רע"א 6932/13 עוזי גולדשטיין נ. החברה הישראלית לביטוח סחר חוץ בע''מ

התנהלותו של תיק זה היא חריגה בכל קנה מידה.

מדובר בבקשת רשות ערעור (ב"גלגול שלישי") על פסק-דין שניתן בגדרי ע"א 40630-12-09 ביום 2.9.2012 (קרי: לפני למעלה משנה ומחצה ). וזה הרקע להגשת ההליך:

ביום 15.10.2012 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-הדין בע"א 40630-12-09 (בש"א 7412/12). בהסכמת המשיבה, החלטתי ליתן ארכה עד ליום 31.1.2013, תוך שציינתי כי "מדובר בארכה לפרק זמן לא מבוטל, בהתחשב במצב הרפואי, וההנחה היא שלא תתבקשנה ארכות נוספות". ביום 30.1.2013 הגיש המבקש בקשת ארכה נוספת, בנימוק שעיקרו כי "בימים הקרובים נוצרה אפשרות שהח"מ ייעזר בייעוץ משפטי בדרך זו או אחרת". המשיבה התנגדה לכך, ובהחלטתי מיום 13.2.2013 קבעתי כי אין מקום למתן ארכה נוספת. על החלטה זו הוגש ערעור (בש"א 1600/13), ובמסגרתו קבע כבוד השופט ג'ובראן, ביום 17.6.2013, "ולו לפנים משורת הדין", כי יש לקבל לרישום את בקשת רשות הערעור (שהוגשה בפועל ביום 12.2.2013). אלא שבשל תקלה מזכירותית לא נפתח בפועל הליך של בקשת רשות ערעור, ורק בעקבות בקשה שהגיש המבקש ביום 28.9.2013 התבררה הטעות. על כן, בהחלטתי מיום 7.10.2013 הוריתי לפתוח הליך של בקשת רשות ערעור.

הליך בקשת רשות ערעור אכן נפתח (ביום 15.10.2013), אולם מאז לא צלח התיק את המשֹוכה המקדמית. מעיון בהחלטות שבתיק עולה התמונה הבאה: תחילה הבהירה כבוד הרשמת בנמלך, בהמשך לבקשה שהגיש המבקש, כי אין באגרה ששילם בהליך קודם כדי לשמש אגרה בהליך שבכותרת, וכי על המבקש להסדיר את תשלום האגרה תוך 10 ימים או להגיש – בתוך אותו מועד – בקשה לפטור מאגרה. המבקש הגיש בקשה לפטור מאגרה, וזו הועברה לתגובת המשיבה (תוך שהבהרתי בהחלטתי כי אני רואה בבקשה גם בקשה לפטור מהפקדת עירבון). ביום 17.12.2013 ניתנה החלטתי בבקשת הפטור. נקבע, כי על המבקש לשלם את האגרה תוך 21 ימים, ולהפקיד תוך אותו מועד עירבון בסכום מתון של 7,000 ₪.

ביום 16.1.2014 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד של "חודש ימים". הבקשה נפתחה כהליך נפרד של בקשה להארכת מועד (בש"א 430/14), אולם כבוד הרשמת בנמלך ציינה בהחלטתה מיום 22.1.2014 כי לא ברור אם המבקש מכוון למתן ארכה לתשלום האגרה ולהפקדת העירבון בגדרי רע"א 6932/13 (בהתאם להחלטתי מיום 17.12.2013), או שמא הוא מבקש הארכת מועד להגשת ערעור על אותה החלטה. המבקש הונחה להגיש בקשה משלימה. בהחלטה נוספת של כבוד הרשמת בנמלך, מיום 20.2.2014, נקבע כי מן ההבהרה שהגיש המבקש עולה כי בקשתו היא להארכת מועד לתשלום אגרה ולהפקדת עירבון, וכי הוא אינו עותר למתן ארכה להגשת ערעור על החלטתי. לפיכך, נקבע כי יש למחוק את ההליך בבש"א 430/14, וכי בקשת הארכה תובא לפניי.

