רע"א 6478/13 דניאל חי זבולוני נ. עו"ד יעקב לנגה

זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט כ' מוסק) מיום 21.8.2013, בה נדחתה בקשת המבקש לביטול החלטה קודמת שדחתה את בקשתו להפחתת תשלום חודשי שהוטל עליו במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינו.

1.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן צו כינוס נכסים ולהכרזתו פושט רגל. בחודש פברואר 2010 ניתן צו כינוס כמבוקש, במסגרתו חויב המבקש להעביר לקופת המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכונס )

סכום חודשי של 3,000 ש"ח (להלן: התשלום החודשי ). בהמשך, בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, קבע בית המשפט המחוזי כי מתוך התשלום החודשי האמור יעביר המבקש סכום של 1,000 ש"ח ישירות לידיה של גרושתו בגין מזונותיה של בתו הקטינה, וכי יתרת התשלום החודשי בסך של 2,000 ש"ח תוסיף ותועבר מדי חודש לקופת הכונס. בחודש דצמבר 2010 הוכרז המבקש פושט רגל והמשיב 1 מונה כנאמן על נכסיו (להלן: הנאמן ). לאחר הדברים האלה, בחודש נובמבר 2012 עתר המבקש להפחתת התשלומים החודשיים המועברים על-ידו לקופת הכונס ולהעמדתם על סך של 500 ש"ח בחודש, וזאת בשל התדרדרות נטענת במצבו הכלכלי ונוכח גירושיו מאשתו השנייה. ביום 12.2.2013 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו, בציינו כי לא צורפו מסמכים כלשהם לתמיכה בה וכי מסמכים כאלה אף לא הועברו לידי הנאמן. עוד ציין בית המשפט כי למבקש "פיגורים נכבדים" בתשלומים לקופת הכונס וכי על כן אין מקום לקבל את בקשתו. בקשה לעיון חוזר שהגיש המבקש נדחתה ביום 12.3.2013 תוך שצוין כי עליו לפעול למיצוי כושר ההשתכרות שלו, העומד לפי גרסת הנאמן על סכום חודשי בגובה השכר הממוצע במשק.

2.

בחודש אפריל 2013 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת להפחתת התשלום החודשי. הבקשה התבססה בעיקרה על כך שהמבקש פוטר מעבודתו. הנאמן התנגד לבקשה, וטען כי על המבקש לפעול למציאת עבודה אחרת וכי גם בתקופת הביניים הוא זכאי לקצבת אבטלה כך שלא צפוי לחול שינוי מהותי בהכנסותיו. בית המשפט המחוזי התיר למבקש להשיב לתגובת הנאמן ומשלא הוגשה תגובה כאמור החליט ביום 27.5.2013 לדחות את הבקשה בהסתמך על עמדת הנאמן. בחלוף כחודשיים הגיש המבקש בקשה לביטול החלטה זו, וטען כי ההחלטה שהתירה לו להשיב לתגובת הנאמן לא הובאה לידיעתו. לגופו של עניין טען המבקש, בין היתר, כי בשל גילו ובשל העובדה שהוא אינו בעל השכלה אקדמית או הכשרה תעסוקתית, אין ביכולתו להשתכר כדי השכר הממוצע במשק. המבקש הוסיף וטען כי הוא החל לקבל קצבת אבטלה רק בסוף חודש יוני 2013 וכי כל ניסיונותיו למצוא מקום עבודה חדש עלו בתוהו ועל כן יש להיעתר לבקשתו להפחתת התשלום החודשי. הנאמן טען בתגובה כי כל עוד זכאי המבקש לקצבת אבטלה אין כל הצדקה להפחתת התשלום החודשי וכי המבקש אינו מקיים את החלטותיו הקודמות של בית המשפט שהורו לו להעביר את פיצויי הפיטורים שקיבל ממקום עבודתו האחרון לקופת הכונס. בסעיף 8 לתגובתו הוסיף הנאמן כך:

"לפנים משורת הדין, ולאור העובדה כי החייב טוען כי החל לקבל את דמי האבטלה רק בחודש 6/13 וכי בין החודשים 6/13-2/13 לא השתכר כלל, ימליץ הנאמן כי באם יופקדו כספי הפיצויים, יופחת סך של 10,000 ש"ח מחוב הפיגורים, אשר נכון להיום עומד על סך של 38,000 ש"ח (בגין 19 חודשי פיגור!)".

