רע"א 6432/21 קובי ציון בע"מ נ. סיצ'ם סוסיאטה פר אציוני

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת מיכל עמית-אניסמן ) בת"א 27675-02-20 מיום 7.7.2021, במסגרתה נדחתה בחלקה בקשת המבקשת לגילוי מסמכים ועיון בהם.

1.

המ בקשת, חברת קובי ציון בע"מ (להלן: המבקשת ), מתמחה בביצוע עבודות להנחת תשתיות צנרת קוויות. המשיבה, סיצ'ם סוסיאטה פר אציוני (להלן: המשיבה ), היא חברת חוץ בינלאומית העוסקת בפרויקטי תשתית להנחת צנרת להובלת גז ומים.

2.

המשיבה זכתה במכרז של חברת נתיבי גז לישראל (להלן: נתג"ז ) לשמש כקבלן ראשי בפרויקט להנחת צינור הגז הטבעי מזרח ירושלים, ממסילת ציון ועד בית מאיר (להלן: הפרויקט ), וביום 27.11.2016 חתמה על הסכם לביצוע הפרויקט למול נתג"ז (להלן: ההסכם הראשי ). בהמשך, המשיבה התקשרה עם המבקשת בשני הסכמי קבלנות משנה (להלן: הסכמי קבלנות המשנה ), הראשון מיום 1.1.2017 לצורך ביצוע מקטע A-B של הפרויקט (להלן: מקטע AB ), והשני מיום 1.4.2017 לצורך ביצוע מקטע

C-E של הפרויקט.

3.

ביום 11.2.2020 הגישה המבקשת כתב תביעה נגד המשיבה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. במסגרת התביעה טענה המבקשת, בין היתר, כי המשיבה לא השיגה מהגורמים הרלוונטיים את אישורי העבודה שנדרשו לצורך ביצוע מקטע AB במועדים שנקבעו לכך בהסכמי קבלנות המשנה. לטענת המבקשת, האיחור בהשגת האישורים הוביל לעיכובים של חודשים רבים בביצוע מקטע AB , וכתוצאה מעיכובים אלו נגרמו לה הפסדים משמעותיים. עוד טענה המבקשת בכתב התביעה כי המשיבה זכתה לקבלת פיצוי מנתג"ז בגין אותם העיכובים בהשגת האישורים, ואולם הדגישה כי היא דורשת לקבל את מלוא סכום הנזקים שנגרמו לה בפועל כתוצאה מהעיכובים האמורים, אף אם סכום זה גבוה מסכום הפיצוי לו זכתה המשיבה מטעם נתג"ז.

למען שלמות התמונה, יצוין כי המשיבה הגישה כתב תביעה שכנגד, בגין הפרות חוזיות ועיכובים אשר לטענת המשיבה נגרמו כתוצאה ממחדלים של המבקשת, והסבו למשיבה נזקים כבדים.

4.

ביום 8.2.2021, לאחר שהוגשו מלוא כתבי הטענות במסגרת התביעה והתביעה שכנגד, הגישה המבקשת בקשה להורות למשיבה להשלים מענה לדרישה לגילוי מסמכים (להלן: הבקשה לגילוי המסמכים ). במסגרת בקשה זו עתרה המבקשת, בין היתר, לגילוי של כל ההתכתבויות בין המשיבה לבין נתג"ז הנוגעות לפיצוי או לתוספת תמורה בקשר עם העבודות במקטע AB (להלן: ההתכתבויות ). בנוסף, ביקשה המבקשת לעיין במכתב ה- RFC011 , אשר לטענתה עניינו בדרישת המשיבה לקבלת פיצוי מטעם נתג"ז בגין העיכובים בעבודות (להלן: המכתב , וביחד עם ההתכתבויות: המסמכים המבוקשים ).

5.

ביום 7.7.2021 קיבל בית המשפט קמא באופן חלקי את הבקשה לגילוי המסמכים, כאשר בקשת המבקשת לגילוי ההתכתבויות וכן לעיון במכתב, נדחתה. בית המשפט ציין בהחלטתו כי בכתב התביעה המבקשת טענה שסכום הפיצוי הנתבע אינו נגזר מסכום הפיצוי ששולם למשיבה על ידי נתג"ז. אי לכך, בית המשפט קבע כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לבירור התובענה, ולא מצא לנכון להורות על גילוי ההתכתבויות או על עיון במכתב.

6.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט קמא כאשר קבע כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לבירור התובענה. לגישת המבקשת, עצם דרישת המשיבה מנתג"ז למתן פיצוי, וכן קבלת הפיצוי על ידי המשיבה, תומכים בטענותיה לעניין הנזקים שנגרמו לה בגין העיכובים בקבלת אישורי העבודה. עוד טוענת המבקשת כי סכום הפיצוי אותו קיבלה המשיבה מנתג"ז אמנם אינו מגביל את סכום הפיצוי לו המבקשת זכאית, ואולם, לגישתה, סכום זה הוא סכום הפיצוי המינימלי שעל המשיבה לשלם למבקשת. מסיבות אלו, טוענת המבקשת כי יש להורות על גילוי ההתכתבויות ועל עיון במכתב.

7.

