רע"א 3174/10 יוסף סלים נ. מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל

1.

במסגרת הליך משפטי המתנהל בעניינם בבית משפט השלום בנצרת הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשת רשות ערעור, בגדרה הלינו על כך שהשופט המנהל את התיק קצב זמן לחקירתם הנגדית של העדים. הבקשה נדחתה, תוך שנקבע כי בית משפט לערעור איננו מתערב באופן ניהול המשפט בערכאה הדיונית למעט יוצאים מן הכלל שעניינם של המבקשים אינו נמנה עליהם. עוד נקבע, כי קציבת זמן לחקירה נגדית נמנית על סוגי ההחלטות שבהן לא תוגש בקשת רשות ערעור לפי סעיף 1(5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו) וגם מן הטעם הזה אין להיענות לבקשה. בבקשה שלפני טוענים המבקשים כי פרק הזמן שהוקצב לחקירה הנגדית איננו מספק; כי ההגבלה על משך החקירה היתה שרירותית; וכי החלטותיהן של הערכאות הקודמות פוגעות בזכות היסודית לניהולה של חקירה נגדית אפקטיבית.

2.

לא אוכל להיעתר לבקשה. גם בנפרד מהוראת סעיף 1(5) לצו עליה עמד בית המשפט המחוזי בפסק דינו, אין לומר כי הבקשה שלפני – אשר נסבה כולה על מתכונת ניהול ההליך בפני בית משפט השלום – מעלה שאלה כללית החורגת מעניינם הפרטני של המבקשים ומצדיקה מתן רשות ערעור ( רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). בנוסף, כפי שציין בצדק בית המשפט המחוזי, ערכאת הערעור, לא כל שכן בית משפט זה בבקשה לערער בגלגול שלישי, איננו נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות הנוגעות לניהול ההליך (ראו, למשל, רע"א 1125/10 רכטר ייזום והשקעות בע"מ נ'

ג.ש נורטון בנין והשקעות בע"מ (לא פורסם, 4.3.2010); רע"א 8313/09 הילה זנגי (קטינה) באמצעות הוריה ואפוטורפסיה נ' מרכז רפואי מ.ר.ב. בע"מ מקבוצת סינופסיס (לא פורסם, 31.1.2010)).

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית. ממילא נדחית עימה גם הבקשה לעיכוב ביצוע.