בהחלטתו מיום 21.8.2013 קבע בית המשפט המחוזי כי לאחר ששקל את טענות הצדדים הוא מורה לפעול על פי האמור בסעיף 8 לתגובת הנאמן.

3.

מכאן הבקשה שלפניי בה שב המבקש וטוען כי יש להפחית את התשלום החודשי שהוטל עליו בשל "שינוי נסיבות דראסטי", הכולל את גירושיו השניים ואת דבר פיטוריו מעבודתו. המבקש מוסיף וטוען כי הכנסתו כיום מתמצה בקצבת האבטלה הזמנית שהוא מקבל, וכי היה על בית המשפט קמא ליתן דעתו לעובדה שהוא לא מצליח למצוא עבודה חדשה. עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט קמא בהתנותו את ההפחתה של חוב הפיגורים בהעברת כספי פיצויי הפיטורים שלהם הוא זכאי, ובהקשר זה טוען המבקש כי כספי הפיצויים טרם הועברו לידיו וכי ממילא אין לקשור בינם ובין יכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום החודשי. לפיכך, עותר המבקש להפחתת התשלום החודשי לקופת הכונס כך שיעמוד על סך של 300 ש"ח בחודש, וכן הוא מבקש לפרוס את תשלום חוב הפיגורים שלו כך שהוא יעביר מדי חודש סכום נוסף של 200 ש"ח לקופת הכונס.

4.

דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובת המשיבים.

פעמים רבות נפסק כי שאלת כושר ההחזר של פושט הרגל היא שאלה שבעובדה הנגזרת מהראיות ומהטיעונים שהובאו לפני הערכאה הדיונית, וכי על כן אין זה דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה (ראו רע"א 4926/00 דג'לדטי נ' הנאמן בפשיטת רגל , פסקה 5 (2.4.2001); רע"א 8160/10

בן-דב נ' המנהל המיוחד על נכסי החייב , פסקה 3 (14.12.2010); רע"א 6320/12 קוה נ' הכונס הרשמי , פסקה 8 (19.10.2012); רע"א 6670/12 ינאי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 6 (22.10.2012)). דברים אלה נכונים גם במקרה דנן. יתר על כן, כעולה מתגובת הנאמן המבקש צבר חוב פיגורים בסך של 38,000 ש"ח, וזאת בגין לא פחות מתשעה עשר חודשים שבהם לא שילם את התשלום החודשי שהוטל עליו. ברי כי אין להסכים להתנהלות כזו מצידו של פושט רגל והמבקש צריך לברך על העובדה שחרף זאת בחר הנאמן לילך לקראתו בהציעו הפחתה מסוימת של חוב הפיגורים בתנאים שציין. במכלול נסיבות העניין נראה לי כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מאזנת באופן ראוי בין השיקולים השונים עליהם עמד הנאמן ועל כן אין להתערב בה. בשולי הדברים אציין כי במסגרת התגובות שהגיש לבית המשפט קמא ציין הנאמן כי כל עוד זכאי המבקש לקצבת אבטלה אין מקום להפחתת התשלום החודשי. לפיכך, ככל שיחול שינוי במצבו של המבקש בהקשר זה, כמו גם שינוי מהותי אחר בנסיבותיו, יוכל המבקש לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה מתאימה אך בשלב זה, כאמור, אין מקום להיעתר לבקשתו להפחתת תשלומיו החודשיים.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.