רע"א 5826/11 אריאל טל נ. חברת חשמל לישראל

1.

בחודש פברואר 2011 הגיש המבקש תובענה לבית משפט השלום בירושלים במסגרתה עתר לביטול חיובו בידי המשיבה 1 (להלן – המשיבה ) בסכום של כ-60,000 ש"ח וכן עתר לחיבור נכס בו הוא מתגורר, לטענתו, ברח' תרצה 4 בירושלים, לרשת החשמל. זאת לאחר שהמשיבה ניתקה את חיבורו לרשת החשמל בגין אי תשלום חלקו הארי של החוב. במסגרת התובענה הגיש המבקש גם בקשה למתן סעד זמני לפיו יורה בית המשפט למשיבה לחברו לרשת החשמל.

2.

מקור החוב, כפי שהדברים עולים מתשובתה של המשיבה לבקשה שלפניי, הוא אי תשלום חשבונות חשמל החל משנת 2005 בגין צריכה בבתים בהם התגורר המבקש עם בת זוגו במבשרת-ציון. עוד יצוין כי ממכתב באת כוחה של המשיבה, עו"ד ש' אורגיל, מיום 21.3.2011, עולה כי המבקש שילם עד כה סך של 26,000 ש"ח ונותר חייב סך של 34,915 ש"ח וכי החוב כולל לא רק חשבונות חשמל שלא שולמו, בסך של כ-38,000 ש"ח, אלא גם עלות ציוד והוצאות שנגרמו למשיבה בגין טיפול בשימוש בלתי חוקי בחשמל שביצע המבקש לאחר שנותק מרשת החשמל, וכן הוצאות משפט שנפסקו נגד המבקש בעבר וטרם שולמו. לטענת המשיבה, חוב זה מבוסס על החלטות ופסקי דין חלוטים עליהם לא ערער המבקש.

3.

דיון בבקשה שהגיש המבקש למתן סעד זמני נערך בבית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת ד' פיינשטיין ) בה.פ. 21813-02-11 ביום 31.7.2011. לבקשה שלפניי לא צירף המבקש את מלוא הפרוטוקול של הדיון, אליו אדרש בהמשך הדברים. כל שצירף המבקש לבקשה שלפניי הוא את העמוד האחרון של פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום, מתוך פרוטוקול המונה מספר עמודים. העמוד שצורף כולל החלטה בה קבע בית המשפט כי דיון נוסף בבקשה למתן סעד זמני יתקיים ביום 21.8.2011. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור (רע"א 9333-08-11) לבית המשפט המחוזי בירושלים. בהחלטה מיום 5.8.2011 דחה בית המשפט (כבוד השופט נ' סולברג ) את הבקשה. כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור המונחת לפניי.

4.

בבקשת רשות הערעור טוען המבקש נגד החלטתו של בית משפט השלום לקיים דיון נוסף בבקשה למתן סעד זמני תוך הותרתו ללא חיבור לרשת החשמל משך פרק זמן ממושך נוסף של מספר שבועות. לטענתו, אין כל בסיס חוקי לניתוק הנכס בו הוא מתגורר מרשת החשמל וכי ממילא לתחשיב החוב של המשיבה אין על מה להישען שכן מדובר בתחשיב מופרך מעיקרו. במסגרת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש גם בקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד. בהחלטתי מיום 10.8.2011 קבעתי כי אין מקום ליתן סעד על פי צד אחד, וכן הוריתי למשיבה להגיש תשובתה לבקשה. ביום 11.8.2011 שב המבקש והגיש בקשה למתן סעד זמני. בהחלטתי מאותו היום קבעתי כי יש להמתין עד לקבלת תשובת המשיבה. המבקש הגיש השלמת טיעון ביום 15.8.2011 ואילו ביום 16.8.2011 הוא הגיב לתשובתה של המשיבה.

5.

ביום 15.8.2011 הגישה המשיבה תשובתה, ממנה עולה תמונה שונה, בלשון המעטה, מזו שהציג המבקש. מסתבר, כי המבקש נמנע מלהציג לפני בית משפט זה את מלוא התמונה העובדתית והנתונים הצריכים לעניין. לטענת המשיבה, הנתמכת בפרוטוקול הדיון המלא בבית משפט השלום שצורף לתשובתה, בא כוחו של המבקש הוא שיזם קיומו של דיון נוסף בבקשה למתן סעד זמני. לא זו אף זו, פרקליטו של המבקש היה מודע לכך שיחלפו מספר שבועות עד לעריכתו של הדיון הנוסף שאת קיומו הוא ביקש. לטענת המשיבה, אי גילוי המידע לבית משפט זה עולה כדי חוסר ניקיון כפיים המצדיק דחיית הבקשה על הסף.

6.

