רע"א 6090/15 רע"א 6090/15

בקשת רשות ערעור כלפי שבע החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' פורג ) שניתנו במסגרת ההליכים המקדמיים בת"א 5691-09-11.

רקע

1.המבקשת הגישה תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה ממעשים וממחדלים של המשיבים. במרכז התביעה עומדות טענות קשות שטוענת המבקשת כלפי המשיב 3, הכוללות, בין היתר, טענות בנוגע למעשי תקיפה מינית, רשלנות רפואית, עושק ומרמה, אשר בוצעו, לכאורה, אגב טיפולי פוריות במבקשת. ההליך המשפטי מתנהל כבר שנים ארוכות, ונראה כי גם בשלב זה טרם הושלמו ההליכים המקדמיים בתיק. יצוין, כי המבקשת הגישה מספר בקשות רשות ערעור כלפי החלטות שניתנו בהליך העיקרי המתנהל בבית משפט קמא, וזו היא בקשה נוספת המופנית נגד שורת החלטות בעניין ההליכים המקדמיים בתיק בעניינים שונים.

ההחלטות בעניין מענה המשיב 3 לשאלון

2.כעולה מהבקשה, המשיב 3 (המכונה בבקשה "המשיב 2") סירב לשתף פעולה ולענות על השאלונים שהועברו לו על-ידי המבקשת. בשל כך, הורה בית המשפט כי על המשיב 3 להגיש תצהיר תשובות לשאלון, ואם לא יעשה כן, יחויב בהוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח. עוד קבע בית משפט קמא כי המחלוקת לגבי תשובות שיינתנו לשאלות ספציפיות או שאלות לא רלוונטיות תתברר ככל שתוגש בקשה מתאימה על-ידי המבקשת.

נוכח החלטת בית המשפט, מסר המשיב 3 למבקשת את השאלון עם התייחסויותיו החלקיות (במענה לשאלות רבות נכתב "לא רלוונטי", "דייג נתונים אסור", "שאלה לא ברורה", "נא לפנות לגורמים הרלוונטיים" וכיוצ"ב). בתגובה להתייחסותו של המשיב 3 לשאלון, ביקשה המבקשת להורות למשיב 3 להשיב לשאלון באופן מלא וענייני. לבקשה צירפה המבקשת טבלה המתייחסת לשאלות השנויות במחלוקת.

3.בהחלטה מיום 26.7.2015 קבע בית המשפט מהן השאלות עליהן נדרש המשיב 3 לענות ומהן השאלות עליהן הוא אינו נדרש לענות. כמו כן, ביחס לשאלות הממוספרות 153-150 בשאלון נקבע כי "נתבע 3 [המשיב 3, צ"ז] יענה לשאלות באופן מלא לאחר שהתובעת [המבקשת, צ"ז] תשלח אליו תוך 7 ימים טופס וס"ר נוסף לגבי המידע הספציפי הנ"ל נשוא השאלות והצהרה כי לא תהיה לה כל טענה עליו בכל דרך שהיא בגין מתן התשובות לשאלות הנ"ל". יוער כי שאלות 153-150 עוסקות בטיפולים ובבדיקות שעברה המבקשת אצל המשיב 3 והן כוללות שאלות אינטימיות על אופי הבדיקות ומטרתן.

4.המבקשת הגישה בקשה להבהרת ההחלטה מיום 26.7.2015, ובה טענה כי לא ברור מדוע היא נדרשת למסור לידי המשיב 3 טופס וס"ר והצהרה לפיה היא מוותרת על כל טענותיה נגדו בגין מתן תשובות לשאלון. ביום 2.8.2015 ניתנה החלטת בית המשפט בה נקבע "אין לי מה להוסיף על ההחלטה". המבקשת לא אמרה נואש, והגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטה, ובהחלטה מיום 4.8.2015 הפנה בית המשפט את המבקשת להחלטתו הקודמות בקבעו "ראה החלטה מיום 2.8.2015". המבקשת הגישה פעם נוספת בקשה לעיון חוזר, וביום 11.8.2015 קבע בית המשפט כלהלן: "נתבע 3 לא יענה על שאלות 153-150 בשלב זה והסוגיה/מחלוקת הספציפית לגבי השאלות הנ"ל והתשובות להן תתברר בדיון הקרוב היה והתובעת תעלה את הסוגיה".

