פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5935/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
מועצה מקומית ירכא
נ ג ד
המשיבים:
1. מוחמד חביש
2. אבו חמדה מוחמד
3. אמון עאדל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בחיפה בבר"ע 768/06 מיום 28.5.07, שניתן על-ידי כבוד
השופטת ב' בר-זיו
בשם המבקשת:
עו"ד זיד מועדי
בשם המשיבים:
עו"ד סמיר מולא
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' בר-זיו) בבר"ע 768/06 מיום 28.5.07, אשר קיבל את ערעור המשיבים על החלטת ראש ההוצאה לפועל והורה, כי חובות המבקשת למשיבים נשוא פסקי הדין של בית הדין לעבודה בחיפה – ע"ב 1462/05, 1463/05 ו- 1464/05 - זוכים בדין קדימה וכי יש לבטל את צירוף התיקים שפתחו המשיבים לשם מימוש פסקי-הדין הנ"ל – תיקי הוצאה לפועל 08-00605-06-9, 08-07432-06-8, 08-00604-06-8 ו- 08-00606-06-0 מתיק האיחוד מס' 02-98319-04-7, המתנהל כנגד המבקשת. להלן אפרט את העובדות הצריכות לעניין, כפי שפורטו בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
המשיבים, עובדי/גמלאי המבקשת, הגישו כנגד המבקשת לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה תביעה לפיצויים בגין הלנת שכר בתקופת עבודתם.
בית הדין האזורי לעבודה חייב, ביום 4.9.05, את המבקשת בתשלום פיצויים למשיבים. בנוסף, ניתן פסק-דין משלים בעניינו של המשיב 1, לפיו חויבה המבקשת להשיב לו כספים והפרשות שניכתה ממשכורתו ולא העבירה לחברת הביטוח.
פסקי-הדין הוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל.
המבקשת הגישה בקשה לצרף את תיקי ההוצאה לפועל הנ"ל לתיק האיחוד המתנהל נגדה בלשכת ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל נעתר, ביום 4.7.06, לבקשה והורה על האיחוד המבוקש.
המשיבים הגישו בקשה להוציא את תיקיהם מתיק האיחוד ולחילופין טענו, כי יש לראות בחובותיהם הפסוקים כחוב בדין קדימה ולפיכך יש להורות על כיסוי חובותיהם ראשונה מבין כל החובות בתיק האיחוד.
ראש ההוצאה לפועל קבע, ביום 18.9.06, כי:
"שכר עבודה על כל מרכיביו, לא זוכה בדין קדימה על פי חוק ההוצל"פ. דין הקדימה שנקבע לשכר עבודה נקבע על פי פקודת פשיטת הרגל ואין על פי חוק ההוצל"פ עדיפות כזו".
על החלטת ראש ההוצאה לפועל ערערו המשיבים לבית-המשפט המחוזי בחיפה.
בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת ב' בר-זיו) קיבל, ביום 28.5.07, את הערעור, ביטל את החלטת ראש ההוצאה לפועל והורה, כי חובות המבקשת למשיבים נשוא פסקי-הדין של בית הדין לעבודה בחיפה – ע"ב 1462/05, 1463/05 ו- 1464/05 – זוכים בדין קדימה וכי יש לבטל את צירוף התיקים שפתחו המשיבים לשם מימוש פסקי-הדין הנ"ל – תיקי הוצאה לפועל 08-00605-06-9, 08-07432-06-8, 08-00604-06-8 ו- 08-00606-06-0 מתיק האיחוד מס' 02-98319-04-7, המתנהל כנגד המבקשת.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה שבה המבקשת על טענותיה כפי שהעלתה בפני בית-המשפט המחוזי.
