רע"א 5919/08 מרדכי כתובים נ. ישראל פרץ

לפניי בקשה להמרת ערבון בהודעת קיזוז.

1.

ההליך נסוב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בנצרת, שניתן בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיב לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. בית משפט השלום קבע כי בדבריו של המשיב היה משום הוצאת לשון הרע וחייב את המשיב לפצות את המבקש בסכום של 10,000 ₪. המבקש ערער על סכום הפיצוי הנמוך לטענתו. בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של בית משפט השלום, נוכח הנסיבות שהובאו לפניו, ולפיהם נאמרו דברי לשון הרע בפורום מצומצם, מבלי שתצא דיבתו של המבקש בראש חוצות.

2.

מכאן הבקשה לרשות ערעור, בה שב וטוען המבקש כי הפיצוי שנפסק לו נמוך באופן חריג ומשמעותי. עם פתיחת ההליך נדרש המבקש להפקיד ערבון בסך 15,000 ₪. המבקש הגיש בקשה בה טען כי היות והמשיב חב לו סך של 11,400 ₪ במסגרת תיק הוצאות לפועל, ניתן להסתפק בקיזוז הערבון מסכום החוב. המבקש הוסיף וביקש להסתפק בסך של 11,400 כערבון, נוכח מצבו הכלכלי הקשה. לחלופין ביקש המבקש להשלים את יתרת הערבון בדרך של ערבות צד ג'. לבקשה צורף אישור על זכאות המבקש לגמלת הבטחת הכנסה. המשיב מתנגד לבקשה בעניין קיזוז, בטענה כי זו אינה מעוגנת בתקנות. הוא הוסיף כי ההוצאות בהן יחויב המבקש, היה ותידחה הבקשה לרשות ערעור, עלולות להיות גבוהות מהחוב הנטען בתיק ההוצאה לפועל. לבסוף נטען כי סיכויי ההליך נמוכים ביותר.

3.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי ניתן להיעתר לבקשה באופן חלקי ולהסתפק בהודעת קיזוז מצד המבקש לגבי סכום של 11,400 ₪, תוך חיובו להפקיד את יתרת הסכום בסך 3,600 ש"ח. המשיב לא הכחיש את החוב האמור במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. בתגובתו הוא לא חלק על כך שטרם פרע את החוב והסתפק בטענה כי ההוצאות שייפסקו עשויות להיות בסכום גבוה יותר. קיים איפוא חוב וודאי שאינו שנוי במחלוקת של המשיב כלפי המבקש, בסך של 11,400 ₪, אשר יכול להוות בסיס לקיזוז כנגד חיוב אפשרי בהוצאות לטובת המשיב. מכאן שהסכמת המבקש לקיזוז הוצאות מחוב המשיבים כלפיו, יש בה כדי לספק למשיב בטוחה שוות ערך לערבון במזומן או בערבות בנקאית. במצב זה, אין מניעה מלהמיר את החובה להפקיד ערבון בהפקדת הודעת קיזוז, וזאת בלא קשר למצבו הכלכלי של המבקש ולסיכויי ההליך, שכן הקיזוז מעניק למשיב בטוחה שערכה אינו נופל מהפקדת ערבון.

4.

יחד עם זאת, לא מצאתי מקום להפחית את סכום הערבון לסך של 11,400 ₪ או להמיר את יתרת הסכום בערבות צד ג'. בעל דין המבקש הפחתה של הערבון או המרתו בחלופה שאינה שוות ערך לו מבחינת נזילותה ובטיחותה, חייב לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחה של חוסר יכולת כלכלית לשלם את הערבון וקיום סיכויים טובים להליך. התמונה המצטיירת מן החומר שלפניי, ובעיקר לנוכח זכאותו של המבקש לגמלת הבטחת הכנסה (ראו, תקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007) היא כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים. אולם בכך לא די ונדרשת בחינה גם של סיכויי ההליך. מעיון בפסקי הדין ובבקשה לרשות ערעור נראה, על פני הדברים, כי סיכויי ההליך נמוכים. הלכה היא משכבר, כי לא תינתן רשות ערעור בבית משפט זה ל"גלגול שלישי" של הליכים, אלא באותם המקרים בהם מתעוררת שאלה החורגת מד' אמותיו של הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים. ספק רב אם ההליך שבכותרת עומד בקריטריון הנזכר ומצדיק דיון ערעור ב"גלגול שלישי".

אשר על כן, הבקשה מתקבלת במובן זה שהמבקש יוכל להפקיד בבית המשפט הודעת קיזוז בלתי מותנית לטובת המשיב, המאפשרת למשיב לקזז חוב הוצאות של המבקש בהליך זה – אם ייפסקו – עד לסך של 11,400 ₪ (בצירוף הצמדה וריבית כחוק) מכספים שהמשיב חב לו. בנוסף, על המבקש להפקיד בבית המשפט ערבון בסך של 3,600 ₪. הערבון והודעת הקיזוז יופקדו תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.