רע"א 7463/20 אינגה אובצינקוב נ. סופר מוריס

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט יונה אטדגי ) בה"פ 50397-01-14 מיום 23.9.2020, במסגרתה התיר את העדת המשיב 1 בדרך של היוועדות חזותית, וקצב את משך הזמן לחקירות העדים בתיק.

1.

הרקע לסכסוך שבין הצדדים פורט בפסק הדין ב ע"א 8797/16

אובצ'ינקוב נ' סופר (1.1.2020) (להלן: פסק הדין בערעור ), ולפיכך אציין בתמצית שבתמצית כי הוא עוסק בתביעה במסגרתה מבקשת גב' אינגה אובצי'נקוב (להלן: המבקשת ) להשתחרר מעסקאות הלוואה ומכר דירה שערכה עם המשיב 1, מר מוריס סופר (להלן: המשיב ), ואשר בעקבותיהן היא עלולה לאבד את זכויותיה בדירת

מגוריה (להלן: הדירה ). במסגרת פסק הדין בערעור נפסק שהתיק יוחזר לבית המשפט קמא על מנת שיבחן שתי סוגיות: ראשית , תום ליבו של המשיב 6, מר אלי פרטוש (להלן: פרטוש ), אשר רכש את הדירה מהמשיב בשנת 2014; שנית , האם נפלו בהסכמי ההלוואה ומכר הדירה פגמים המביאים לבטלותם, וזאת בהינתן ממצאי בית המשפט קמא, בהם לא ראתה ערכאת הערעור מקום להתערב, לפיהם יש לראות את המבקשת כמי שהייתה מודעת לתוכנם של ההסכמים הללו, וקיבלה מהמשיב הלוואה בסך של 200 אלף יורו.

2.

בהמשך לאמור, ביום 29.7.2020 הגיש המשיב בקשה למתן עדות בדרך של היוועדות חזותית ( Video Conference ), לנוכח הימצאותו בצרפת והיותו מתגורר שם דרך קבע, וכן בשים לב לקשיים ולסכנות הכרוכים בהגעתו לארץ בתקופת משבר הקורונה, בפרט בהינתן גילו המבוגר ומצבו הבריאותי. למחרת, קבע בית המשפט קמא כי חרף התנגדות המבקשת לבקשת המשיב, הרי שזו תיבחן בסמוך למועד הדיון, ככל שיהא בכך צורך ובהתאם למצב הדברים העדכני. בחלוף כחודש, ובעקבות בקשה מטעם המבקשת ליתן החלטה בבקשת המשיב, קבע בית המשפט קמא כי על המשיב לעשות כל מאמץ כדי להגיע לחקירה במועד שנקבע, וכי אם לא תתאפשר הגעתו, תינתן החלטה ביחס לאופן ולמועד חקירתו. בחלוף מספר ימים, ועל רקע בקשת המבקשת לקיים יום חקירות מרוכז במהלכו המשיב ייחקר ראשון, קבע בית המשפט קמא כי סדר, מועדי ומשך שמיעת העדים ייקבעו בהתחשב בנסיבות העניין ובמגמה להביא לסיום מהיר ויעיל ככל האפשר של בירור הסוגיות שהוחזרו לפתחו. על רקע האמור, ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור דנן , במסגרתה נעתר בית המשפט קמא לבקשת המשיב, בזו הלשון: " לאור התמשכות המצב שמקשה על הגעת עדים ובעלי דין מחו"ל, ולמרות הנימוקים שהובאו בבקשותיה של המבקשת, ועל מנת שלא לגרום להתמשכות נוספת של ההליכים, אני מאשר את העדתו של המשיב 1 בדרך של היוועדות חזותית , ובלבד שבא כוחו יסדיר בעצמו ועל חשבון מרשו את כל הנדרש לשם כך ". בנוסף, הקציב בית המשפט פרק זמן של חצי שעה לחקירה נגדית לכל נחקר ו-10 דקות לחקירתו החוזרת .

3.

לטענת המבקשת , שגה בית המשפט קמא בהחלטתו האמורה. ראשית , גורסת המבקשת כי בחינת מכלול הנסיבות האופפות את מתן העדות, ובכלל זאת היותו של המשיב בעל דין מרכזי בתיק, העובדה שהתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לבחינה מחודשת בעקבות פסק הדין וכן הצורך של המשיב במתורגמן, מחייבת כי המשיב ייחקר בחקירה פרונטלית. זאת, לשיטת המבקשת, ביתר שאת מאחר שבית המשפט קמא לא נימק את החלטתו, לא בחן חלופות דיוניות כגון דחיית מועד הדיון, ונעתר לבקשת המשיב למרות שלא צורף לה תצהיר ואך בשל טענתו כי הוא משיוך לקבוצת סיכון; שנית , טוענת המבקשת כי זמני החקירה שהוקצו בהחלטה קצרים בצורה בלתי סבירה, באופן שיש בהם כדי לסתום את הגולל על אפשרותה המעשית להוכיח את טענותיה.

