רע"א 7037/09 אריקרן בע"מ נ. עו"ד יעקב כהן

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד

סגנית הנשיא ד' פלפל ) מיום 26.8.2009 בה"פ 1001/08 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לזימונו של עו"ד משה יעקבי (להלן: עו"ד יעקבי ) להעיד בדיון ההוכחות שנקבע ליום 24.9.2009 במסגרת בירור בקשה לביטול פסק בוררות המתנהלת בבית המשפט המחוזי.

רקע והליכים קודמים

1.

ביום 20.11.2008 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק בוררות אשר ניתן ביום 4.8.2008 על ידי הבורר עו"ד שמואל שפיגלר (להלן: הבורר ) במסגרת סכסוך בין המבקשת וחברת כור מתכת בע"מ (להלן: כור מתכת ) לבין המשיב. בבקשה זו נטען על ידי המבקשת, בין היתר, כי הבורר חרג מסמכותו כפי שזו הוגדרה בהסכם הבוררות שנכרת בין הצדדים. לטענת המבקשת הסכם הבוררות הגדיר במפורש שני נושאים בהם על הבורר לדון במסגרת הבוררות ופסק הבורר חרג מהסכמות אלה.

2.

ביום 21.4.2009 התקיים דיון מקדמי במסגרת הבקשה הנ"ל בסופו קבע בית המשפט כי ביום 24.9.2009 יתקיים דיון נוסף בבקשה במסגרתו ישמעו ראיות הצדדים. ביום 2.7.2009 ובהמשך להחלטה זו הגישה המבקשת בקשה לזימון עו"ד יעקבי להעיד במסגרת הדיון הנ"ל. בבקשתה טענה המבקשת כי עדותו של עו"ד יעקבי, אשר ייצג את כור מתכת בכל הנוגע להסכם הבוררות ו"היה מעורב באופן אישי באירועים אשר הובילו לחתימה על שטר הבוררות", הינה עדות חיונית שביכולתה להציג לבית המשפט מידע בנוגע לאירועים שקדמו להליך הבוררות.

3.

ביום 8.7.2009 קיבל בית המשפט את בקשתה של המבקשת והורה על זימונו של עו"ד יעקבי להעיד במסגרת הדיון בבקשה לביטול פסק הבורר. ביום 14.9.2009 עתר המשיב לביטולה של ההחלטה דנן. בתגובתו טען המשיב כי הבקשה לזימונו של

עו"ד יעקבי להעיד נמסרה לו רק ביום 9.7.2009, בעוד שלבית המשפט הוגשה הבקשה כבר ביום 2.7.2009 ולפיכך הוא מבקש להגיב על הבקשה, זאת למרות שההחלטה בנוגע אליה התקבלה כבר על ידי בית המשפט ביום 8.7.2009. לגופו של עניין טען המשיב כי הבקשה לביטול פסק הבורר עוסקת בטענת המבקשת לפיה הבורר חרג מסמכותו ולא פעל בהתאם להסכמה שלפיה תוגבל תביעתו של המשיב לסכום של 58,450$ בלבד. לטענת המשיב הבורר דן בטענת הגבלת סכום התביעה שהועלתה על ידי המבקשת גם בדיון שהתקיים לפניו ביום 19.2.2008, ודחה אותה. לפי קביעתו של הבורר הצדדים הסמיכו אותו לדון במלוא תביעותיו של המשיב. לטענת המשיב המבקשת דורשת כעת לפתוח את הסוגיה מחדש לדיון וזאת למרות שכבר קיבלה את יומה והיתה לה אפשרות לטעון בסוגיה. המשיב הדגיש עוד כי בדיונים שהתקיימו לפני הבורר לא דרשה המבקשת להעיד את עו"ד יעקבי "ויש להניח, כי המבקשת סברה כי די בחומר שהמציאה כדי לקבל את הסעד המבוקש על ידה".

4.

ביום 26.8.2009 דחה בית המשפט את בקשת המבקשת לזמן את עו"ד יעקבי להעיד במסגרת הבקשה לביטול פסק הבוררות וזאת "מכל נימוקי המשיב".

5.

על החלטה זו הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי. במסגרת בקשה זו שבה וטוענת המבקשת כי עדותו של עו"ד יעקבי חיונית לשם הוכחת האמור בבקשה לביטול פסק הבורר וכן לשם הבהרת "נסיבות כריתתו של הסכם הבוררות ולשם אומד דעת הצדדים בכריתתו". המבקשת טוענת כי היא אינה מנועה מלדרוש את ביטול פסק הבורר בשל חריגתו לכאורה של הבורר מסמכותו וכי אין בית המשפט יכול להכריע בשאלות הנוגעות לגבולות סמכותו של הבורר טרם שמיעת ההוכחות.

המבקשת מציינת כי לבקשתה לביטול פסק הבורר צורף, כאחד הנספחים, מכתבו של עו"ד יעקבי. לדבריה, הואיל ומכתב זה מהווה חלק בלתי נפרד מבקשתה, הרי שעדותו של עו"ד יעקבי הכרחית ורלוונטית להליך המתנהל בבית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת עוד כי המשיב קבל על כך שהיא לא צירפה לבקשתה לביטול פסק הבורר תצהיר של עו"ד יעקבי ונוכח זאת יש לראותו כמי שמנוע מלהתנגד לזימונו של עו"ד יעקבי להעיד, וכן היא מדגישה שהמשיב יהיה זכאי לחקור את עו"ד יעקבי במסגרת החקירה הנגדית ולהפריך את עדותו. לסיום טוענת המבקשת כי בית המשפט הוא שיחליט בסופו של יום מהו המשקל הראוי שיש ליתן לעדותו של עו"ד יעקבי ולפיכך אין כל מקום למנוע מראש עדות זו.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בקבלת תגובתו של המשיב.

