פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5969/07
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
Keryx Biopharmaceuticals Inc.
נ ג ד
המשיבה:
ר.מ.פ.א נכסים בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים (השופטת אפעל-גבאי) מיום 18.6.07 בתיק ע"א 9578/06
בשם המבקשת:
עו"ד י' אבירם,
עו"ד נ' שכנר
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת אפעל-גבאי) מיום 18.6.07 בתיק ע"א 9578/06, בו נדחה ערעור המבקשת על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי (השופטת כנפי-שטייניץ) מיום 15.10.06 בתיק בש"א 3313/05.
ב.
ביום 21.12.2000 התקשרה המשיבה עם חברת קריקס (ישראל) בע"מ (להלן קריקס ישראל ) בהסכם, לפיו תשכיר לקריקס ישראל שתי קומות בבניין שבבעלותה בהר חוצבים למשך חמש שנים. המבקשת ( Keryx Biopharmaceuticals Inc. ), חברה ציבורית הרשומה בארה"ב, היא חברת האם של קריקס ישראל. בשנת 2003 חדלה קריקס ישראל לשלם את תשלומי השכירות, ובהמשך פינתה את המושכר באופן חד צדדי. בשנת 2005 הגישה המשיבה כתב תביעה שיסודו בהפרת הסכם השכירות. בכתב התביעה נתבעה קריקס ישראל, המבקשת – חברת האם, חברה ישראלית נוספת שבבעלות המבקשת שעשתה אף היא שימוש במושכר (קריקס ביומדיקל טכנולוגיס בע"מ), ושני בעלי תפקידים בחברה הישראלית ובמבקשת. ביום 11.7.05 קיבלה המבקשת את רשות בית המשפט להמציא את כתב התביעה לנתבעים הזרים - המבקשת ומר מיכאל וייס, מי שהיה מנכ"ל ויו"ר מועצת המנהלים שלה, ובשלב מסוים גם דירקטור בקריקס ישראל (בש"א 2445/05). ביום 3.10.05 הגישו הנתבעים הזרים בקשה לביטול צו ההמצאה (בש"א 3313/05). בתמצית נטען כי חוזה השכירות נחתם על ידי קריקס ישראל בלבד, וכי אין עילת תביעה כלפי הנתבעים הזרים. עוד נטען לחוסר נקיון כפיים (בפרט בכל הנוגע לתיאור מעורבותו של מר וייס) ובשיהוי בבקשת ההיתר. ביום 15.10.06 קיבלה רשמת בית המשפט את הבקשה באופן חלקי. בהחלטה מנומקת נקבע כי קיימת עילת תביעה לכאורית כלפי המבקשת - ובפרט טענות של מצגי שווא, מימון דק, עירוב נכסים בין החברות באשכול, והרמת מסך - המצדיקה בירור עובדתי ומשפטי של התביעה לגופה. כן נקבע כי מתקיימים לגבי המבקשת תנאי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ונדחו הטענות בדבר שיהוי וחוסר נקיון כפיים. מנגד קיבל בית המשפט את הבקשה ביחס לנתבע הזר מר וייס, וביטל את היתר ההמצאה שניתן כלפיו - בעיקר כיון שהוכח שבתקופה הרלבנטית לא נשא תפקיד במשיבה ולא בא עמה בדברים.
ג.
כלפי החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 18.6.07 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. ביחס לעילת התביעה נקבע, "כי די בתשתית עובדתית לכאורית זו כדי להקים לתובעת עילת תביעה ראויה לדיון נגד קריקס אינק, המצדיקה לקיים את הבירור העובדתי והמשפטי של טענות הצדדים בבית המשפט בישראל" (עמ' 7). כן נקבע כי מתקיימים תנאי תקנה 500, בשל היות המבקשת בעל דין נכון בתובענה, ונדחו הטענות בדבר שיהוי וחוסר נקיון כפיים.