4.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. החלטה בעניין מתן עדות בהיוועדות חזותית

הוחרגה במפורש מסוג ההחלטות עליהן לא תינתן רשות ערעור במסגרת סעיף 1(6) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט ). עם זאת, מדובר בהחלטה דיונית המצויה בגדר הפררוגטיבה של הערכאה המבררת, ומשכך לא תמהר ערכאת הערעור להתערב בה (רע"א 6128/20 בשביל הכבוד בע"מ נ' מור (3.9.2020) (להלן: עניין מור ); רע"א 581/15 שאבי נ' עגיב , פסקה 10 וההפניות שם (3.2.2015)).

בדומה לדברים שציינתי בעניין מור , חזקה על בית המשפט קמא, כי הוא מודע היטב למכלול השיקולים הרלוונטיים – הן לקשיים שבחקירת צד מרכזי להליך באמצעות היוועדות חזותית, הן למצב מגפת הקורונה בישראל היום, הן לחוסר היכולת לצפות את התפתחות התחלואה בעתיד והן לחשיבות שבקידום הדיון בתיק ומניעת הימשכות ההליכים. זאת, בפרט בשים לב לכך שבית המשפט קמא לא מיהר לתת החלטה בבקשת המשיב להעיד בהיוועדות חזותית, ורק משהתקרב מועד הדיון, לאחר שנדחה לא אחת, איזן הוא בין מכלול השיקולים האמורים והחליט את אשר החליט. בהחלטה זו אין כל הצדקה להתערבות של ערכאת הערעור. אף לא למותר לציין כי האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו כיום מאפשרים לבית המשפט להתרשם בצורה ישירה מהעד המעיד בהיוועדות חזותית, באופן המקהה את החשש משימוש בחלופה זו (ראו למשל: רע"א 4718/13 מדינת ישראל נ' יון , פסקה 10 (29.6.2014)) .

5.

זאת ועוד, למרות ניסיונה של המבקשת להרבות בחשיבות עדותו הנוכחית של המשיב, ובנזק הדיוני שיגרם לעניינה אם החקירה לא תערך בצורה פרונטלית, אין הדברים כצעקתה. המשיב כבר מסר ביום 28.1.2015 עדות במסגרת התיק, ועדות זו נמסרה באולם בית המשפט, כאשר למבקשת, באמצעות בא כוחה, ניתנה ההזדמנות לחקור את העד על מכלול הסוגיות המתעוררות בתיק. הדיון הוחזר אומנם בפסק הדין בערעור לבית המשפט המחוזי, ואולם זאת לא לצורך בחינה חוזרת של מכלול השאלות המתעוררות במסגרת התובענה, אלא אך ורק לצורך ביצוע השלמה בשני עניינים בלבד: האחד עובדתי בעיקרו – תום ליבו של פרטוש; השני משפטי בעיקרו – תוקף הסכמי ההלוואה ומכר הדירה בהינתן הקביעות העובדתיות בהן לא התערבה ערכאת הערעור. במצב דברים זה, חקירתו הנוספת של המשיב, הגם שהיא עשויה לשפוך אור על הסוגיות האמורות, איננה כה משמעותית עד שתצדיק את המסקנה כי לא ניתן לקיימה, בהינתן מגפת הקורונה המשתוללת בעולם, באמצעות היוועדות חזותית.

6.

כן לא מצאתי מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט קמא לעניין פרקי הזמן שהוקצו לחקירות העדים. החלטות אלה נופלות לגדר סעיף 1(5) לצו בתי המשפט, בהיותן החלטות ב" עניין שאלות המוצגות לעדים... " ( רע"א 8804/13 לוסטיגמן ייזום ובניה בע"מ נ' הקסטודיה דה טרה סנטה , פסקה 2 (27.1.2014); רע"א 3174/10 סלים נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 1 (27.4.2010) ). למותר לציין, כי היה ובתום פרק הזמן שהוקצב לחקירה יסבור בא כוחה של המבקשת כי לא מיצה את החקירה, יוכל לבקש מבית המשפט שיינתן לו פרק זמן נוסף להשלמת החקירה, וחזקה על בית המשפט כי יבחן בקשה כזו, ככל שתוגש, באופן ענייני.

7.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. משלא נתבקשו תגובות המשיבים, אין צו להוצאות.