7.

הלכה היא כי רשות ערעור על החלטת בית משפט לפי חוק הבוררות אינה ניתנת כדבר שבשגרה והיא שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה בעלת אופי משפטי או ציבורי החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין [ראו: רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ , פ"ד נז (6) 605, 616-618; רע"א 3327/07 ביאלוסטוצקי נ' ערבליך (לא פורסם, 10.2.2008); לעניין הגדרת המונח "החלטה לפי חוק הבוררות" ראו: סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל כרך ב' 1224-1228 (2005) (להלן: אוטולנגי )].

הלכה זו נכונה ביתר שאת בנסיבותיה של הבקשה שלפניי, המתייחסת כאמור להחלטתו של בית המשפט שלא לזמן את עו"ד יעקבי להעיד במסגרת הבקשה לביטול פסק בורר, שכן:

"כידוע, לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב להחליט כיצד תברר את המחלוקת שלפניה, מבחינת סדרי הדיון ומהלך שמיעת הראיות. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעת זה, אפילו אם נראה כי ראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, וזאת להוציא מקרים חריגים שבהם החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד הצדדים. סוגיות של זימון עדים והיתר להבאת ראיות הם עניינים מובהקים שבסדרי דין, שלגביהן יש לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב וערכאת הערעור ממעטת להתערב בהן" [רע"א 6702/09 יעקב קינד נ' חב' כספים (מבית גלובס) בע"מ (לא פורסם, 7.12.2009); ראו גם: רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206, 210-211 ;

ע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין (לא פורסם, 6.4.2009)].

8.

סבורני כי הבקשה שלפניי אינה חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים ואינה נופלת בגדר אותם מקרים יוצאי דופן אשר מצדיקים מתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בענייני בוררות. בנוסף, איני סבור כי המקרה דנן מצדיק סטייה מן הכלל אותו ציינתי לעיל ושלפיו אין ערכאת הערעור מתערבת בקביעותיה של הערכאה הדיונית בסוגיית זימון העדים.

9.

למעלה מן הצורך אציין כי דינה של הבקשה להידחות גם לגופו של עניין, וזאת מכמה טעמים. ראשית, בקשת המבקשת להזמנתו של עו"ד יעקבי להעיד הוגשה כזכור במסגרת בקשתה לביטול פסק הבורר. כידוע, במסגרת זו בית המשפט המחוזי אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הבורר, והוא כפוף לחוק הבוררות ולעילות הביטול שנקבעו בו. הטעם לכך הוא הרצון להגשים את מטרת הליך הבוררות:

"עיקר תכליתה של בוררות הוא, כידוע, בירור מהיר ויעיל של השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין, וזאת היא הסיבה שהמחוקק לא ראה להרשות ערעור על פסקו" (המ' 427/62 עמיר ביעף בע"מ נ' חנניה יצחקי ובניו בע"מ , פ"ד טז

1958, 1960).

לדידי, ברי כי מטרה זו פורשת כנפיה גם על סוגית זימון העדים במסגרת בקשה לביטול פסק בורר. זאת על אחת כמה וכמה בנסיבות המקרה דנן כאשר המבקשת, הדורשת כעת את זימונו של עו"ד יעקבי להעיד בבית המשפט המחוזי, לא עמדה על דרישה זו במהלך הליך הבוררות שהתנהל לפני הבורר. בעניין זה מקובלת עליי טענת המשיב כי המבקשת סברה בזמן אמת כי "די בחומר שהמציאה כדי לקבל את הסעד המבוקש על ידה". יתרה מכך, הסוגיה שעל בית המשפט המחוזי לברר במסגרת הבקשה לביטול פסק בורר, היינו השאלה האם זה חרג מסמכותו במסגרת פסק הבורר שניתן על ידו, נדונה על ידי הבורר במהלך הליך הבוררות בעקבות פניה של המבקשת עצמה. בנסיבות אלה ברי כי לו היתה המבקשת מאמינה כי עדותו של עו"ד יעקבי חיונית ורלוונטית, כפי שנטען על ידה כעת, היה עליה לזמנו להעיד לפני הבורר ולא לחכות עד לאחר מתן פסק הבורר. לא זו אף זו, ביום 19.2.2008 דחה הבורר את טענות המבקשת לפיהן יש לתחום את נושאי הבוררות ולהגביל את סכום התביעה של המשיב, ולמרות זאת המבקשת לא מצאה לנכון לתקוף החלטה זו וחיכתה עד למתן פסק הבורר. דרך פעולה זו עלולה להוביל למסקנה כי המבקשת חיכתה לתוצאתו של פסק הבורר בכדי לבחון את המשך דרכה, ובנסיבות אלה לא ניתן "לפתוח" מחדש את הדיון במחלוקת ולהתעלם למעשה מההליך שהתנהל לפני הבורר ומהמסקנות אליהן הגיע הבורר במסגרתו [ראו: אוטולנגי , 1147-1155 וכן רע"א 8005/08 קבוצת גיאות בע"מ נ' תפעול בע"מ (לא פורסם, 8.3.2009); רע"א 8389/07 פגורי נ' טאיב (לא פורסם, 25.2.2008). סבורני כי מתן רשות ערעור במקרים כמו המקרה שלפניי תוביל להתמשכות ההליכים ותסכל במידה רבה את מטרותיו של הליך הבוררות.

10.

נוכח דברים אלו יש לדחות את בקשת רשות הערעור. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.