עוד טוענת המשיבה, כי המבקש הסתיר מבית משפט זה את העובדה כי הבקשה שהוגשה לבית משפט השלום הינה אך אחת מתוך שרשרת הליכים משפטיים רבים המתנהלים בין הצדדים זה שנים. במסגרתם של אותם הליכים הגיש המבקש בקשות דומות ובקשותיו נדחו תוך שנקבע במספר החלטות שיפוטיות כי המבקש עושה שימוש לרעה בהליכי משפט. המשיבה טוענת כי הסתרת מידע זה הינה ביטוי נוסף לחוסר ניקיון הכפיים בו לוקה המבקש ואשר מצדיק את דחיית הבקשה על הסף. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המבקש העלים מבית המשפט את העובדה, בה הודה לפני בית משפט השלום, כי הוא התחבר באופן בלתי חוקי לרשת החשמל, מה שמצביע לטענת המשיבה כי טענתו של המבקש בדבר היעדר נגישות לחשמל משך פרק זמן ממושך אינה מדויקת. כמו כן, מדגישה המשיבה כי המבקש העלים מבית המשפט את העובדה כי הוא עושה שימוש בגנרטור להפקת חשמל וגם בכך יש לרוקן מתוכן את טענתו בדבר היעדר חיבור לחשמל בביתו. לבסוף מציינת המשיבה כי עסקינן בהחלטה בבקשה למתן סעד זמני ובכגון דא ההלכה מורה כי בית המשפט שלערעור לא יטה להתערב בהחלטתה של הערכאה הדיונית.

7.

לאחר שעיינתי בכתבי בי-דין שהגיש המבקש ובתשובת המשיבה, על כל נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8.

כלל מושרש בפסיקתו של בית משפט זה הוא כי ערכאת הערעור תמעט להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעד זמני, והדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: החלטתו של השופט ע' פוגלמן ברע"א 1190/11 פלגי מוצקין בע"מ נ' גלי גיל מרכז ספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ (לא פורסם, 18.5.2011), פיסקה 5). כלל זה תקף במיוחד במקרה דנא, בו טרם התקבלה החלטה לגופו של עניין בבקשה למתן סעד זמני על ידי בית משפט השלום. יש לאפשר לערכאה הדיונית למצות תחילה את מלאכתה. זאת ועוד, החלטתו של בית משפט השלום לדחות את המועד למתן החלטה על מנת לאפשר קיומו של דיון נוסף היא פרי יוזמת בא כוחו של המבקש (כפי שעולה מעמ' 14 שורות 1 ו-18 לפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום). משכך, אין למבקש אלא להלין על עצמו נוכח העיכוב במתן הכרעה לגבי בקשתו. ממילא הדיון הנוסף שנקבע בבקשה למתן סעד זמני יתקיים לפני בית משפט השלום בתוך ימים ספורים בלבד, ביום 21.8.2011. לפיכך, יש להניח שלא צפוי לעבור פרק זמן משמעותי עד למתן החלטה בבקשה לסעד זמני. בנסיבות האמורות איני סבור כי יש מקום להתערבותה של ערכאת הערעור.

9.

זאת ועוד, דין הבקשה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים, כנטען על ידי המשיבה בתשובתה. הלכה ידועה היא כי על העותר לסעד זמני, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבקשה המוגשת במעמד צד אחד, לבוא לבית המשפט בניקיון כפיים, ולפרוס בפני בית המשפט את כל העובדות העשויות להיות רלבנטיות לבקשתו (ראו למשל: רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ , פ"ד מז(5) 165, 168 (1993); רע"א 1565/95 סחר ושירותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין בע"מ , פ"ד נד(5) 638, 658 (2000)). במקרה דנא לא עמד המבקש בחובה המוטלת עליו לנהוג בניקיון כפיים, שכן הוא השמיט מידע חיוני רב מבית המשפט, כגון: העובדה שדחיית מועד מתן ההחלטה בבקשתו לסעד זמני נבעה, כאמור, מבקשת בא כוחו לקיים דיון נוסף; כי מדובר אך בשרשרת אחת מתוך מכלול שלם של התדיינויות משפטיות בין הצדדים וכי בקשות דומות של המבקש נדחו בעבר; כי המבקש עשה דין לעצמו והתחבר באופן בלתי חוקי למערכת החשמל; כי המבקש מפעיל גנרטור המספק חשמל ומשכך טענתו בדבר היעדר חיבור לחשמל אינה מדויקת. נתונים אלו מצביעים כי בקשתו של המבקש מוּטה ואינה משקפת נאמנה את התמונה העובדתית, הן באשר לחובו כלפי המשיבה והן באשר לנגישותו לחשמל. בנסיבות האמורות אין הצדקה שערכאת הערעור העליונה תיתן בידי המבקש סעד זמני.

10.

די בטעמים דלעיל על מנת שתידחה בקשת רשות הערעור. מכל מקום, קיים טעם נוסף. כוונתי להתבטאויות שונות של המבקש שאין להן מקום בכתבי בי-דין. כך למשל, בהשלמת טיעון שהגיש ביום 15.8.2011 כתב המבקש לגבי עובד מסוים של משרד המשפטים, בלא כל ביסוס או אסמכתה, כי יש לו קשרים והשפעה על שופטים. אפשר שדי היה בדברים אלה ודומים להם על מנת להביא לדחייתה של בקשת רשות הערעור.

11.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין יישא המבקש בשכר טרחת עורך דין לזכות המשיבה בסכום של 4,000 ש"ח.