רע"א 5841/20 אברהם סימון נ. פרקליטות מחוז תל אביב

1.

התיק שבכותרת עניינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 18.8.2020. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 19.8.2020. בקשה לפטור מאגרה ועירבון נדחתה ביום 14.9.2020 על ידי כבוד הרשמת ש' עבדיאן , והעירבון נקבע על סך של 15,000 ש"ח. לאחר מכן נעתרתי לשתי בקשות להארכת המועד לתשלום האגרה והפקדת העירבון (החלטות מיום 4.10.2020 ומיום 13.10.2020), כך שהמועד הוארך עד ליום 2.11.2020, תוך שציינתי כי מצופה שלא תתבקש ארכה נוספת.

2.

ביום 3.11.2020 הגישו המבקשים שתי בקשות נוספות: האחת, בקשה לעיכוב הליכים עקב קיומו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת"א 23924-07-20); השנייה, בקשה נוספת למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון ולחילופין להארכת מועד עד ליום 31.1.2021.

3.עיינתי בבקשות ובמצורף להן, ולא ראיתי מקום לקבלן. אכן, בנסיבות מסוימות, הליך אחר התלוי ועומד בפני בית משפט אחר "באותו עניין" יכול לייתר הליך ערעורי או להשפיע באופן ממשי על הדרך שבה הוא יתברר. עם זאת, לאחר שעיינתי בפרוטוקול הדיון שצורף לבקשות, איני סבורה כי קיומו של אותו הליך תלוי ועומד בבית המשפט בנצרת, שאין לדעת מתי יבוא לכדי הכרעה, מצדיק עיכוב נוסף בבירור ההליך דנן.

4.

אשר לבקשה לפטור מעירבון, הרי שלא ברור מדוע המבקשים מעלים עתה, לראשונה, בקשה הנסמכת על קשיים כלכליים, בעוד בקשתם המקורית נסמכה על טעם אחר, זאת בניגוד לחובה המוטלת על בעל דין לכלול את מלוא טענותיו ובקשותיו בגדר בקשת הפטור הראשונה ולהימנע מהגשת בקשות פטור "לשיעורין" (ראו החלטה בעניינו של המבקש דנן: רע"א 496/17 סימון נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (7.3.2017)). גם לגופו של עניין, הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית מספקת בעניין מצבם הכלכלי של המערערים, למעט פרוטוקול דיון שעוסק בהסדר תשלומים עם המרכז לגביית קנסות, שאין בו כדי להוכיח אי יכולת כלכלית.

5.

תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי "לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה...". משחלפו כמעט שלושה חודשים מאז הוגש ההליך וטרם שולמה האגרה, אני מאפשרת למבקשים – לפנים משורת הדין – לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון שנקבע עד ליום 22.11.2020, אחרת יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.