ביום 27.2.2014 ביקשתי את תגובתה של המשיבה לבקשה להארכת מועד. תגובה לא הוגשה (אך ביום 6.3.2014 הודיעה המשיבה כי טרם הומצאו לידיה כתבי בי-הדין). בינתיים, הצטברו בתיק בקשות נוספות מטעם המבקש, המתייחסות למצבו הרפואי. כך, מלבד הבקשה מיום 16.1.2014, שבה נתבקשה ארכה של "חודש ימים", הוגשו: תצהיר מיום 9.2.2014 (בצירוף מסמכים רפואיים), שבו נתבקשה ארכה לתשלום האגרה ולהפקדת העירבון עד ליום 28.2.2014; בקשה מיום 19.1.2014 "להארכת מועד להגשות שונות בתיק זה" (לתקופה של חודש ימים); ובקשה "לעכב כל פעילות" עד ליום 30.3.2014. לבקשה זו האחרונה התייחסתי בהחלטתי מיום 10.3.2014, שבה קבעתי כי אין מקום "לעכב כל הליך משפטי" באופן כללי, וכי לא ניתן להשהות ללא סוף את ההליכים המקדמיים בתיק זה. עוד הבהרתי כי כעת עומד על הפרק נושא תשלום האגרה והפקדת העירבון (בהתאם להחלטה שניתנה עוד ביום 17.12.2013), וכי בהיעדר תשלום והפקדה לא ניתן יהיה להותיר את ההליך על כנו. אפשרתי למשיבה, שוב, למסור תגובתה לעניין הארכת המועד.

כעת מונחת לפניי בקשה נוספת של המבקש, מיום 30.3.2014, "לארכה למתן תגובה". המבקש מציין בבקשה את קשייו הנובעים ממצבו הרפואי, ומבקש ארכה של 10 ימים כדי "לעשות סדר" ו"אולי להיוועץ בסיוע משפטי הכול בהתאם ליכולת".

עד כאן – סקירה תמציתית של ההשתלשלות הדיונית. כפי שעולה מן ההחלטות הרבות שניתנו בהליכים שצוינו לעיל, בית המשפט נקט עד כה גישה גמישה ביותר, לרבות לפנים משורת הדין, והתחשב פעם אחר פעם במצבו הרפואי של המבקש ובהיותו בלתי-מיוצג. עם זאת, כפי שכבר ציינתי, אין אפשרות לעכב את השלמת הליכי הרישום בתיק זה ללא סוף, והנה מצויים אנו היום למעלה משנה ומחצה מאז שניתן פסק-הדין של בית המשפט המחוזי – וקרוב למחצית השנה מאז שנפתח הליך בקשת רשות הערעור (לאחר ארכה ממושכת) – ועד כה לא שולמה האגרה ולא הופקד העירבון (בהתאם להחלטה מחודש דצמבר). יש להדגיש, כי עם כל ההבנה למצבו הרפואי של המבקש, הרי שאין במצב רפואי בלבד משום עילה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, והמבקש לא הוכיח חוסר מסוגלות

כלכלית (כפי שנקבע בהחלטתי מיום 17.12.2013). גם הבקשות להארכת מועד אינן מלמדות כי במשך זמן כה רב אין באפשרותו של המבקש לשלם אגרה ולהפקיד עירבון. זאת ועוד, לא ברור מהי ה"תגובה" שלשם הגשתה חפץ המבקש בארכה נוספת, וגם הטענה בדבר רצון להיוועץ בסיוע משפטי מעוררת תמיהה בשים לב למועד הגשתה ולכך שדברים דומים כבר נשמעו בעבר (ראו החלטתי מיום 13.2.2013 בבש"א 7412/12). כמובן, לא ניתן להעלים עין גם מן האינטרס של המשיבה בסופיות הדיון, בפרט בשים לב לכך שעסקינן ב"גלגול שלישי".

ברור כי לאור האמור אפשר היה להורות כבר עתה על מחיקת ההליך, אך למרות זאת, והרבה לפנים משורת הדין, אני מאפשר למבקש לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון עד ליום 10.4.2014. לא תינתן ארכה נוספת . בהיעדר תשלום והפקדה יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא עיכוב נוסף וללא משלוח התראה נוספת.

המזכירות מתבקשת להעביר החלטה זו לידיעת המבקש במהירות האפשרית, לרבות באמצעות הפקסימיליה (אם יעלה בידה) ובאמצעות הטלפון.