רע"א 7289/17 פלוני נ. פלוני

נוספת של בית המשפט המחוזי בענין בקשת הפטור מהפקדת עירבון של המבקשת. בהחלטתו סקר בית המשפט את בקשת המבקשת לפטור מעירבון, את תשובת המשיב ואת תגובת המבקשת. בית המשפט דחה את טענות המשיב שנועדו להצביע על יכולת כלכלית מסוימת של המבקשת, כגון הטענה כי יש לה חשבונות בנק נוספים והטענה כי היא נוסעת לחופשות בחו"ל. נקבע כי המשיב לא הוכיח, ולו בראשית ראיה, כי למבקשת חשבונות בנק נוספים, וכי הסבריה בנוגע לשתי נסיעותיה היחידות לחו"ל בין השנים 2014-2013 לא נסתרו. כן נקבע כי לא ניתן לקבוע שהערעור נטול כל סיכוי. לצד זאת, קבע בית המשפט כי המבקשת לא הניחה את התשתית הנדרשת כדי להראות שהיא מיצתה את כל אפשרויות המימון של סכום העירבון, וזאת בהתייחס לכך שנסיעותיה לחו"ל בשנים 2014-2013 מומנו על ידי דודיה. בשורה התחתונה קיבל בית המשפט את הבקשה לפטור מעירבון באופן חלקי והורה על הפקדת עירבון בסך 4,000 ₪ (במקום 20,000 ₪).

4.

כלפי החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני. יצוין כי הבקשה הוגשה ביום 18.9.2017 לאחר שבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה התקבלה (בש"א 3757/17 מיום 15.9.2017). בבקשה נטען כי לא היה מקום לדון מחדש בסוגיית העירבון לאחר שכבר ניתנה החלטת בית המשפט ביום 2.11.2016, ומבלי שהמשיב ביקש וקיבל ארכה להגשת תשובתו לבקשה. לגופם של דברים נטען כי טעה בית המשפט בקבעו כי המבקשת לא הניחה את התשתית הנדרשת לצורך פטור מערבון. הודגש כי המבקשת איננה עובדת, היא מתקיימת מגמלת הבטחת הכנסה ומדמי המזונות וכי יש לה נכות רפואית בשיעור 65%. עוד נטען כי סיועם של בני משפחתה - דודיה - במימון נסיעותיה לחו"ל בשנים 2014-2013 הייתה נכונה לאותה תקופה, וכי אין ביכולתם לסייע בידיה שוב.

5.

בהתאם להחלטתי הגיש המשיב תשובה לבקשת רשות הערעור. בתשובתו חזר המשיב על טענותיו השונות בדבר יכולתה הכלכלית של המבקשת, וכן על כך שסיכויי הערעור הם אפסיים.

דיון והכרעה

6.

החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בערעור על פי הרשות שניתנה.

7.

לאחר עיון במסמכים השונים ובטענות הצדדים נראה לי כי המבקשת עמדה ברף ההוכחה הנדרש לצורך מתן פטור מלא מהפקדת עירבון. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיב לא הוכיח כי למבקשת חשבונות בנק נוספים כפי טענתו, וכן כי בניגוד לטענה כי המבקשת נוסעת לחופשות בחו"ל, הסבריה כי שתי נסיעותיה בשנים 2014-2013 נקבעו על רקע משבר משפחתי ספציפי ומומנו על ידי דודיה הם סבירים. זאת ועוד, עיון באסמכתאות שצירפה המבקשת לתמיכה בטענותיה בדבר אי כושר עבודה, קבלת גמלת הבטחת הכנסה ואחוזי נכות צמיתה, מחזק אף הוא את טענותיה בדבר העדר יכולת כלכלית.

8.

אכן, בפסיקה נקבע כי על המבקש פטור מעירבון לעמוד ברף הוכחה גבוה יחסית הן של סיכויי הערעור והן של העדר יכולת כלכלית, וזאת בשים לב לתכליתו של העירבון - הבטחת הוצאות המשיב בערעור. בהתאם גם נקבע כי ככלל אין להסתפק בכך שהמבקש עצמו נעדר יכולת כלכלית וכי עליו להוכיח שהוא ניסה לגייס את סכום העירבון גם מסביבתו הקרובה או להביא טעם מספק מדוע לא ניסה לעשות כן (ע"א 3477/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב , פסקה 6 (3.10.2011); בן-נון וחבקין הערעור האזרחי 284-283 (מהדורה שלישית, 2012)).

9.

ואולם, אף מבלי להתייחס לקשיים שמעורר מבחן העזר האמור בדבר הסתייעות בקרובים במתכונתו הרחבה, דומני כי בנסיבות המקרה הקונקרטי, בהתחשב בתשתית העובדתית הרחבה שנפרשה וכן בהסבריה של המבקשת כי היא מצויה בסכסוך עם אחותה ואמה, וכי מימון הדודים את שתי נסיעותיה לחו"ל נעשה על רקע משבר משפחתי ספציפי וכי עתה אין בידם כדי לסייע לה עוד, די בכל האמור מעלה כדי לפטור את המבקשת באופן מלא מהפקדת עירבון.

10.

לבסוף, אך לא בשולי הדברים, אעיר כי איני סבור כי היה מקום לדון מחדש בסוגיית העירבון לאחר שכבר ניתנה החלטת בית המשפט, ודאי משהמשיב כלל לא ביקש ארכה להגשת תשובתו ואף לא התייחס לעובדה כי כבר ניתנה החלטה. יצוין כי גם בתשובתו לבקשת רשות הערעור לא התייחס המשיב לטענה זו. דומני כי אף בשל כך בלבד ניתן היה לדחות את עמדתו ולהותיר את ההחלטה מיום 2.11.2016 על כנה. מכל מקום, כמוסבר לעיל, גם לגופם של דברים אני סבור כי היה מקום לקבל את הבקשה במלואה.

11.

סוף דבר : הערעור מתקבל. המבקשת תהיה פטורה מהפקדת עירבון בהליך הערעור המתנהל בבית המשפט המחוזי. אין צו להוצאות.