רע"א 7394/14 רוני ציון פרץ נ. דורון ליברט - עו"ד

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט י' בן חמו ) מיום 4.9.2014 אשר דחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה להפחתת צו התשלומים שהוטל על המבקש.

1.

נגד המבקש הוצא צו לכינוס נכסים בחודש נובמבר 2011 והוטל עליו לשלם לקופת הכינוס 400 ש"ח מדי חודש. במהלך חודש ספטמבר 2013 הגדיל בית המשפט המחוזי את התשלום החודשי לסך של 1500 ש"ח (להלן: ההחלטה הראשונה ) וכחודש ימים לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, אשר נדחתה ביום 29.12.2013. בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה על ההחלטה הראשונה - נדחתה (בש"א 1823/14). ביום 2.7.2014 פנה המבקש פעם נוספת לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה ובית המשפט דחה בקשה זו בקובעו כי טענות המבקש הן למעשה טענות ערעוריות המופנות כלפי ההחלטה הראשונה ואין מקומן בבקשה מסוג זה.

2.

מכאן הבקשה שלפניי בה מציין המבקש כי הוא משיג למעשה על ההחלטה הראשונה והוא מעלה טענותיו לעניין החלטה זו לגופה. לטענת המבקש, הוא אינו טוען לשינוי נסיבות וטענתו מתמקדת בנתונים שעמדו בפני בית המשפט ובפני הכונס הרשמי בעת מתן ההחלטה הראשונה ובכך שלא ניתנה לו הזדמנות להגיש את טיעוניו בצורה מסודרת. המבקש מוסיף וטוען כי הוא אינו מסוגל לעמוד בתשלום החודשי נוכח היותו נכה בשיעור של 100% ובהינתן העובדה כי הוא נדרש להפקיד כיום מחצית מקצבת הנכות שלו בקופת הכינוס.

3.

דין הבקשה להידחות. המבקש מעיד על עצמו כי בקשת רשות הערעור מופנית למעשה כלפי ההחלטה הראשונה שמועד הערעור עליה חלף זה מכבר ודי בכך על מנת לדחותה (ראו רע"א 1629/12 לוי נ' שרון , פיסקה 2 (24.2.2012); רע"א 2525/13 ארחה נ' המנהל המיוחד לנכסי המבקשת , פיסקה 4 (8.7.2013)). למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות גם לגופה. לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בקביעת כושר ההחזר של פושט הרגל. המבקש לא הציג נסיבות חדשות המצדיקות שינוי בצו התשלומים שהוטל עליו, והנסיבות העובדתיות אותן הוא מעלה בבקשה דנן עמדו לנגד עיניו של בית המשפט קמא בעת מתן ההחלטה (ראו למשל רע"א 7407/13 לוי נ' הנאמן על נכסי המבקש , פיסקה 4 (24.12.2013) והאסמכתאות שם)).

סיכומם של דברים, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.