רע"א 6551/14 פ.ס.ח. הובלות ומסחר בע"מ נ. בני עאדל ג'באלי בע"מ

1.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של

בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 7.8.2014 (רע"א 24933-07-14, השופט ד' צרפתי ). בהחלטה זו דחה בית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט השלום בנצרת מיום 9.6.2014 (ת"א 12457-09-10, השופטת ע' הוד ). בית משפט השלום דחה בקשה שהגישה המבקשת לביטול החלטה קודמת שלו מיום 26.1.2014. בהחלטה האמורה נדחתה תביעתה של המבקשת לאחר שזו לא הגישה את סיכומיה.

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 7.9.2010 הגישה המבקשת תביעה בבית משפט השלום בנצרת כנגד המשיבה, הנוגעת להסכם שנכרת בין השתיים. ביום 19.10.2010 הגישה המשיבה כנגד המבקשת תביעה שכנגד. התביעות נדונו במאוחד על ידי בית משפט השלום. לאחר השלמתו של שלב ההוכחות החליט בית משפט השלום כי המבקשת תגיש את סיכומיה עד ליום 8.8.2013. לאחר בקשות רבות שהגישה המבקשת להארכת מועד, ומשלא הוגשו הסיכומים במועד הקבוע, הגישה המשיבה בקשה לדחיית התביעה העיקרית. ביום 26.1.2014 דחה בית משפט השלום את תביעתה של המבקשת (להלן: ההחלטה הראשונה ). יוער כי, בעשותו כן, בית משפט השלום עשה שימוש במונח "החלטה".

3.

התביעה שכנגד המשיכה להתנהל בבית משפט השלום, ובמסגרת זו נדרשה המבקשת להגיש את סיכומיה כנתבעת שכנגד עד ליום 22.4.2014. ביום 20.5.2014, לאחר שקיבלה מספר בקשות להארכת מועד להגשת הסיכומים, ובחלוף ארבעה חודשים ממועד ההחלטה הראשונה, הגישה המבקשת את סיכומיה וכן בקשה לביטולה של ההחלטה הראשונה. המבקשת ציינה כי סיכומיה מתייחסים לתביעה העיקרית, על אף שזו, כאמור, נדחתה.

4.

ביום 9.6.2014 דחה בית משפט השלום את הבקשה לביטול ההחלטה הראשונה, בהתחשב במספר הארכות המועד שניתנו למבקשת להגשת סיכומיה ובשיהוי הרב שבו הייתה נגועה הבקשה. בית משפט השלום ציין כי התנהגותה של המבקשת חורגת מן המקובל. כמו כן, הוא הבהיר כי החלטתו הראשונה היא, למעשה, "פסק דין", הגם שהיא נושאת את הכותרת הכללית "החלטה", מאחר שהיא מסיימת את המחלוקת בין הצדדים בתביעה העיקרית (להלן: ההחלטה השנייה ).

5.

להשלמת התמונה יצוין, כי לטענת המבקשת, בסמוך לאחר שניתנה ההחלטה הראשונה, הסכים בא כוחה עם בא כוחה של המשיבה על ביטולה של החלטה זו. המבקשת הוסיפה וטענה שהיא הבינה מבא כוח המשיבה כי הוא זה שיגיש בקשה מתאימה לבית משפט השלום. לשם תמיכה בטענה זו הציגה המבקשת תכתובת דואר אלקטרוני בין באי כוח הצדדים שעסקה בביטולה של החלטה (אך מבלי שצוין בה במפורש באיזו החלטה מדובר).

6.

על החלטתו השנייה של בית משפט השלום המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בשל כך שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה לבית משפט השלום בחלוף ארבעה חודשים מאז זה ניתן, הרבה מעבר לתקופת 30 הימים הקצובה לכך בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). בית המשפט המחוזי ציין כי המבקשת לא הצביעה על טעם מיוחד שיש בו כדי להצדיק דיון בהארכת מועד לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי.

7.

מעבר לנדרש, הוסיף בית המשפט המחוזי כי נוכח התנהלותה של המבקשת במשפט, לא היה מקום לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין אפילו הושגו הסכמות בנושא בין הצדדים, בהבהירו שבית המשפט אינו כבול להסכמות מסוג זה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי הנימוקים שהציגה המבקשת להצדקת מחדליה היו דלים ומעורפלים, ולכן לא הניחו בסיס לטעם מיוחד להארכת מועד. בית המשפט המחוזי קבע כי לנוכח חומרת מחדליה של המבקשת, היקפם והתמשכותם, ראוי לדחות את בקשתה אף מבלי להידרש לסיכויי התביעה.

בקשת רשות הערעור הנוכחית

8.

בבקשתה הנוכחית טוענת המבקשת כי נפגעה זכותה להגשת תשובה לתגובתה של המשיבה על הבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה לבית משפט השלום. לטענת המבקשת, החלטתו השנייה של בית משפט השלום ניתנה ארבעה ימים לאחר הגשת תגובתה של המשיבה לבקשה לביטול פסק דין, ובכך נפגעה זכות התשובה הנתונה לה לפי תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי (הקוצבת לכך עשרה ימים).

9.

המבקשת טוענת עוד, כי נוכח העובדה שהתביעה העיקרית שהגישה והתביעה שכנגד שהגישה המשיבה נדרשות לאותה מסכת עובדתית, וכיוון שהדיון בתביעות אף לא הופרד אין היגיון בדחיית התביעה העיקרית תוך השארתה של התביעה שכנגד על כנה.

10.

