רע"א 7407/13 עזרא לוי נ. עו"ד שמעון אורי -נאמן

זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט כ' מוסק) מיום 12.8.2013, בה נדחתה בקשת המבקש להפחתת התשלום החודשי שהוטל עליו במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינו.

1.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן צו כינוס נכסים ולהכרזתו פושט רגל. ביום 2.1.2011 ניתן צו כינוס כמבוקש, במסגרתו חויב המבקש להעביר לקופת המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכונס )

סכום חודשי של 300 ש"ח לטובת נושיו (להלן: התשלום החודשי ). בחלוף כשנה התקיים דיון בבקשתו של המבקש להכריזו כפושט רגל, בו ציין הכונס כי המבקש עומד בתשלום החודשי שהוטל עליו אך אינו מגיש דו"חות חודשיים. עוד ציין הכונס כי חרף הצהרתו של המבקש לפיה הכנסתו החודשית היא כ-2,000 ש"ח בלבד, בחקירתו התברר כי הוא אינו מדווח על מלוא הכנסותיו וכי הוא מפקיד מדי חודש סכום של כחמשת אלפים ש"ח לחשבון הבנק של רעייתו. הכונס הוסיף וציין כי הדירה בה מתגורר המבקש וכן כלי הרכב שבו הוא עושה שימוש רשומים שניהם על שם רעייתו. ביום 16.1.2012 קבע בית המשפט המחוזי כי אף שהמבקש עושה שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל המתנהלים נגדו, נראה כי הכרזתו כפושט רגל יהיה בה כדי להצמיח תועלת לנושיו. בית המשפט הכריז, אפוא, על המבקש פושט רגל ומינה את המשיב 1 כנאמן על נכסיו (להלן: הנאמן ). בית המשפט הוסיף והורה על רישומה של הערת אזהרה על הדירה בה מתגורר המבקש ועוד הוא קבע כי נוכח עמדת הכונס יוגדל התשלום החודשי שעל המבקש לשלם לקופת פשיטת הרגל ויועמד על סך של 2,000 ש"ח. בהמשך צבר המבקש פיגורים בתשלומים לקופת פשיטת הרגל ובהחלטתו מיום 15.3.2013 קבע בית המשפט המחוזי כי בנוסף לתשלום החודשי בסך של 2,000 ש"ח על המבקש להעביר לקופת פשיטת הרגל מדי חודש סכום של 1,000 ש"ח לצורך פירעון הפיגורים שצבר.

2.

בחודש אוגוסט 2013 עתר המבקש ל"הפחתה משמעותית" של התשלום החודשי, בשל הליכי גירושין שבהם נקטה רעייתו הפוגעים לדבריו במצבו הכלכלי. הנאמן התנגד לבקשה וטען כי תביעת הגירושין שהגישה אשת המבקש "היא ככל הנראה פיקטיבית" שכן בני הזוג עדיין מתגוררים יחד וכי כל מטרתה של התביעה היא להביא להפחתת התשלום החודשי בהליכי פשיטת הרגל. הנאמן הוסיף וטען כי עיון ברשימת ההוצאות שהציג המבקש מעלה כי גובה הוצאותיו אינו תואם את רמת החיים המצופה מפושט רגל ועוד הוא טען כי המבקש מנסה להתנער מאחריותו לחובותיו.

בהחלטתו מיום 12.8.2013 קבע בית המשפט כי תגובת הנאמן מקובלת עליו "על כל חלקיה" וכי על המבקש לפעול על-פי החלטותיו הקודמות ולהעביר לקופת פשיטת הרגל סכום חודשי של 3,000 ש"ח.

3.

מכאן הבקשה שלפניי בה שב המבקש וטוען כי יש להפחית את התשלום החודשי שהוטל עליו ולהתאימו ל"יכולתו האמיתית". המבקש טוען כי נוכח גילו המתקדם ומצב בריאותו הלקוי ונוכח הליכי הגירושין המתנהלים בינו ובין רעייתו, אין ביכולתו לעמוד בתשלום החודשי שהוטל עליו. עוד טוען המבקש כי ביום 28.8.2013 הוא לקה באירוע מוחי ולפיכך כיום הוא אינו עובד ואינו כשיר לעבודה, ולדבריו אף שהוא ואשתו עדיין מתגוררים יחד וחולקים את הוצאות הבית, בשל הקרע העמוק שנוצר ביניהם אין היא משתפת אותו בהכנסותיה. המבקש מוסיף וטוען כי לאחר ניכוי הוצאותיו - המסתכמות לדבריו כדי 4,000 ש"ח בכל חודש - אין באפשרותו לשלם את הסכומים שהטיל עליו בית המשפט קמא. לצד בקשת רשות הערעור ועד להכרעה בה עתר המבקש להפחתה זמנית של התשלום החודשי ולהעמדתו על סך של 500 ש"ח בחודש.

4.

דין הבקשה להידחות, אף מבלי להזדקק לתשובת המשיבים.

בקשת רשות הערעור שלפניי נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 12.8.2013, לפיה נקבע כי על המבקש להמשיך ולהפקיד בקופת פשיטת הרגל סכום חודשי בסך של 3,000 ש"ח. את בקשת רשות הערעור השעין המבקש, בין היתר, על טענה בדבר שינוי לרעה שחל במצבו הבריאותי בשלהי חודש אוגוסט 2013 ולתמיכה בכך צירף אישורים רפואיים מחודש ספטמבר 2013. ככל שבפי המבקש טענות לשינוי נסיבות שאירע לאחר מתן החלטתו של בית המשפט קמא המשפיע, בין היתר, על כושר ההשתכרות שלו ועל יכולתו לעמוד בתשלום החודשי שהוטל עליו, הדרך שבה עליו לנקוט היא פניה אל בית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו (ראו סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; רע"א 5788/09 רוקן נ' הכונס הרשמי , פסקה 2 (30.8.2009)). אשר להחלטה נושא בקשת רשות הערעור אשר ניתנה על רקע הנתונים שהיו רלוונטיים במועד מתן ההחלטה, לא ראיתי מקום לשנות מן האמור בה וזאת בשים לב למסגרת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהכרעות עובדתיות הכרוכות בשאלת כושר ההחזר של פושט רגל (ראו רע"א 6478/13 זבולוני נ' הנאמן על נכסי החייב , פסקה 4 (23.12.2013) והאסמכתאות הנזכרות שם).

5.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית וממילא נדחית גם הבקשה להפחתה זמנית בתשלום החודשי.

משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.