המשיבה, מנגד, טוענת בתגובתה כי המבקשת הסתירה בבקשת רשות ערעור את העובדה כי נתג"ז מתנגדת לגילוי ההתכתבויות ולעיון במכתב. לטענת המשיבה, מעמדת נתג"ז אשר הוגשה לבית המשפט קמא ביום 8.3.2021, עולה שגילוי ההתכתבויות והעיון במכתב יביאו לפגיעה באינטרסים של האחרונה, כצד שלישי להליך, ובכלל זאת עלולים להוביל לחשיפת סודותיה המסחריים, וכפועל יוצא לפגוע באפשרות נתג"ז לקבל הצעות מיטיבות במסגרת מכרזים והסכמים עתידיים. עוד טוענת המשיבה כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לבירור התובענה, שכן המבקשת הגישה תביעה בטענה להפרה של הסכמי קבלנות המשנה, ולכן אין הצדקה לדרישתה לקבלת מסמכים הכוללים סודות מסחריים, ואשר נוגעים להסדרים חוזיים אחרים שאינם חלק מהסכמי קבלנות אלו.

8.

בתשובה לתגובת המשיבה, טוענת המבקשת כי עצם העובדה שהמשיבה קיבלה פיצוי מנתג"ז, וכן הנסיבות שבגינן ניתן הפיצוי וגובהו של הפיצוי ששולם – רלוונטיים כולם להליך קמא. לגישת המבקשת, המסמכים המבוקשים הם לכל הפחות ראיה לכך שהמשיבה קיבלה פיצוי בגין אותן הטענות, אשר בהתבסס עליהן דורשת המבקשת פיצוי מהמשיבה. עוד טוענת המבקשת כי בית המשפט קמא כלל לא דן בסודיות המסמכים המבוקשים, אלא דחה את הבקשה לגילוי ההתכתבויות ולעיון במכתב, בהתבסס אך על קביעתו שמסמכים אלו אינם רלוונטיים להליך. המבקשת מוסיפה כי ממילא אין כל בסיס עובדתי לחשש הנטען מפני חשיפת סודותיה המסחריים של נתג"ז, שכן המסמכים המבוקשים כלל לא הוצגו בפני בית המשפט קמא, ולכן לא הוכח כי אלו אכן כוללים סודות מסחריים.

9.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובות שהוגשו, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

10.

כידוע, החלטות העוסקות בסדרי דין ובאופן ניהול ההליך המשפטי מצויות בגדר הפררוגטיבה הדיונית של הערכאה המבררת, ולמעט מקרים חריגים, תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בהן. כלל זה חל ביתר שאת ביחס להחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים, אשר בהן תתערב ערכאת הערעור אך במקרים בהם ההחלטה איננה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו: רע"א 3031/20 שופרסל בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ, פסקה 9 (28.6.2020); רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' עו"ד וטשטיין , פסקה 5 (4.2.2020); רע"א 6726/19 יאסין נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 10 (17.11.2019)). סבורני כי המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור.

11.

בענייננו, הגם שנראה כי למסמכים המבוקשים עשויה להיות רלוונטיות לבירור התובענה, הרי שזו אינה ברף הגבוה, וזאת משמסמכים אלו נוגעים להסכם הראשי, בעוד שתביעתה של המבקשת מתבססת על הפרה נטענת של הסכמי קבלנות המשנה – הסכמים אשר מהווים מערכת חוזית שונה ונפרדת מההסכם הראשי. לכך יש להוסיף כי מתן צו המורה על גילוי ההתכתבויות ועיון במכתב עלול להביא לפגיעה באינטרסים של נתג"ז כצד שלישי להליך, כמתואר בעמדה שזו הגישה לבית המשפט קמא. בהקשר זה יצוין כי ההלכה היא שבבואו להכריע בבקשה לגילוי מסמכים, על בית המשפט לשקול גם את הנזק שעלול להיגרם לצדדים שלישיים (ראו, למשל, רע"א 8722/03 וולקן מצברים בע"מ נ' מנהל המכס, מס קנייה ומע"מ חיפה , פ"ד נט(1) 769, 774 (2004);

רע"א 3788/16 רמי לוי שיווק השקמה בע"מ נ' ברנד פור יו בע"מ , פסקה 27 (12.7.2016); יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 1107-1106 (2021)). עוד נקבע כי " מקום שבו הגילוי המבוקש עלול להביא לפגיעה באינטרסים מוגנים של צדדים שלישיים, אז נטייתו של בית המשפט להיענות לבקשת הגילוי תהא מצומצמת למדי, ונדרשת לשם כך פגיעה ממשית ביכולת מבקש הגילוי לנהל את ההליך " (רע"א 400/21 מושב נהלל – איחוד עוסקים נ' מס ערך מוסף נצרת , פסקה 40 לחוות דעתי, והאסמכתאות הנזכרות שם (26.9.2021)). לאור האמור, בשים לב לפגיעה הנטענת באינטרסים המסחריים הלגיטימיים של נתג"ז כצד שלישי להליך, מחד גיסא, ובהינתן מידת הרלוונטיות הנמוכה של המסמכים המבוקשים, מאידך גיסא, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.

12.

בשולי הדברים, יוער כי טוב הייתה עושה המבקשת אילו הייתה מתייחסת בבקשת רשות ערעור לעמדת נתג"ז שהוגשה לבית המשפט קמא, ולהתנגדותה לגילוי ההתכתבויות ולעיון במכתב. על המבקש מבית המשפט סעד, בכל הליך שהוא, לעשות כן בידיים נקיות (ראו: רע"א 6173/20 ברלין נ' עמותת אוהל לאה , פסקה 12 (1.12.2020)), ובכלל זאת להציג בפני בית המשפט את מכלול העובדות הרלוונטיות. לא כך נהגה המבקשת, וגם זאת יש לזקוף לחובתה.

13.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסכום של 7,500 ש"ח.