פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון
בירושלים
רע"א
7367/14
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
1.
חנן חן ברגר
2. אולגה ברגר
3. אטינגר סמואל סמי ז"ל
נ ג ד
המשיבה:
שרה סטריאן
הוגש הליך
החלטה
בקשה רשות הערעור שבכותרת הוגשה ביום 2.11.2014 והיא נסבה על פסק-דין של בית המשפט המחוזי מיום 14.9.2014. בפתח ההליך צוין כי פסק-הדין התקבל אצל המבקשים ביום 23.9.2014.
במסגרת תגובתה של המשיבה לבקשה לפטור מעירבון הועלתה טענה בדבר איחור בהגשת ההליך, זאת בשים לב לכך שבא-כוח המשיבה שיגר את פסק-הדין לבא-כוח המבקשת דאז (עו"ד חרלף) עוד ביום 14.9.2014, וביום 17.9.2014 אף הועברה לעו"ד חרלף החלטה של בית המשפט המחוזי בקשר לבקשת המשיבה בעניין הפקדון.
אפשרתי למבקשים למסור תשובה לעניין טענת האיחור. אומר מיד כי המבקשים ממקדים את תשובתם בנושא של ההמצאה על-ידי הצד שכנגד, וטוענים כי המצאת פסק-הדין על-ידי בית המשפט המחוזי – שהיא היחידה העולה כדי "המצאה כדין" במקרה זה – נעשתה באמצעות הדואר במועד הנקוב בבקשת רשות הערעור (קרי: 23.9.2014).
דא עקא, שהסברם של המבקשים מעורר קושי, שכן לכאורה הוא סותר את רישומי בית המשפט המחוזי. במה דברים אמורים? עיון בדף ההמצאות במערכת "נט המשפט" מצביע על המצאה של פסק-הדין
בפקסימיליה ביום 17.9.2014 . ודוק: אין במערכת כל תיעוד להמצאה בדואר ולא מצוין התאריך 23.9.2014 כמועד ההמצאה. המבקשים גם לא צירפו כל אסמכתא המאששת את גרסתם בדבר ביצוע המצאה במועד הנטען.
נוכח האמור, תגובת המבקשים לוקה לכאורה בחסר. אני מאפשר למבקשים להשלים את התייחסותם ולהבהיר את הטעון הבהרה, תוך 5 ימים.
ניתנה היום, כ"ט
בטבת תשע"ה (20.1.2015).
גיא
שני, שופט
ר
ש ם