לטענת בא-כוח המבקשת, אין מדובר בשכר עבודה, אלא בפיצויי הלנה על שכר עבודה בלבד וכי בכל מקרה אין בהוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצל"פ) כדי להושיע את המשיבים ובהיעדר הוראה מפורשת בחוק ההוצל"פ, אין בהוראות שבפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת רגל) ובחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (חוק הגנת השכר), כדי לקבוע את אופן חלוקת הכספים בתיק האיחוד. עוד טוען הוא, כי כל חוב אשר ממומש באמצעות תיק הוצאה לפועל מכוח החוק, מבלי להבדיל במקורות החוב, חובה לצרפו לתיק האיחוד של החייב, ככל שקיים, וזאת בין ביוזמת החייב ובין ביוזמת ראש ההוצאה לפועל.
מנגד, טוען בא-כוח המשיבים, כי החלטת ראש ההוצאה לפועל מנוגדת להוראת סעיף 76 לחוק ההוצל"פ וכי הוא חרג מסמכותו לבצע את הוראות החוק כלשונן בלבד ובמקרה שלנו מחובתו להוציא לפועל את זכותו של העובד/המבקש לגבות את חובו הפסוק בגין שכר עבודה כחוב בדין קדימה על-פי פקודת פשיטת הרגל וחוק הגנת השכר.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
אשר לדין קדימה בחלוקת נכסי פושט רגל - קובע סעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל, כי:
"דין קדימה
78.
לחובות המפורטים להלן יהיה בחלוקת נכסיו של פושט רגל דין קדימה לכל שאר החובות לפי סדר עדיפות זה:
(1)
(א)
שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שמגיע לעובד בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, ובלבד שסך-כל השכר שיש לו דין קדימה לא יעלה על 7,907 6 שקלים חדשים;
(ב)
אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי; ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד 31 בדצמבר שלאחריה; לענין זה, "שנת מס", "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי" - כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הביטוח);
(ג)
הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) ישתנה כל שנה ב-1 בינואר לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח;"
סעיף 8 לחוק הגנת השכר קובע, כי:
"עיקול העברה ושעבוד
8. 5
(א)
משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ-80% משכר העבודה החדשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כדי 80% משכר העבודה החדשי; לענין זה, "שכר העבודה החדשי" - שכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעביד חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק. (א1) היה שכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיה הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד משכר העבודה היומי - החלק העשרים וחמישה מהסכום כאמור בסעיף קטן (א).
...
(ז)
הוראה שבחיקוק הנוגדת הוראת סעיף זה לא ינהגו לפיה. " [ההדגשה הוספה – ס.ג'.]
סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי:
"ריבוי הליכים ופסקי-דין
76.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר ." [ההדגשה הוספה – ס.ג'.]
הוראת סעיף 8 לחוק הגנת השכר קובעת במפורש, כי אין תחולה לכל הוראת חוק הנוגדת הוראות סעיף זה. סעיף 76(ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי אין בהוראות סעיף זה, כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על-פי כל דין אחר. מסעיפים אלה למדים, כי הוראות חוק ההוצאה לפועל נסוגות בפני הוראות חוק הגנת השכר. מטעם זה, קביעת בית-המשפט המחוזי – לפיה קבלת טענות המבקשת מרוקנת הלכה למעשה מתוכן את הוראות חוק הגנת השכר - בדין יסודה. חוק הגנת השכר קובע, כי מדובר בסכום בעל מעמד "משוריין" שאין לעקלו או לשעבדו. בנסיבות אלה, כאשר יבקש העובד לממש זכותו לתשלום הסכום המגיע לו כשכר עבודה, צריכה להיות לו עדיפות מפני נושיו האחרים של המעביד, החייב.
