רע"א 6585/19 נ.ש.ד.ד 2000 בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נאסר ג'השאן ) מיום 25.8.2019 בת"א 34000-01-16, במסגרתה נדחתה בקשה לפסול חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט.

תמצית הרקע הצריך לעניין והחלטת בית המשפט קמא

1.

הצדדים חלוקים בשאלת הפיצויים המגיעים למבקשת בגין הפקעת מגרש מס' 403 בחלקה 4 בגוש 10539 ביישוב עתלית (להלן: "המקרקעין" ). המקרקעין הוגדרו במסגרת תכנית חלוקה אשר ייעדה קבוצת שטחים, בהם המקרקעין ומבנה המצוי בתחומם, לצרכי ציבור (להלן: "תכנית מכ/9א" ). תכנית מכ/9א פורסמה למתן תוקף בשנת 1996. בעלת המקרקעין דאז, החקלאי עתלית – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "האגודה" ), לא חויבה בתשלום היטל השבחה בעקבות התכנית. לטענת הוועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל, היא המשיבה (להלן: "הוועדה המקומית" ), תשלום היטל ההשבחה האמור קוזז כנגד פיצויי הפקעה עתידיים, שהיו עומדים לזכות האגודה בגין הפקעת השטחים שיועדו לצרכי ציבור (להלן: "הסדר הקיזוז הנטען" ).

2.

ביום 20.5.2007 רכשה המבקשת מהאגודה את זכויותיה במקרקעין, ולטובתה נרשמה הערת אזהרה. לטענתה, הרכישה בוצעה מבלי שהייתה מודעת להסדר הקיזוז הנטען. בתחילת שנת 2009 המבקשת שיפצה מבנה המצוי במקרקעין, וכיום פועל בו גן ילדים. כעבור שנתיים מיום רכישת המקרקעין על ידי המבקשת, ביום 26.3.2009, פרסמה הוועדה המקומית הודעה על הפקעת המקרקעין לצרכי ציבור בהתאם לתכנית מכ/9א ומתוקף סעיפים 189 ו-190 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 , וסעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943. בעקבות כך, ביום 18.1.2016, המבקשת הגישה תביעה נגד הוועדה המקומית בדרישה לפיצויי הפקעה. לתביעה צורפה חוות דעת שמאי מטעמה, אשר העריך את שווי הזכויות המופקעות בכ-2.1 מיליון ש"ח. לאחר הגשת כתב הגנה הגישה הוועדה המקומית חוות דעת נגדית. שמאי מטעמה קבע כי המבקשת אינה זכאית כלל לפיצויים, משהוועדה כבר פיצתה את האגודה בגין ההפקעה במסגרת הסדר הקיזוז הנטען.

3.

ביום 7.12.2017, במסגרת דיון קדם משפט ובהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו לבחינת שיעור פיצויי ההפקעה. כמה ימים לאחר מכן, בהחלטתו מיום 10.12.2017, מונה לצורך כך השמאי גיל לזר (להלן: "המומחה" ). בכתב המינוי הוסמך המומחה לחוות דעתו ביחס לשאלה "מהו גובה הפיצויים המגיעים [למבקשת] ככל שמגיעים בגין הפקעת [המקרקעין] ... וזאת על-פי סעיפים 189 ו-190 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 וסעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943..." . המומחה קבע כי המבקשת אינה זכאית לפיצויי הפקעה. לשיטתו, בכך שהאגודה לא שילמה היטל השבחה בגין תכנית מכ/9א גלום מעין "זיכוי" עבור תשלום פיצויים בגין הפקעת המקרקעין. את שווי המבנה ששופץ במקרקעין נמנע המומחה מלהעריך משקבע כי הושבח לצורך מגורים, בניגוד לייעודו על פי תכנית מכ/9א. לבסוף ציין כי המקרקעין אינם סחירים ועל כן לא מצא להעריך את שווים (להלן: "חוות הדעת" ).

4.

המבקשת הגישה בקשה לפסילת חוות הדעת, בטענה כי זו התבססה על קביעות משפטיות שקבע המומחה תוך חריגה מסמכותו. בית המשפט קמא דחה את הבקשה מהטעם העיקרי שטענות המבקשת אינן עילה לפסילת חוות הדעת, אלא רלוונטיות לשאלת המשקל שיש לתת לה לצורך הכרעה בתיק. ביתר פירוט נקבע כי לא מתקיימת אף אחת מהעילות המצדיקות פסילת חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט: הפגמים הנטענים אינם יורדים לשורש העניין, אינם מקימים טענה לפגיעה בכללי הצדק הטבעי, וכן אין להניח כי יגרמו עיוות דין למבקשת או יעיבו על פסק דינו. בית המשפט הדגיש כי המומחה התבקש לחוות דעתו לעניין גובה הפיצויים המגיעים למבקשת מהפקעת המקרקעין, ככל שמגיעים, וכך עשה. נימוקיו לעניין זה, קבע בית המשפט קמא, אינם מהווים חריגה מסמכות: המומחה לא קבע פיצוי, וקביעתו כי צדק המומחה מטעם הוועדה המקומית אין משמעה חריגה מסמכות. מכל מקום, הדגיש בית המשפט קמא כי המומחה טרם נחקר בבית המשפט על חוות דעתו, וממילא בית המשפט הוא הפוסק האחרון בעניין.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

נימוקיי הבקשה

5.

