רע"א 6881/14 אלינוער צ'רקסקי נ. חברת פרטנר אורנג'

1.

המבקשת – שאינה מיוצגת – נתבעה על ידי המשיבה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב על סך 6,408 ש"ח בגין שירותי תקשורת שסופקו לה על ידי המשיבה בשנת 2010, שכללו גם שירותי גלישה סלולרית באינטרנט. המבקשת ביקשה רשות להתגונן מפני התביעה. ביום 6.2.2012 נתן בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת ג' ספרא-ברנע ) רשות להתגונן רק לעניין טענות המבקשת בקשר לחיובה בגין גלישה סלולרית (שעמד על 3,696.41 ש"ח). בדיון מיום 23.5.2013 טענה המבקשת כי חתימתה על חלק ממסמכי ההתקשרות – אשר לדבריה לא הוצגו בפניה בדיון בבקשת הרשות להתגונן – מזויפת. המשיבה מצדה טענה כי המבקשת לא העלתה את הטענה בדבר זיוף המסמכים במסגרת הדיון בבקשת הרשות להתגונן, וכי אין לאפשר למבקשת לשנות את גרסתה.

2.

ביום 30.12.2013 קיבל בית משפט השלום בחיפה (כב' סגן הנשיא י' וגנר ) את תביעת המשיבה במלואה. נקבע כי על המבקשת היה להעלות את טענת הזיוף בהזדמנות הראשונה; כי ההסבר שסיפקה לשינוי הגרסה בעניין זה היה לא משכנע; כי החומר שהוצג תומך במסקנה כי המבקשת חרגה ממכסת הגלישה החודשית; וכי לא הובאו ראיות למדידה שגויה של נפחי הגלישה.

3.

המבקשת ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט (כב' השופט ר' סוקול ) דחה את הערעור וקבע כי אין מקום להתערב בפסק הדין של בית משפט השלום, הן משום שטענות המבקשת בדבר הזיוף הועלו בשלב מאוחר, הן בשים לב לכך שהמבקשת לא כפרה בעצם ההתקשרות עם המשיבה. כמו כן, הוטעם כי לא קמה עילה להתערב בקביעה הנוגעת להיקף הגלישה – המבוססת על התרשמותו של בית משפט השלום מהחומר שהוצג לפניו.

4.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת, בעיקרם של דברים, כי שגו הערכאות הקודמות בכך שלא העבירו את נטל ההוכחה בנוגע לאמיתות המסמכים אל המשיבה; כי המשיבה סירבה להעביר לה את המסמכים בעותק המקורי ולכן לא יכלה להגיש חוות דעת מומחה שתתמוך בטענה כי הם מזויפים; כי המסמכים נמסרו לידה רק בדיון מיום 7.4.2013 ולכן העלתה את הטענה בדבר זיופם בשלב מאוחר; וכי החיוב בגין היקף הגלישה שגוי.

5.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כשמתעוררת שאלה משפטית שחשיבותה הציבורית חורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 127-126 (1982)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת מידה זו. המבקשת טוענת כי בתי המשפט קמא שגו בקביעתם ביחס להיקף הגלישה – ממצא התחום במאפייניו העובדתיים של המקרה. כמו כן, שתי הערכאות הקודמות היו תמימות דעים כי יש לדחות את גרסת המבקשת בדבר זיוף המסמכים, וכי ממילא אין מחלוקת על עצם ההתקשרות עם המשיבה. בקביעות אלו אין עילה להתערב, לא כל שכן ב"גלגול שלישי".

הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.