5.כלפי החלטות אלה מופנית בקשת רשות הערעור דנא (ההחלטות מיום 26.7.2015; מיום 2.8.2015; מיום 4.8.2015; ומיום 11.8.2015). לטענת המבקשת, בית המשפט לא נימק החלטתו כנדרש, וטעה כשהתנה את מתן תשובת המשיב 3 לשאלות הנזכרות בכך שהמבקשת תמציא טופס וס"ר נוסף והצהרה כי לא תהיה לה כל טענה אליו בגין מתן התשובות לשאלות אלו. נטען כי המבקשת כבר מסרה למשיב 3 טופס וס"ר במסגרת הטיפול בה על-ידו ולפי דרישתו. עוד נטען כי הדרישה לצרף הצהרה לפיה המבקשת מוותרת על טענותיה כלפי המשיב 3 בגין תשובותיו אינה ברורה מאחר שהשאלון נועד לשמש את המבקשת בניהול ההליך העיקרי נגד המשיב 3.

ההחלטות בעניין טופסי וס"ר מטעם המבקשת

6.ביום 4.8.2015 הגיש המשיב 3 בקשה לסילוק התובענה וחיוב המבקשת בהוצאות בשל פנייתה של המבקשת לגורמים רפואיים שונים שבה דרשה מהם שלא לכבד את טופס הוס"ר שעליו חתמה (גם זאת, רק לאחר התדיינות משפטית ארוכה). בבקשה נטען, כי גם לאחר שניתנו לבקשת המבקשת ארכות רבות למסירת טופס וס"ר, טופסי הוס"ר השונים שמסרה למשיב 3 היו כולם בלתי שמישים (כך למשל, באחד מהם מספר תעודת הזהות היה שגוי). כשתוקנה הטעות, ביקש המשיב 3 לצלם את תיקיה הרפואיים של המבקשת באמצעות חברה המתמחה באיסוף תיקים רפואיים, אך המבקשת פנתה לקופת החולים "מכבי" ולגופים רפואיים נוספים והודיעה להם כי טופסי הוס"ר עליהם חתמה – מבוטלים.

בתגובה לבקשת המשיב 3 טענה המבקשת, בין היתר, כי היא ביקשה מהגופים הרפואיים לבטל טופסי וס"ר ישנים, אך לא את הטופס האחרון מיום 21.5.2015. עוד נטען כי המשיב 3 הפר את החיסיון הרפואי בעניינה עת שמסר את טופס הוס"ר לצד שלישי (חברה לאיסוף מידע רפואי).

7.בהחלטה מיום 24.8.2015 קבע בית המשפט כלהלן:

"המכתב ששלחה התובעת למוסדות הרפואיים אינו עולה בקנה אחד עם החלטות בית המשפט ... מכתבה של התובעת לגורמים הרפואיים השונים ובמיוחד סעיף 4 בו המודיע על ביטול כל טפסי הוס"ר בחתימת התובעת (למרות האמור בסעיף 3 לאותו מכתב) מהווה לעניות דעתי ביזוי של החלטות בית המשפט ואינו מאפשר לקדם את השלמת ההליכים המקדמיים. התובעת לא הייתה רשאית לשלוח מכתב בנושא הוס"ר ישירות אל הגורמים הרפואיים ובכך לעכב את המשך ההליכים כפי שמתברר מהתשובות של המוסדות הרפואיים.

היה והתנהגות התובעת תישנה, אני אורה על מחיקת התביעה.

בהתנהלות הנתבע 3 שפועל לאיסוף החומר הרפואי באמצעות חברה לאיסוף מידע כמקובל אין כל פסול.

נוכח התנהלותה של התובעת שגרמה לכך שחלק מהמוסדות לא כיבד את טפסי הוס"ר הקודמים מאחר וטפסי הוס"ר היו מוגבלים לתקופה של 90 יום (למיטב זכרוני) שהסתיימה ככל הנראה ביום 21.8.2015 אני מורה לתובעת להמציא לנתבע 3 טפסי וס"ר נוספים זהים לנוסח האחרון שנמסר לו ומוגבלים לתקופה של 90 יום ממועד מסירתם ...

היה והתובעת לא תעשה כן עד ליום 7.9.2015, התביעה תימחק והצדדים יטענו בכתב לעניין ההוצאות.

התובעת תשלם לנתבע 3 הוצאות בקשה זו בסך 3,000 ש"ח ללא קשר לתוצאת ההליך העיקרי".

