רע"א 7198/12 דוד עברי נ. רנה כספי

בפניי שתי בקשות שהגיש המבקש בהליך שבכותרת: בקשה למחיקת המשיבים 3-5 ובקשה לפטור מהפקדת עירבון.

הבקשה למחיקת המשיבים 3-5

1.

ההליך שבכותרת נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 5.8.2012 בו נדחה ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בחיפה, שניתנה במסגרת תביעה המתנהלת בינו ובין המשיבים לעניין זכויות במקרקעין.

בבית המשפט המחוזי היו המשיבים 1-5 משיבים להליך והמבקש צירף אותם כמשיבים גם להליך שבכאן, אך כעת טוען הוא כי למעשה למשיבים 4-5 אין כל יריבות עימו ואין להם כל מעמד בהליך, ועוד הוא מציין כי אלו העלימו מבית המשפט את העובדה שהמשיב 3, העיזבון, נמצא בהליכי פשיטת רגל ואף מונה לו נאמן. המבקש הוסיף כי הנאמן אינו מתנגד להימחק מן הערעור, וכי בנסיבות אלו יש להורות על מחיקת המשיבים 3-5 מן ההליך.

הנאמן של העיזבון ציין כי אינו מתנגד למחיקתו שלו מן ההליך, אך לעומתו מדגישים המשיבים 1-2 כי המשיבים 3-5 היו צד להליך שהתנהל בבית המשפט קמא וכי הם בעלי דין נחוצים להליך ואין המבקש יכול "'לוותר' מטעמי נוחותו" על צירופם. בא-כוח המשיבים 4-5 (אשר בהודעתו מיום 5.2.2013 הבהיר כי ציין עצמו בתגובות שהגיש גם כבא-כוחו של המשיב 3 מחמת טעות), הדגיש כי בבית המשפט קמא ביקש לפטור את המשיבים 4-5 מן הדיון אך המבקש התנגד לכך, ולא ברור מדוע היום התהפכו היוצרות.

2.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי המבקש לא הצביע על כל טעם המצדיק לסטות במקרה דנן מן הכלל הקבוע בתקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 המורה מפורשות כי "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור". לא אחת נקבע בהקשר זה כי: "המערער אינו רשאי להחליט אם להשמיט שמו של המשיב מהודעת הערעור; מחובתו להביא בפני בית המשפט לערעורים את שמות כל בעלי הדין, שהיו צדדים לדיון בערכאה דלמטה" (ע"א 1439/90 מדינת ישראל (רכבת ישראל) נ' שירות רכבת ותובלה בע"מ , פ"ד מז(2) 346, 354 (1993)). גם בטענת המבקש לפיה אין למשיבים 3-5 כל יריבות עימו אין כדי להצדיק את מחיקתם של אלו מן ההליך, וזאת אף מבלי להידרש לטענה זו לגופה (השוו ע"א 4504/11 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' מור , פסקה 5 (11.7.2012)), ובנסיבות העניין אף אין מקום להידרש בשלב זה לטענת המשיבים 4-5 לפיה לכתחילה די היה בצירוף העיזבון, באמצעות הנאמן, להליך (טענה אותה העלו בבית המשפט קמא), ועוד אני סבורה כי חרף הסכמת הנאמן אין מקום להיעתר גם לבקשה למחיקת העיזבון - המיוצג על ידי הנאמן - מן ההליך.

משבדין צורפו כמשיבים לבקשת רשות הערעור כל המשיבים להליך שהתנהל בבית המשפט קמא ולא נמצא כל טעם מבורר להורות על מחיקתם, הבקשה למחיקת המשיבים 3-5 נדחית.

הבקשה לעניין העירבון

3.

כאמור המבקש הוסיף ועתר בפניי לפטור מהפקדת עירבון בהליך, לחלופין להפחית את שיעורו לאחר שזה הועמד על ידי המזכירה הראשית על סך של 30,000 ש"ח, ולחלופי חלופין להפקיד תחתיו התחייבות עצמית שלו. לטענת המבקש בשנים האחרונות הוא נקלע לקשיים כלכליים ולאחרונה "התייצב מצב[ו]" אך נותרו לו חובות ופתוחים נגדו עשרה תיקי הוצאה לפועל. כן הוא מציין כי הוא ואשתו אינם עובדים והכנסתם היא מדמי שכירות של נכסים שבבעלותו (ועל שניים מהם רובצת משכנתה), וכי למשיבים 1-2 חובות כלפיו (אך ההליכים המשפטיים נגדם טרם הסתיימו). לבסוף טוען המבקש כי סיכויי ההליך טובים.

