רע"א 7574/18 פרנסיס חכמאת נ. רן ציון ליסינג והשקעות בע"מ

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.10.2018 (ע"א 46748-10-17, סגן הנשיא י' שינמן ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה מיום 22.8.2017 (ת"א 58218-05-15, השופט א' ברנד ). בקשת רשות הערעור נסבה על כך שלא נפסקו הוצאות לטובת המבקש בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי.

2.

מקורה של הבקשה בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה, חברה העוסקת בתחום הליסינג, ושני מנהליה, בגין נזקים שנגרמו לו עקב עסקה לרכישת רכב משומש עם מנוע פגום (להלן: הרכב ). תחילה תבע המבקש את ביטולה של העסקה, אולם בהמשך – לאחר שהחליף את המנוע הישן של הרכב – תוקן כתב התביעה כך שזה נסב על פסיקת פיצוי מתאים.

3.

בית משפט השלום קבע כי הפגם במנוע היה קיים כבר בעת ביצוע העסקה, וכי המשיבה הפרה את חובות הגילוי והזהירות שבהן חבה כלפי המבקש. בסיכומו של דבר, בית משפט השלום קיבל את התביעה במובן זה שחייב את המשיבה לשלם למבקש פיצוי בסך של 44,800 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן, הוא הורה כי המשיבה תשלם למבקש הוצאות משפט ושכר טרחה בסך של 15,000 שקלים.

4.

המשיבה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. במהלך הדיון שהתקיים בערעור, ובהמלצת בית המשפט, חזרה בה המשיבה מערעורה וביקשה לפטור אותה מהוצאות בהליך הערעור. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי הורה על מחיקת הערעור וקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו, חרף העובדה שהמערער עמד על פסיקת הוצאות גם בערכאה זו. בית המשפט המחוזי ציין כי הוא מביא בחשבון הן את העובדה שהמשיבה כיסתה למעשה את התשלום בגין המנוע החדש לרכב, והן את העובדה שהמבקש לא שמר על המנוע הישן של הרכב על מנת שמומחה מטעם בית המשפט יבחן אותו, ובכך הסב למשיבה נזק ראייתי.

5.

הבקשה שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובאופן יותר ספציפי התמקדה בהחלטה שלא לחייב את המשיבה בהוצאות המבקש בהליך הערעור. המבקש טוען כי נימוקיו של בית המשפט המחוזי בעניין זה אינם עולים בקנה אחד עם קביעותיו של בית משפט השלום, וכי מדובר באחד מאותם המקרים המצדיקים התערבות בהחלטת הערכאה הקודמת בעניין פסיקת הוצאות.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לא השתכנעתי כי דחיית הבקשה תוביל לעיוות דין, או כי הסוגיות שהועלו מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינים של הצדדים. ברקע הדברים, ראוי לשוב ולהזכיר כי הכלל לפיו ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בפסיקת הוצאות מקבל משנה תוקף שעה שעסקינן בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 1192/18 ארונוף נ' הרינג , פסקה 4 (2.5.2018)), וכי גם על רקע זה דומה שמוטב היה כי הבקשה דנן לא הייתה מוגשת.

7.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.