פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6111/15
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
רוני ציון פרץ
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד דורון ליברט - המנהל המיוחד
2. הכונס הרשמי - מחלקת ערעורים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בנצרת מיום 28.07.2015 בפש"ר 9200-06-11 שניתנה על ידי כבוד השופט
יוסף בן חמו
בשם המבקש:
עו"ד זיאד מינזל
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' בן-חמו) מיום 28.7.2015 בה נדחתה בקשת המבקש לעיון מחדש בפסק הדין מיום 6.3.2015 לפיו נמחקה בקשתו להכריז עליו פושט רגל ובוטל צו הכינוס שניתן בעניינו.
1.
החל משנת 2011 מתנהל בעניינו של המבקש הליך פשיטת רגל וביום 23.10.2011 נתן בית המשפט המחוזי צו לכינוס נכסיו. לאחר שהכונס הרשמי הגיש חוות דעת שלילית בעניינו של המבקש קבע בית המשפט המחוזי ביום 11.9.2013 כי אף שיש מקום לדחות את בקשתו להכריז עליו פושט רגל, נוכח מצבו הבריאותי ונוכח העובדה שמרבית חובותיו ישנים, יש מקום ליתן שהות לבחינת התנהלותו. משכך, דחה בית המשפט את הדיון בעניינו של המבקש והעלה את התשלום החודשי אותו חויב להפקיד בקופת הכינוס מ-400 ש"ח לסך של 1,500 ש"ח בחודש, החל מיום 1.10.2013. עוד הורה בית המשפט המחוזי למבקש למסור לכונס הרשמי פרטים אודות זכויות בנכס מקרקעין אליו הפנה הכונס הרשמי בחוות דעתו. ביום 29.12.2013 נדחתה בקשת המבקש להפחתת התשלום החודשי, וכך גם בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו (בש"א 1823/14). בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 29.12.2013 נדחתה אף היא וכן נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה זו (רע"א 7394/14).
2.
ביום 22.1.2015 הגיש המשיב 1, המנהל המיוחד לנכסי המבקש (להלן: המנהל המיוחד ), בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל של המבקש וביום 6.3.2015 קיים בית המשפט המחוזי דיון בבקשה אליו לא התייצב המבקש מסיבות רפואיות. בפסק-דינו מאותו היום קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש מתעלם מהחלטותיו ובנסיבות המקרה אין לאפשר לו עוד להמשיך בהליך. נוכח מצבו הרפואי של המבקש ציין בית המשפט כי יסתפק בביטול צו הכינוס ובמחיקת בקשתו להכרזתו פושט רגל, וכי יאפשר לו לעתור בבקשה חדשה לפשיטת רגל בתנאי שישלם את חוב הפיגורים שנצבר בהליך בסך של 25,900 ש"ח.
3.
המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון מחדש בפסק הדין בה ציין כי בחודש ינואר 2015 אושפז בבית החולים ועל-כן חל לגישתו שינוי נסיבות המצדיק הידרשות לבקשתו. המבקש עתר לשלם סך של 20,000 ש"ח מתוך חוב הפיגורים בשני תשלומים שווים וכן ביקש להפחית את גובה התשלום החודשי שהוטל עליו לסך של 500 ש"ח החל מחודש יוני 2015. בהחלטתו מיום 28.7.2015 דחה בית המשפט את הבקשה וקבע כי המבקש התנהל בחוסר תום לב לאורך ההליך באופן המצדיק לבטלו וכי רק בשל מצבו הבריאותי הורה על מחיקתו ועל ביטול צו הכינוס. בית המשפט שב וקבע כי המבקש יוכל להגיש בקשה חדשה בכפוף לתשלום מלוא חוב הפיגורים כאמור.
4.
מכאן הבקשה שלפניי בה טוען המבקש כי הוא משיג על ההחלטה מיום 28.7.2015 אך למעשה הבקשה דנן מופנית גם כלפי פסק הדין מיום 6.3.2015. המבקש טוען כי אין ביכולתו לשלם סך של 1,500 ש"ח לחודש משום שהכנסתו מסתכמת בקצבת הנכות המותירה בידו סך של 2,350 ש"ח נטו. המבקש מוסיף ומציין כי היה על בית המשפט להתחשב בכך שהוא אושפז בשל מצבו הבריאותי וכי בהינתן מצבו הבריאותי והכלכלי יש להיעתר לבקשתו "מחמת הצדק", להכריז עליו פושט רגל ולהפחית את התשלום החודשי לסך של 500 ש"ח.
למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 20.10.2015 הגיש המבקש, שלא באמצעות עורך דינו, הודעה קצרה בה טען כי רעייתו לשעבר עבדה בעבר כפקידה של השופט שדן בעניינו והעלה תמיהה האם במצב דברים זה מותר לשופט לדון בהליך בעניינו.
5.
דין הבקשה להידחות.
ראשית יש לדחות על הסף את השגותיו של המבקש לגבי פסק הדין מיום 6.3.2015 שהדרך להשיג עליו היא בהגשת ערעור בזכות (סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; רע"א 1629/12 לוי נ' שרון , פיסקה 2 (24.2.2012); רע"א 2525/13 ארחה נ' עו"ד ארז חבר - בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקשת , פיסקה 4 (8.7.2013)).
אשר להשגותיו של המבקש על ההחלטה מיום 28.7.2015, המבקש לא הצביע על שינוי נסיבות המצדיק את קבלת הבקשה לעיון מחדש (ראו רע"א 2381/14 שחורי נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 8 (7.7.2014);
רע"א 320/15 דוויק נ' הכונס הרשמי , פיסקה 6 (14.4.2015)). בית המשפט המחוזי קבע שהמבקש התנהל בחוסר תום לב לאורך ניהול ההליך ולא ראה בנימוקים שהעלה המבקש בבקשתו כדי לשנות מפסק דינו. בבקשה דנן לא העלה המבקש טעם של ממש להתערב בהחלטה זו ולא הראה כי מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מהחלטת בית המשפט מבלי שאירע שינוי נסיבות ( רע"א 621/13 ליזרוביץ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , פיסקה 5 (17.4.2013) ).
6.
אשר להודעת המבקש מיום 20.10.2015, נראה כי תמיהותיו של המבקש אינן אלא טענת פסלות המועלית בשלב הערעור. בהינתן העובדה שבמשך כל ההליך בעניינו לא העלה המבקש טענת פסלות וכן בהינתן העובדה שטענתו הועלתה בעלמא ומבלי כל ביסוס או פירוט, נראה כי מדובר בניסיון שאין לקבלו לטעון עתה ל"גוף" השופט במקום לגופו של התיק ועל כך יש להצר (השוו: ע"א 3230/14 פלוני נ' קיבוץ מעברות אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית
(7.9.2015); ע"א 4667/08 הר עוז נ' סערת תוכנה בע"מ , פסקה 29 (15.2.2011) ; ע"פ 5808/14 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 19 (7.10.2015)).
מטעמים אלו כולם הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' בכסלו התשע"ו (16.11.2015).
ש ו פ ט ת