רע"א 6702/09 יעקב קינד נ. חב' כספים (מבית גלובוס) בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' בר-זיו ) ברע"א 20006-07-09 שבמסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ד' פיש ) בת.א. 5285/06.

1.

המבקש הגיש נגד המשיבים תביעה לתשלום דמי תיווך. תביעתו נסמכת בעיקר על הבטחה שניתנה לו, לדבריו, מפיו של מנהל התפעול והשיווק של המשיבה 1 דאז, מר ערן שגב (להלן: העד ). במסגרת ההליך המתנהל בבית משפט השלום, ביקש המבקש להעיד את העד, אולם מכיוון שהלה מתגורר כיום בקנדה, החליט בית משפט השלום כי תביעתו תישמע באמצעות "ועידת וידאו". מאחר שהתאריך שנקבע לשמיעת העדות חל ביום א' בשבוע, ביקש העד לדחות את מועד שמיעת עדותו, שכן מדובר ביום שבתון בקנדה. מועד שמיעת העדות נדחה אולם אז הודיע העד כי אינו יכול להעיד במועד הנדחה, שכן קיבל זימון למבחן בכתב לצורך קבלת אזרחות קנדית. בנסיבות אלה, קבע בית משפט השלום כי התיק ייקבע לסיכומים, לאחר שהתרשם כי לעד אין כוונה אמיתית להעיד.

2.

המבקש הגיש בקשה נוספת להעיד את העד באמצעות "ועידת וידאו", והציג מכתב שבו מביע העד את נכונותו לשתף פעולה ולהעיד בתיק. בית משפט השלום דחה את בקשתו וזוהי ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור. בית משפט השלום ציין בהחלטתו כי הליך שמיעת הראיות בתיק נמשך מעבר לסביר וכי התנהלות המבקש לאורך כל ההליך גרמה להתמשכותו באופן חריג, תוך פגיעה בזכותם של המשיבים לסיום ההליכים נגדם בפרק זמן סביר. עוד ציין בית משפט השלום כי מכיוון שמדובר בעד השוהה בחו"ל, לא ניתן לחייב את הופעתו. ניתנו למבקש מספר הזדמנויות להביא את העד אך הוא לא הצליח לעשות כן, ואין כל ביטחון שהעד נוטה או מתכנן לשתף פעולה.

3.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי אשר קבע כי אין מקום להתערב בהחלטה בעניין אופן ניהול הדיון ולפיכך דחה את הבקשה ללא שהתבקשה תגובה.

4.

על החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שלפניי, שבה הוא טוען כי לא ייתכן שבית המשפט המחוזי יפטור עצמו בהחלטה קצרה, ללא הנמקה וללא התייחסות עניינית לבקשה, לנימוקיה ולחשיבותה, כאשר מדובר בנושא כה עקרוני וחשוב. לטענת המבקש, יש מקום ליתן רשות ערעור שכן אם לא יידון הערעור על ההחלטה כעת, אלא רק בעת הערעור על פסק הדין כולו, ייגרם לו נזק של ממש. עוד טוען המבקש כי הסוגיה של מניעת שמיעת עדות חשובה מחמת "מניעות חד-פעמית" (כך לדבריו) להופיע לדיון, היא בעלת השלכה על תיקים רבים ועוסקת בזכות דיונית מהותית.

5.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, ללא צורך בקבלת תגובה. כידוע, לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב להחליט כיצד תברר את המחלוקת שלפניה, מבחינת סדרי הדיון ומהלך שמיעת הראיות. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעת זה, אפילו אם נראה כי ראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, וזאת להוציא מקרים חריגים שבהם החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד הצדדים. סוגיות של זימון עדים והיתר להבאת ראיות הם עניינים מובהקים שבסדרי דין, שלגביהם יש לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב וערכאת הערעור ממעטת להתערב בהם [רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין (לא פורסם, 6.4.2009); רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' נחום (לא פורסם, 10.6.2009); רע"א 5667/09 שירותי בריאות כללית נ' נסיר (לא פורסם, 21.10.2009)]. איני סבור כי המקרה שלפנינו מצדיק סטייה מן הכלל שלפיו ערכאת הערעור לא תתערב בסוגיה של זימון עדים.

בבואנו לבחון את נסיבות העניין, מתברר כי תחילה בית משפט השלום אכן אִפשר למבקש להעיד את העד, וזאת נוכח החשיבות לכאורה בעדותו לבירור התביעה. נוכח מקום מגוריו הנוכחי של העד, קבע בית משפט השלום כי העדות תישמע באמצעות "ועידת וידאו". יחד עם זאת, שמיעת העדות נדחתה באופן שהביא להתמשכות ההליכים באופן בלתי סביר לדעתה של הערכאה הדיונית. בנסיבות אלה, סבר בית משפט השלום כי האינטרס של המשיבים בניהול ההליך נגדם תוך זמן סביר גובר על האינטרס של המבקש בשמיעת העדות וזאת בהתחשב בכך שאין כל וודאות כי העד אכן ישתף פעולה ונוכח חוסר סמכותו של בית המשפט לכפות על העד - שאינו בתחום השיפוט של בית המשפט - להעיד. איני מוצא מקום להתערב בשיקול דעת זה, אשר נראה סביר בעיניי.

6.

נוכח כל האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.