8.המבקשת הגישה בקשה לביטול ההוצאות שנקבעו בהחלטה, וביום 27.8.2015 ניתנה החלטה נוספת ובה נקבע "אין מקום לעיון מחדש בהחלטה".

גם כלפי החלטות אלה (מיום 24.8.2015 ומיום 27.8.2015) מופנית בקשת רשות הערעור דנא. בבקשה טוענת המבקשת, בין היתר, כי בית משפט קמא לא בחן באופן מספק את טענותיו של המשיב 3, ומשכך הגיע למסקנות מוטעות. המבקשת חזרה על טענתה לפיה מכתבה למוסדות הרפואיים נועד למנוע שימוש בטפסי וס"ר ישנים, וכי סעיף 3 למכתבה מחריג באופן מפורש את טופס הוס"ר האחרון המוגבל בתוקפו מיום 21.5.2015.

ההחלטה בעניין חשיפת שמו של המשיב 3

9.ביום 29.9.2014 קבע בית משפט קמא כי שמות המבקשת והמשיב 3 יהיו חסויים. ביום 13.7.2015 הגישה המבקשת בקשה להורות על חשיפת שמו של המשיב 3 בתיק. במסגרת הבקשה חזרה בה המבקשת מההסכמה הדיונית שניתנה על-ידי בא כוחה הקודם, אשר השאיר את ההחלטה בעניין חיסיון שמו של המשיב 3 לשיקול דעת בית המשפט. בהחלטה מיום 13.7.2015 דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת וקבע כי "אין מקום לעיון חוזר בהחלטה". גם כלפי החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור דנא.

בבקשה נטען כי בית משפט קמא לא נימק החלטתו כנדרש, וכי בעת שניתנה ההסכמה הדיונית על-ידי בא-כוחה הקודם של המבקשת היא לא הבינה את המשמעות המשפטית של הסכמה זו. עוד נטען כי חזרת המבקשת מההסכמה שניתנה לא תעכב או תסרבל את הדיון שלא לצורך, ולא תעמיד את המשיב 3 במצב נחות לעומת מצבו הקבוע בדין.

דיון והכרעה

10.לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות על שלושת חלקיה, גם מבלי להורות על הגשת תשובה.

ראשית , לא מצאתי להתערב בהחלטת בית משפט קמא להתנות את תשובותיו של המשיב 3 לשאלות 153-150 בשאלון בכך שהמבקשת תמסור טופס וס"ר נוסף והצהרה כי לא תהיה לה כל טענה אליו בגין מתן התשובות לשאלות הנ"ל. אמנם, ככלל, כשבעל-דין מפנה שאלות בשאלון לבעל-דין אחר, אשר מענה להם ידרוש חשיפת מידע פרטי המצוי כדין בידי המשיב, חזקה על השואל כי הוא מסכים לכך שהמידע הפרטי ייחשף במסגרת התשובות לשאלותיו, וכי לא יהיו לו טענות כלפי העונה רק בשל כך שענה לשאלותיו. משכך, נראה כי הוראת בית המשפט לפיה על המבקשת למסור טופס וס"ר נוסף והצהרה כאמור לא הייתה בגדר הכרח. עם זאת, נוכח ההתנהלות הדיונית החריגה המאפיינת את הצדדים בהליך דנא, ניתן להבין מדוע החליט בית משפט קמא לדרוש מעין "בטוחות" מהמבקשת למניעת טענות שונות כלפי המשיב על עצם המענה לשאלות הנזכרות, הכרוך בחשיפת מידע רפואי ופרטי הנוגע למבקשת (מידע המצוי בידי המשיב 3 אשר טיפל במבקשת). יוער, כי בניגוד לאופן הצגת הדברים על-ידי המבקשת, ההצהרה שהיא התבקשה למסור לא מונעת את האפשרות לעשות שימוש בתוכן תשובותיו של המשיב 3 לשם ביסוס טענותיה בהליך העיקרי (כמקובל), אלא מונעת אך ורק את האפשרות לטעון נגד עצם מתן התשובות לשאלות שהוצגו לו במסגרת השאלון. נראה כי החלטת בית המשפט הייתה בבחינת "הקדמת תרופה למכה" והתקבלה לרקע הניסיון המצטבר שנלמד מהתנהלות הצדדים בהליך, ובמיוחד לרקע התנהלות המבקשת, וכאמור לא מצאתי להתערב בה. ברי שאין בהחלטה זו בכדי לגרום למבקשת עיוות דין, ואפילו לא טרחה יתרה, ונפלא מבינתי מדוע מצאה המבקשת לנכון לבקש להשיג על החלטה זו.