בבקשת רשות הערעור חוזרת המבקשת על הטיעונים שהעלתה לפני בית המשפט קמא ועל הסעדים שהתבקשו על ידה: מינוי שמאי חדש חלף המומחה, ולחלופין לחייבו בהגשת חוות דעת חדשה שתבוצע בהתאם לכללים ולתקינה המחייבת. במסגרת הבקשה פירטה המבקשת את הכשלים הקיימים לשיטתה בחוות הדעת. עיקר טענתה היא כי המומחה לא ביצע שומה למקרקעין, למצער לא על פי הוראות התקינה של משרד המשפטים, אלא הגיש חוות דעת משפטית במסגרתה הכריע בסוגיות משפטיות ועובדתיות עליהן חלוקים הצדדים. לשיטתה, מדובר בפגמים הן ביחס לסמכות המומחה לתתם והן ביחס לתוכנם. לדידה של המבקשת על ערכאת הערעור להתערב בשלב זה, שאלמלא כן לפני בית המשפט לא תעמוד חוות דעת שמאית באמצעותה יוכל לפסוק לגוף המחלוקת בין הצדדים. יוער כי המבקשת הוסיפה טענות ביחס לכשלים הקיימים לשיטתה בהחלטת בית המשפט קמא וכן ביחס להתנהלות הוועדה המקומית, אך משלא מצאתי בהן כדי לשנות מהחלטתי כפי שתפורט להלן, לא ראיתי צורך לפרט לגביהן.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה מצאתי כי דינה להידחות, מבלי שתתבקש תגובת הוועדה המקומית.

7.

עת נדרש בית המשפט לדיון בתביעה לפיצויי הפקעה מוקנית לו סמכות למינוי מומחה מטעמו (תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות" ). כן ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 491 (מהדורה שתיים עשרה, 2015) (להלן: "גורן" )). כך גם במסגרת קדם משפט (תקנה 143(3) לתקנות). לאחר מינוי שמאי ולאחר שזה נתן את חוות דעתו המקצועית, הלכה היא כי פסילת חוות הדעת, דהיינו הוצאתה מתיק בית המשפט, מוגבלת לנסיבות יוצאות דופן בהן נפל פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה (רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 6 (31.1.2011)). פגם כאמור יכול שיהיה חריגה מסמכות, או כאשר חוות הדעת לוקה בחוסר הגינות, חוסר תום לב, השפעה בלתי הוגנת או מרמה. מקום בו מונה שמאי על פי הסכמת הצדדים, עשויה " שגיאה גסה " אשר " עולה מן הכתוב או מכוונתם הברורה של הצדדים ", להביא לשינוי או ביטול חוות דעתו (ע"א 713/84 בניאס נ' רפאל , פ"ד מ(2) 602, 607 (1986); ע"א 1168/07 יפה נוף – תחבורה, תשתיות ובניה בע"מ נ' הפלר , פסקאות 24–25 לפסק דינו של השופט יורם דנציגר (1.2.2009); ע"א 4341/11 מזרה נ' דהן , פסקה 17 ( 31.12.2012 )).

8.

בענייננו, טענה המבקשת בעיקר נגד סמכות המומחה לקבוע את שקבע בחוות דעתו, וזאת משום שלשיטתה הנמקתו מבוססת על קביעות משפטיות, ולפיכך חורגת מתחום מומחיותו – שמאות מקרקעין. ואולם, טענה זו אינה מצדיקה את פסילה חוות הדעת בשלב זה, שכן עדיין לא הבשילו התנאים להכריע בה לגופה. למומחה לא נשלחו שאלות הבהרה, והוא עדיין לא נחקר על חוות הדעת. ממילא טרם התבררה עד תומה השאלה האם חוות דעתו מבוססת כדבעי על פרקטיקה שמאית. בהתאם לכך, בית המשפט קמא לא נדרש בהחלטתו לדיון בגוף טענות המבקשת לעניין סמכות המומחה

להיבנות על הנימוקים שבחוות דעתו, ולא קבע עדיין מהו המשקל שיש לייחס לה במסגרת פסק הדין הסופי בתובענה. כפי שציין בהחלטתו: "איני מוציא מכלל אפשרות כי לאחר הפניית שאלות הבהרה או לאחר חקירת המומחה בחקירה נגדית אגיע למסקנה, כי אין לקבל את חוות דעתו של המומחה ובמקרה זה יוכל בית המשפט לפסוק בניגוד ל-'עצתו של מומחה'" (פסקה 28 להחלטת בית המשפט קמא). יודגש המובן מאליו: קיומה של חוות דעת מומחה מטעם בית משפט בתיק אינה כובלת את בית המשפט, ואינה מאפשרת לשופט להתפרק מעול ההכרעה. בבואו לתת את הכרעתו רשאי בית המשפט לאמץ חוות דעת מומחה מטעמו או בהינתן סיבה המצדיקה זאת – לדחות אותה או חלקים בה (רע"א 2380/12 ט. ר. הנדסה אזרחית נ' החברה הכלכלית לאשקלון , פסקה 8 ( 1.5.2012 ); גורן , בעמ' 435). טענות המבקשת כי המומחה ביסס את חוות דעתו על קביעות שאינן בתחום מומחיותו תישקל לפיכך על ידי הערכאה הדיונית בבוא העת, והיא תחליט בעניין כחוכמתה. אין כל מקום לפסילת חוות הדעת כבר בשלב זה, בוודאי שלא על ידי ערכאת הערעור.

9.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.