ד.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית, בה נטען כי המדובר בעניין עקרוני וחשוב, הנוגע למשקיעים זרים בחברות ישראליות והחשש פן ידירו רגליהם אם יהיו חשופים לתביעות מעין אלה. עוד נטען בין היתר: (1) כי טענה בדבר הרמת מסך היא טענה עצמאית שאינה מקיימת את תנאי תקנה 500 כיון שאין היא נחשבת עילת תביעה נגד המבקשת; (2) כי רק לאחר בירור התביעה כלפי קריקס ישראל יהיה מקום לדון בשאלת הרמת המסך, ובמעורבותה של המבקשת; (3) כי לאור התפתחות הדין בישראל אין לטענה בדבר הרמת מסך סיכוי ממשי; (4) עוד נטען, כי ניתוח תנאי החוזה מעלה כוונה מפורשת שלא לערב בו את המשיבה; (5) כן נטען כלפי סיכויי התביעה כלפי המבקשת בעילה של גרם הפרת חוזה.
ד.(1)
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128). אין הבקשה שבפנינו באה בכללם. לדברים אלה משנה תוקף שעה שמדובר בהחלטה דיונית מקדמית:
"הבקשה שבפנינו אינה עוסקת בתובענה לגופה כי אם בשאלה הפרוצדוראלית של ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. בעניינים דיוניים כגון אלה ממעט בית משפט זה להתערב: "החלטות ביניים בעניינים דיוניים מסורות דרך כלל לשיקול דעתו של השופט בערכאה הדיונית (רע"א 8057/03 בנק לאומי נ' ע.ד.נ. גולן
(לא פורסם)), ואינן מסוג העניינים אשר בית משפט זה נזקק להם במסגרת דיון בגלגול שלישי" (רע"א 3133/04 רחמים שמואל נ' הדסה נעורים
(לא פורסם) - השופטת פרוקצ'יה; ראו גם רע"א 2340/96 יעיש יהושע נ' "ציון" - חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם) - הנשיא ברק; רע"א 7581/97 מ.מ. הנדסה בע"מ נ' מיוסט אליעזר (לא פורסם) - הנשיא ברק)" (רע"א 11135/05 עזבון המנוח גלעד זר ז"ל נ' אלעלול (לא פורסם)).
כותב המחבר ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד סעיף 185 בעמ' 181-180, כי כשהמדובר בנושא שלגביו טרם סיים בית המשפט קמא את מלאכתו, תהא נטייתו של בית המשפט העליון שלא להיעתר לבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי; בהחלטת ביניים עסקינן, שאינה מכריעה בזכויות הצדדים.
(2) ואכן, משמצאו הערכאות הקודמות כי יש מקום להמשיך ולברר את טענות המשיבה, דומה שאין מקום לחסום בירור זה (רע"א 8674/04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES
(לא פורסם); רע"א 1353/06 עקרי נ' בנק לאומי לישראל בע''מ (לא פורסם)). לא למותר לציין כי ההחלטות מנומקות היטב, ומבוססות בחומר הראיות, לרבות: (1) בהצהרה שהגישה המבקשת לרשות לניירות ערך בארה"ב - בה הצהירה כי היא מחזיקה במעבדות בישראל בגינן היא משלמת דמי שכירות; (2) בעובדה שחברת קריקס ביומדיקל טכנולוגיס בע"מ עשתה אף היא שימוש במושכר - שעה שהקשר בינה לבין קריקס ישראל עובר דרך המבקשת; (3) בתצהיר מנהל המשיבה. טענות אלה, והטענות לגבי מצגי שווא, אינן מוגבלות לעניין הרמת מסך בלבד. קשה להלום בעקבות אלה את הטענה כי יש בהמצאה למבקשת משום פגיעה במשקיעים זרים. ראו בהיקש גם ההתיחסות לטענות כמו פורום לא נאות (ראו רע"א 749/05 Insight Venture Partners
נ' טכנו הולד (טרם פורסם) וסקירת הפסיקה שם. פשיטא כי המנהל עסקים בדרך זו או אחרת במדינה זרה עשוי להיחשף לבתי המשפט שלה – וכמובן ייבחן כל מקרה ספציפי לגופו – בעולם שהוא "כפר גלובלי".
(3) לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, כ"ד באב תשס"ז (8.8.07).
ש ו פ ט