פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 2463/15
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
צביקה אלקיס
נ ג ד
המשיבים:
1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
2. מיכל ברץ
3. וריטס סוכנות לביטוח בע"מ
4. אוברסיז אינשורנס קונסלטנט בע"מ
5. יוסף פריינטה
6. הראל חברה לביטוח בע"מ
7. איגוד ערים לכיבוי אש – איילון
בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית
המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיא א' שילה וכב' השופטות מ' נד"ב ו-ו'
פלאוט) בע"א 8278-06-14
מיום 5.3.2015
בשם המבקש:
עו"ד משה קפלנסקי
החלטה
לפניי בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיא א' שילה וכב' השופטות מ' נד"ב ו- ו' פלאוט ) שבו נדחה ערעור המבקש על פסק הדין של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט נ' שטרנליכט ).
1.
הזוג אנג'ל (להלן: אנג'ל ) שכר את חברת "אביב מזרחי הובלות בע"מ" לאחסון תכולת דירתם (להלן: אביב הובלות ; תכולת הדירה ). אביב הובלות שכרה מחסן שהיה בבעלות המבקש ואחסנה בו את תכולת הדירה. ביום 7.1.2008 פרצה שריפה במחסן אשר כילתה את תכולת הדירה שאוחסנה בו. אנג'ל הגישו תביעה בבית משפט השלום בפתח תקווה נגד המבקש, אביב הובלות ואחרים, לרבות המשיבה 1 (להלן: הפניקס ) שביטחה את תכולת הדירה ואת אביב הובלות בפוליסה משותפת . התביעה החלה להתברר, ולאחר שלב שמיעת הראיות הגיעו אנג'ל והפניקס להסדר דיוני לפיו הפניקס תפצה את אנג'ל בגין הנזקים שנגרמו להם – בסכום של כ-370,000 ש"ח – ותכנס בנעליהם כתובעים לשם קבלת שיפוי משאר הנתבעים (להלן: ההסדר הדיוני ). משכך, המשיכה הפניקס לנהל את התביעה נגד יתר הנתבעים. להשלמת התמונה יצוין כי במהלך ניהול התביעה ניתן צו פירוק נגד אביב הובלות ומשכך היא ומנהליה נמחקו מן התביעה.
2.
ביום 8.4.2014 קיבל בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט נ' שטרנליכט ) את התביעה וקבע כי המבקש ונתבעים אחרים אחראים ביחד ולחוד לנזק שנגרם לאנג'ל. משכך, ובהתאם להסדר הדיוני האמור, נקבע כי עליהם לשפות את הפניקס בסכום שבו האחרונה פיצתה את אנג'ל ולשאת ביחד ולחוד בהוצאות המשפט שלה. המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. הטענה המרכזית של המבקש בערעורו הייתה כי לפניקס אין זכות לתבוע שיבוב בגין הפיצוי ששילמה, כיוון שהייתה המבטחת של אביב הובלות, וזו האחרונה הייתה גם כן אחראית – לטענת המבקש – לגרימת הנזק.
3.
בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא א' שילה וכב' השופטות מ' נד"ב ו- ו' פלאוט ) דחה ביום 4.3.2015 את הערעור. נקבע כי הטענות שהעלה המבקש בערעור לגבי היעדר זכותה של הפניקס לשיבוב הן בבחינת הרחבת חזית שכן לא נטענו על ידו בבית משפט השלום, ועל כן לא יישמעו בערעור. עוד נקבע שכיוון שאביב הובלות ומנהליה נמחקו מהתביעה בית משפט השלום לא הכריע בשאלת תוקפה של פוליסת הביטוח בה ביטחה הפניקס את אביב הובלות או בשאלת אחריותה של אביב הובלות לקרות הנזק. לפיכך אין לקבל את הטענות שהעלה המבקש בהקשר זה בערעור. לבסוף דחה בית המשפט המחוזי את טענתו החלופית של המבקש בדבר הפחתת החלק היחסי של אביב הובלות מכלל שיעור הנזק והפיצוי שנפסק.
4.
מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה חזר המבקש על הטענות שהעלה לפני בית המשפט המחוזי בדבר היעדר זכות השיבוב של הפניקס כלפי אביב הובלות. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע שטענות אלו לא נטענו בבית משפט השלום שכן הן הועלו בכתב ההגנה וכמו כן בחקירת עדים. בנוסף טען המבקש ששגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי לא היה צריך להפחית את החלק היחסי של אביב הובלות מסך הנזק שחויב בו יחד עם נתבעים אחרים.
5.
לאחר עיון בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. הלכה עמנו היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לבית משפט זה תינתן במשורה ורק במקרים אשר מעלים סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים לסכסוך ( רע"א 8029/14 צדקני נ' חב' כביש חוצה ישראל , פסקה 5 (18.5.2015); רע"א 6881/14 צ'רקסקי נ' חברת פרטנר אורנג' , פסקה 5
(30.12.2014); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) ). על אף טענת המבקש בדבר השפעות רוחב אפשריות לסוגיה אותה הוא מעלה, הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת המידה האמורה. הכרעות הערכאות הקודמות נוגעות למחלוקות שבין הצדדים, שנטועות בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, ולאופן יישום הדין בנסיבות העניין.
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ח' בסיון התשע"ה (26.5.2015).
ש ו פ ט