רע"א 109/18 יעקב סבן נ. ח.א. כל בו לחקלאי ולגינה (2000) בע"מ

1.

ביום 24.5.2009 חתמה חברת אסמון בע"מ (להלן: אסמון ) על הסדר חוב עם חברה שנקראה בלשון ההסכם "כלבו לחקלאי ולגינה בע"מ" (להלן: ההסכם ). המבקש

ערב בהסכם לחובות החברה. בשנת 2012 הגיש המבקש תובענה נגד המשיבה, חברת ח.א. כל בו לחקלאי ולגינה (2000) בע"מ, שבגדרה נטען כי המשיבה הפרה את ההסכם ומשכך הוא פטור מערבותו. בסופו של יום, פסק בית המשפט המחוזי כי החברה לא הפרה את ההסכם, ובקשת רשות לערער שהגיש המבקש על פסק הדין נדחתה על ידי (רע"א 8456/15

סבן נ' כלבו לחקלאי ולגינה בע"מ (24.12.2015); להלן: ההליך הקודם ).

2.

לאחר הדברים האלה הגישה המשיבה בשנת 2016 תביעה בסדר דין מקוצר לאכיפת ערבותו של המבקש בהתאם לאמור בהסכם. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן שבגדרה טען, בין היתר ולצורך עניינה של בקשה זו, כי אין יריבות בין המשיבה לבינו. זאת, מאחר שלטענת המבקש ההסכם נחתם, למעשה, עם חברת ח.י כלבו לחקלאי אשקלון בע"מ (להלן: ח.י ), שהיא אישיות משפטית שונה ונפרדת מהמשיבה. עוד נטען, כי לאסמון מעולם לא נוצר חוב כלפי המשיבה וכי אסמון "מעולם לא התנהלה" מול המשיבה. בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופטת מ' בן-ארי ) דחה את בקשת הרשות להתגונן, וקבע, בין היתר, כי בהליך הקודם – שנפתח על ידי המבקש – כלל לא הועלתה טענת חוסר יריבות ומשכך קם מעשה בית דין נגד המבקש, המנוע ממנו את האפשרות להעלות את טענת חוסר היריבות כעת. בית המשפט הוסיף כי נגד המבקש קם גם השתק שיפוטי המונע ממנו להעלות את טענת חוסר היריבות הסותרת את טענותיו בהליך הקודם שבגדרן נטען כי המשיבה הייתה צד להסכם.

ערעור שהגיש המבקש נדחה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים מ' נד"ב , א' פורג ו ח' קיציס ), שאימץ בעיקרם של דברים את פסק הדין של בית משפט השלום מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך שהורה על מתן רשות להתגונן בטענה שאינה נצרכת לעניין.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש שב על טענותיו שלפיהן ההסכם נערך מול חברת ח.י ולא מול המשיבה. לטענת המבקש, בית המשפט עשה שימוש בטענת ההשתק תוך שיצר זכות חוזית "יש מאין" לטובת המשיבה. עוד נטען, כי בענייננו לא חל השתק פלוגתה, שכן שאלת היריבות לא הועמדה במחלוקת ומשכך לא נדונה בהליך הקודם; וכי לא מתקיים השתק שיפוטי נוכח היעדרה של "הצלחה מוקדמת" בהליך הקודם.

4.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער בגלגול שלישי תינתן מקום בו מעלה הבקשה שאלה בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"א 6881/14 צ'רקסקי נ' חברת פרטנר אורנג' , פסקה 5 (30.12.2014); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ''ד לו(3) 123, 128 (1982)). טענותיו של המבקש שלפיהן בית המשפט יצר זכות "יש מאין" וכי אין מקום להחיל בענייננו את דוקטרינות השתק הפלוגתה וההשתק השיפוטי נוגעות

ליישום הדין בנסיבות המקרה הפרטניות ועל כן אינן מגלות עילה ליתן רשות לערער. זאת, אף אם אניח – לצורך הדיון ומבלי להכריע בכך – כי נפלה טעות ביישום הדין על ידי הערכאות הקודמות (רע"א 3788/14 אדיב סחר עץ בע"מ נ' ג'מאל , פסקה 3 (17.6.2014)).

הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.