11.שנית , גם החלטת בית משפט קמא בעניין ביטול טופסי וס"ר על-ידי המבקשת והמשמעויות שעלולות להיות לצעד זה מקובלת עלי. אמנם, עיון מדוקדק בסעיף 3 להודעת המבקשת לגורמים הרפואיים השונים מעלה כי בסעיף זה הוחרג טופס וס"ר מיום 21.5.2015, ובסעיף זה לא הורתה המבקשת על ביטולו. עם זאת, סעיף 4 להודעת המבקשת הוא כללי וגורף: "בנוסף, הריני להודיעכם על ביטול כל טופסי וס"ר בחתימתי ואשר נמסרו לכל גורם שהוא". משמעות סעיף זה היא ביטול כללי של כל טופסי וס"ר, ללא החרגה של מי מהם, וכתוצאה מכך, ככל הנראה, נתקל המשיב 3 בקשיים באיסוף החומר הרפואי. משכך, נראה כי צדק בית משפט קמא בהחלטתו לפיה הודעת המבקשת מהווה ביזוי של החלטות בית המשפט (ובכלל זה, החלטתי ב רע"א 2101/15 פלונית נ' מדינת ישראל משרד הבריאות

(1.4.2015)) ובקביעתו כי משלוח ההודעה על-ידה אינו מאפשר השלמת ההליכים המקדמיים בתיק. על-כן, לא מצאתי להתערב גם בהחלטות אלה של בית משפט קמא.

אין אלא לציין בצער, כי, פעם אחר פעם, מסכלת המבקשת את המשך בירור תביעתה-שלה, ואם תתמיד בהילוכה זה, נראה שלא יהיה מנוס מלשקול מחיקת התובענה תוך חיוב בהוצאות, כפי שהוזכר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.8.2015, שצוטטה לעיל.

12.לבסוף , לא ראיתי להתערב גם בהחלטה לפיה אין לשנות החלטה קודמת שהורתה על הפיכת שמו של המשיב 3 (כמו גם שמה של המבקשת) לחסויים במסגרת ההליך דנא. המבקשת לא הצביעה, לא בבקשתה לבית משפט קמא ולא בבקשה דנא, על נימוק ענייני כלשהו המצדיק חשיפת שמו של המשיב 3 בשלב זה, או מדוע היא מבקשת לחזור בה מההסכמה הדיונית שניתנה לפני כשנה וחצי. העובדה כי המבקשת החליפה ייצוג משפטי וטענתה לפיה לא הבינה את משמעות ההסכמה הדיונית שניתנה על-ידי בא כוחה הקודם אינן מצדיקות לכשעצמן את שינוי ההחלטה שניתנה על בסיס אותה הסכמה. לאחר סיום ההליך, ועל-פי תוצאתו, ניתן יהיה, אם יבקשו זאת הצדדים, לשוב ולבחון את הסוגיה, מה גם שנושא פרסום ההליך או שמות הצדדים אינו נתון לשליטת בעלי הדין בלבד, ולבית המשפט, כמי שאמון על האינטרס הציבורי שבפומביות הדיונים, יש אפשרות לסטות מהסכמות בעניין זה. לעת הזו לא היה כל מקום שלא לעמוד בהסכמה דיונית שבית המשפט מצא לנכון לאמצה.

סוף דבר: הבקשה נדחית על כל רכיביה.

בשולי הדברים יש לשוב ולהפנות את המבקשת להערתי ברע"א 6821/15 מיום 3.2.2015 בדבר איחוד החלטות בנושאים שונים בבקשת רשות ערעור אחת, מבלי שלכאורה קיימת זיקה מהותית ביניהן. במקרה דנא הערה זו מקבלת משנה תוקף נוכח בחירתה של המבקשת לאחד בבקשה זו שבע החלטות העוסקות בשלושה נושאים נפרדים. בהקשר זה אחזור גם על האזהרה כי גם כאשר לא מתבקשת תשובה רשאי בית המשפט לחייב את המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה כאשר לא היה יסוד בפניה לבית המשפט והיא גרמה לבזבוז זמן שיפוטי. הדברים נאמרים לתשומת לב המבקשת בהמשך דרכה, אך גם הפעם, לפנים משורת הדין, לא תחויב בהוצאות.