המשיבים 4-5 מתנגדים לבקשה בהדגישם כי המבקש מגלה טפח ומסתיר טפחיים, שכן בבעלותו נכסי מקרקעין "לא מעטים" והוא אינו מציין בבקשתו מהו שוויים. עוד הם טוענים כי המבקש לא ציין מה גובה חובותיו בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו וכי בירור שערכו העלה כי זה עומד על סך מצטבר של 53,000 ש"ח וכי בכל התיקים הנושה הוא המשיב 4 ועניינם חובות המבקש בגין אי תשלום הוצאות משפט שנפסקו. עוד הם מוסיפים כי מכך שהמבקש הפקיד בהליך אחר שהתנהל בעניינו בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו עירבון בסך של 20,000 ש"ח ניתן ללמוד כי הוא בעל יכולת כלכלית להפקיד עירבון גם בהליך זה. המשיבים 1-2, המתנגדים אף הם לבקשה, מוסיפים כי המבקש הינו איש אמיד ביותר ובעל נכסים רבים, אותם הם מפרטים בתגובתם.

4.

לאחר שעיינתי בנימוקי הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אף דינה של בקשה זו להידחות.

תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי על היוזם הליך ערעורי להפקיד עירבון. זאת, על-מנת להבטיח כי אם וככל שיידחה ההליך וייפסקו הוצאות לטובת הצד שכנגד, יהיה ביכולתו לגבות הוצאותיו באופן פשוט ומהיר. בהתחשב בכך, על המבקש פטור מהפקדת עירבון להוכיח שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית להפקיד עירבון וקיומם של סיכויים טובים להליך (ראו בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 7 (17.10.2007)). כבר נקבע בפסיקתו של בית-משפט זה לא אחת כי על מבקש הפטור הנטל להוכיח את התקיימותם של שני התנאים האמורים, וכי עליו לפרוש לפני בית-המשפט "תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום" (ראו ע"א

3477/11 שני נ'

עו"ד ארז חבר,

נאמן לנכסי החייב , פסקה 7 (3.10.2011) (להלן: עניין שני )).

במקרה דנן עיון בבקשתו ובתצהירו המשלים של המבקש מעלה כי רב הנסתר על הנגלה. התמונה הכוללת העולה היא כי בידי המבקש נכסי מקרקעין וכי אין מדובר באדם חסר כל, אך אין פירוט ותיעוד הולם לגבי מספר הנכסים שבבעלותו ולגבי שווים הכולל, ומן הנתונים שצוינו בבקשה עולה לכאורה כי לא כל נכסיו של המבקש משועבדים. כמו כן, טענת המבקש לחובות לא נתמכה אף היא בתיעוד כנדרש, וכפי שציינו המשיבים לא צויין על ידו מה גובה חובותיו בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו. בנוסף, טענת המבקש לפיה "עשיתי ואני עושה כל מאמץ לגייס את סכום העירבון ו/או חלקו ואני נתקל בקושי רב ובסירוב עדין" נטענה בעלמא ואין באמור כדי למלא אחר הדרישה להוכיח כי אין באפשרותו של המבקש לגייס את סכום העירבון בעזרת סביבתו הקרובה (ראו עניין שני , פסקה 6).

כן יש לדחות את בקשתו החלופית של המבקש להפקדת התחייבות עצמית חלף עירבון, שכן כידוע "חלופת עירבון - צריך שתהא סבירה ודומה במהותה ככל שניתן לעירבון, אם בדמות האיתנות הפיננסית ואם בדמות קלות הפירעון" ( ע"א 5064/09

צג הנדסה בע"מ נ' שמחה אוריאלי ובניו חברה להנדסה וקבלנות בע"מ (26.7.2009)), והתחייבות עצמית לשאת בהוצאות המשיבים אינה מהווה ככלל חלופה שוות ערך כאמור (להוציא מקרים חריגים שהמקרה דנן אינו נמנה עימם, ראו בש"א 5385/09

עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (16.7.2009)).

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יפקיד עירבון בשיעור שנקבע בתוך 14 ימים ממועד המצאת החלטה זו, ולא - יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.

החלטתי תתויק בתיק השופט.