שאלת אופן חלוקת הכספים בהליך הוצאה לפועל נבחנה על-ידי ברע"א 9399/05 ר.מ. צמיגי אחים (1995) בע"מ נ' עו"ד אברהם גולדברג (לא פורסם, 30.7.06) וכך קבעתי:
"לגופו של עניין, אין כל מקום לדלות בחוק את מה שאין בו. מהוראת סעיף 76 (א) לחוק ההוצאה לפועל עולה במפורש, כי יש לחלק את הכספים שהתקבלו במהלך ביצוע ההליכים באופן יחסי לאחר ששולמו ההוצאות והאגרות. באחת מהפרשות התייחסתי ישירות להוראת סעיף זה וכתבתי כדלקמן:
"מספיק לעיין בהוראת החוק הנ"ל בכדי להבין, כי חלוקת הכספים שהתקבלו עקב הליכי הוצאה לפועל בגין בקשות שונות להוצאה לפועל של פסקי דין, לאחר ששולמו ההוצאות והאגרות, תהיה חלוקה יחסית. ההוראה שבסעיף ברורה ומובילה אל המסקנה לפיה חלוקת הכספים חייבת להיעשות בדרך האמורה. ראש ההוצאה לפועל איננו רשאי לבצע חלוקה אחרת, שיקוליו של ראש ההוצאה לפועל - מותר להם שיהיו מינהליים - ביצועיים בלבד, שיקולים של "עשיית צדק" בין הזוכים אין להם מקום כאן"...
במסקנה זו תומכים גם סעיפים 76 (ב) ו (ג) לחוק ההוצאה לפועל, שכן בסעיפים אלה ניתנת עדיפות לחוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים מן החייב לבני משפחתו הקרובים, שפורטו בחוק ההוצאה לפועל. מכאן, יש להסיק ש"בא המחוקק להשמיענו בפרוש, שאין להעדיף זוכה או נושה אחד על פני רעהו, זולת אותם בני משפחה מסוימים או בעלי זכות קדימה שפורשו בדין אחר " (ראו ד' בר-אופיר בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית, 2005, עמ' 750-751)." [ההדגשה הוספה – ס.ג'.]
משמע, כל בעל זכות קדימה שפורש בדין אחר לרבות בחוק הגנת השכר, עדיף על פני נושה אחר של החייב.
על החשיבות הרבה הנוגעת לעובד כבעל זכות עדיפה על נושיו האחרים של חייב, עמד חברי השופט (כתוארו דאז) א' ריבלין ברע"א 4381/03 ש.כ. מאגרי אנוש בע"מ נ' ז.מ. מותגי אופנה בע"מ (לא פורסם, 14.4.05):
"התכלית להצדקת העדפתם של עובדים על-פני נושים אחרים של החברה היא התכלית הסוציאלית. לאמור, החשש הוא פן יווצר מצב בו יתקלו העובדים - התלויים לפרנסתם בשכר המשולם להם מעבודתם - בחוסר אפשרות לקבל את שכרם על כל ההשלכות הנובעות מכך".
החלטת ראש ההוצאה לפועל, לפיה שכר העבודה אינו בדין קדימה על-פי הוראת חוק ההוצאה לפועל, מרוקנת למעשה מתוכן את כל אותן הוראות הקיימות בחוק, הבאות להגן על שכר העבודה של העובד.
מטעם זה, צודקים המשיבים בטענתם, כי מימוש פסק-הדין שזיכה אותם בשכר העבודה, צריך לעמוד לנגד עיני ראש ההוצאה לפועל בלבד ולאור תוצאה זו, אף צודקים המשיבים אף בטענתם, לפיה אין מקום לאחד את התיקים שפתחו לגביית הפיצויים בגין הלנת שכר בתקופת עבודתם עם תיקי ההוצאה לפועל האחרים המתנהלים כנגד המבקשת.
בנסיבות אלה, מצטרף אני לקביעתו של בית-המשפט המחוזי, לפיה חובות המבקשת למשיבים נשוא פסק-הדין של בית הדין לעבודה בחיפה זוכים בדין קדימה וכי יש לבטל את צירוף התיקים שפתחו המשיבים לשם מימוש פסק-הדין הנ"ל מתיק האיחוד המתנהל כנגד המבקשת.
אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
על המבקשת לשלם למשיבים שכר טרחת עורך-דין בסכום של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ה באדר א' התשס"ח (2.3.08).
ש ו פ ט