לגוף הדברים, המבקשת טוענת כי בית משפט השלום שגה בכך שדחה את התביעה העיקרית, בשים לב לכך שזוהי סנקציה כבדה שמשמעותה היא חסימת דרכה של המבקשת מהגשת תביעתה גם בעתיד מחמת מעשה בית דין. המבקשת סבורה כי חרף האמור בתקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי (לפיה רואים בבעל דין אשר לא הגיש סיכומים כמי שלא התייצב לדיון) ובתקנה 157(3) לתקנות אלה (המקנה לבית המשפט שיקול דעת להורות על מחיקה או דחייה של התובענה במקרה של אי-התייצבות), יש להעדיף את התכלית של עשיית הצדק על פני שמירה בלתי מתפשרת על כללי הפרוצדורה. לגישתה של המבקשת, אפילו נפלו פגמים בהתנהלותה, ניתן היה לרפאם באמצעות פסיקת הוצאות, במקום לנקוט בצעד הדרסטי של דחיית התביעה העיקרית. המבקשת טוענת עוד כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר התמקד אך במחדליה ולא התייחס ליתר נימוקיה (בדבר מתן החלטה בטרם התאפשר לה להגיש תשובה ובאשר לאפשרות לנקוט בצעד דרסטי פחות).

דיון והכרעה

11.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל דעה שדין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

12.

כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק מקום שבו עולה שאלה עקרונית וכללית החורגת מדל"ת אמותיהם של הצדדים, או כאשר ייגרם לצד עיוות דין חמור אם לא יתערב בית משפט זה בהחלטות שהתקבלו ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ''ד לו(3) 123 (1982)). לא השתכנעתי שהמקרה שלפני מעלה שאלה כללית ועקרונית שכזו, והמבקשת אף לא טענה לכך. כמו כן, לא השתכנעתי שלמבקשת ייגרם עיוות דין חמור אם לא תינתן לה רשות ערעור.

13.

תביעתה של המבקשת נדחתה עקב אי-הגשת סיכומיה, מחדל ששקול כנגד אי-התייצבות (על-פי תקנות 157(3) ו-160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי). אכן, דחיית התביעה היא סנקציה חריפה החוסמת את המבקשת מלהגיש תביעתה בעתיד. צודקת אפוא המבקשת כי בשים לב לחשיבותה של זכות הגישה לערכאות על בית המשפט לבחון בכל מקרה ומקרה האם ראוי לנקוט בסנקציה החריפה יחסית של דחיית התביעה, להבדיל ממחיקתה. בהפעלת שיקול דעתו בעניין זה על בית המשפט לשקול האם, על פני הדברים, אין בכוחו של התובע להצביע על עילה בת תביעה העשויה להקים זכות לסעד – ועל כן דחיית התביעה ממילא לא תביא לעיוות דין, וכן האם אי ההתייצבות נובע מזלזול מופגן כלפי בית המשפט (ראו: ע"א 32/89 גולן נ' עלוני , פ"ד מו(3) 665, 672-669 (1992); רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על , פ"ד נה(5) 43, 46 (2001); רע"א 3522/10 גני עינב (בניה מעולה) בע"מ נ' בן דוד , פסקאות 27-23 לחוות דעתו של השופט י' דנציגר (6.3.2012)) . עם זאת, אין משמעות הדברים שדחיית התביעה אינה עשויה להיות החלטה ראויה בשים לב למכלול נסיבות העניין, וכאמור, בכלל זה לעוצמת מחדליו של בעל הדין הנוגע בדבר. כל מקרה צריך להיבחן על-פי נסיבותיו, וטענותיה של המבקשת בהקשר זה נוגעות ליישומן של ההלכות על נסיבותיה הקונקרטיות של התביעה שהגישה, עניין שבו בית משפט זה אינו נוהג להתערב במסגרת "גלגול שלישי" (ראו למשל: רע"א 5728/14 טומין נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקה 11 (30.9.2014)).

14.

ראוי לציין כי לפי תקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי פסק דין הדוחה את התובענה העיקרית אינו מונע מן הנתבע להמשיך בבירור תביעתו שכנגד (ראו: ע"א 436/83 לוי נ' דקו , פ"ד מ(4) 589, 612-608 (1986); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 481-480 (מהדורה שביעית, 1995); וכן תקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי ניתן להמשיך לדון

בתביעה שכנגד אף אם תובענת התובע עוכבה, הופסקה, נמחקה או נדחתה).

15.

בכל הנוגע לטענותיה של המבקשת בעניין זכותה הדיונית להגשת תשובה, יש לומר כי אכן זכות זו מוקנית לה לפי תקנה 241(ג1) לתקנות הסדר הדין האזרחי , ועל כן ראוי שתיאכף על-ידי הערכאות הדיוניות . יחד עם זאת, בענייננו לא נגרם למבקשת עיוות דיון המצדיק את התערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 7662/06 א.א. הנדסה בע"מ (אינג' א. אידל) בע"מ נ' ממשלת ישראל (15.11.2006) ). מחדליה של המבקשת היו משמעותיים, וחשוב יותר: זכות הטיעון המהותית שלה לא נפגעה בשים לב לכך שבית המשפט המחוזי נדרש (גם אם בבחינת למעלה מן הצורך) לטענות שהיא ביקשה להעלות בתשובתה, בדבר ההסכמות בין הצדדים ותכתובת הדואר האלקטרוני ביניהם. כאמור, בית המשפט המחוזי ציין כי הסכמות אלו בין הצדדים, ככל שהיו, כלל אינן מחייבות את בית המשפט.

16.

אם כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.