שלפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי לא קיבלה הזמנה לדיון בבית המשפט המחוזי עובר למועד הדיון, ומסיבה זו לא התייצבה לדיון. המבקשת מציינת כי העלתה את טענותיה אלה גם בפני בית המשפט המחוזי לאחר שניתן פסק הדין בעניינה, אולם בקשותיה לבטל את פסק הדין ולקיים דיון בנוכחותה נדחו.

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות הקודמות הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

7.על הבקשה חלות אמות המידה שנקבעו בהלכת חניון חיפה

(ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' הדר חיפה (מצת אור) הדר חיפה בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). שאלת חיובה של המבקשת בתשלום אגרה ובהפקדת עירבון אמנם לא נדונה בבית משפט השלום (השוו: בע"ם 4448/15 פלוני נ' פלונית , פסקה 9 (30.7.2015); רע"א 3779/13 יעקובי נ' תעשה , פסקה 11 (28.7.2013); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי

223-221 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן-נון וחבקין )), אולם היא נבחנה לאחר מכן פעמיים, פעם בהחלטתה של רשמת בית המשפט המחוזי ופעם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת הרשמת (ראו: רע"א 7884/13 אור ים עיבוד שבבי בע"מ נ' IMI Defence

(20.11.2013); בן-נון וחבקין , בעמ'

225-223).

8.יישומן של אמות המידה שנקבעו בהלכת חניון חיפה על הבקשה דנן מעלה כי אין מקום לתת רשות ערעור, אף לאחר שבחנתי את הדברים בתשומת הלב המתחייבת מכך שהמבקשת אינה מיוצגת. השאלה האם המבקשת קיבלה הזמנה לדיון בבית המשפט המחוזי היא שאלה עובדתית שאינה מצדיקה מתן רשות ערעור, מה גם שהטענה בעניין זה נטענה בעלמא. אף השאלה האם ראוי היה לפטור את המבקשת מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון (שאלה שלא ניתנה לה התייחסות נרחבת בבקשה) היא שאלה יישומית אשר נטועה בנסיבות העניין. לבסוף, עיון בהחלטות הקודמות בעניינה של המבקשת מפיג אף הוא את החשש כי נגרם למבקשת עיוות דין. זאת, לנוכח העובדה שאי-התייצבותה בבית המשפט המחוזי הייתה רק סיבה אחת מבין כמה למחיקת הערעור, ובשים לב לכך שמהתנהלותה של המבקשת עולה כי היא ידעה לכאורה על קיומו של הדיון אך לא התייצבה אליו מסיבותיה (כך עולה למשל מהחלטתה של השופטת צ'רניאק

מיום 3.2.2015).

9.סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.