רע"א 7617/21 מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ. מ.ר.ר.ג יזמות בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ארז יקואל ) בת"א 9062-12-19 מיום 25.8.2021, אשר דחתה בקשה לפיצול סעדים במסגרת תביעה כספית.

רקע והשתלשלות העניינים

1.

המבקשת, חברת מ.ע.ג.ן – ייעוץ וניהול נכסים בע"מ, ביקשה להקים חניון בבניין שבבעלותה (להלן: הפרויקט ). לצורך ביצוע הפרויקט היא כרתה ביום 21.7.2016 הסכם עם המשיבה 1, חברת מ.ר.ר.ג. יזמות בע"מ, באמצעות מורשה החתימה ומנהלה של האחרונה, המשיב 2, מחאמיד מוחמד ג'מאל (להלן: ההסכם) . במסגרת ההסכם, התחייבו המשיבים כי עבודות הבנייה בפרויקט יושלמו עד ליום 8.1.2018. עם זאת, לדברי המבקשת, המשיבים הפרו את ההסכם באופן בוטה ובמספר רב של פעמים, עד שלבסוף הפסיקו המשיבים את העבודות באופן חד צדדי, כשהפרויקט עודנו רחוק מסיום. יתר על כן, המבקשת טוענת כי לצורך עבודות הבנייה המשיבים הרסו דירה בקומת הקרקע של הבניין (להלן: הדירה ). עם הפסקת העבודות הדירה הושארה במצב שאינו ראוי למגורים, ובהתאמה, המבקשת אינה נהנית מדמי שכירות בעבורה. בנסיבות אלה, המבקשת נדרשה לאתר אנשי מקצוע אשר ישלימו את הפרויקט וישקמו את הדירה.

2.

בגין האמור, ביום 3.12.2019 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבים על סך של 3,123,470 ש"ח בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. סכום זה כולל פיצוי מוסכם בסכום הגבוה מ-2 מיליון ש"ח (לפי חישוב ימי איחור בהשלמת הבנייה מאז יום 8.1.2018 ועד למועד הגשת התביעה); אובדן דמי השכירות בעבור הדירה; הוצאות חשמל ומים ששילמה המבקשת בניגוד להסכם ועוד. יוער כי בסופו של כתב התביעה, ביקשה המבקשת היתר לפצל את הסעדים אשר תבעה, בהינתן שטרם התבררו מלוא הנזקים שנגרמו לה מהתנהלות המשיבים.

3.

בחלוף כחודש, ביום 6.1.2021 הגישה המבקשת בקשה נפרדת שעניינה פיצול סעדים, תוך הפנייה לטענותיה אשר מופיעות בשלהי כתב התביעה. לדברי המבקשת, היא תבעה רק סעדים שהיו ברורים בעת הגשת התביעה, אך מטבע הדברים, בפרויקטים שעוסקים בבנייה סך ההוצאות הסופי עודנו בגדר סימן שאלה, ואין בידיה יכולת לאמוד אותו עד להשלמת הפרויקט. בנוסף נטען שבחודש שחלף מהגשת התביעה ועד למועד הגשת הבקשה, התגבשו נזקים חדשים. מנגד, המשיבים התנגדו לבקשה והסבירו שמדובר בניסיון לפתוח פתח לתביעת סעד עתידי בגין אותה מסכת עובדתית ולא בפיצול של סעדים שונים. על כן, המשיבים טענו שככל שהמשיבה מעוניינת לשנות את גובה הפיצוי, עליה לעתור לתיקון כתב התביעה. בתוך כך, הדגישו המשיבים את זכותם שטענות המועלות נגדם ונעוצות באותה מסכת עובדתית יתבררו בהליך אחד, מבלי להטרידם בהליכים נוספים.

4.

בהמשך לכך, ביום 25.8.2021 דחה בית משפט קמא את הבקשה, בנמקו כי לא ניתן לפצל סעד כספי אשר נובע מעילת תביעה אחת, ועל כן יש לתבוע את הסעד במלואו בגדרי אותה תביעה. בית המשפט קבע כי בנסיבות אלה התרופה המצויה בידי המבקשת היא עתירה לתיקון כתב התביעה, וככל שהיא אינה יכולה לנקוב בהיקף הנזק המדויק, עליה לנסות להעריכו. תרופה אחרת אשר הציע בית משפט קמא למבקשת היא לעתור להפסקת התובענה, תוך חידושה עם התגבשות הנזק באופן סופי.

5.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה טוענת המבקשת כי היא אינה חולקת על העובדה שמדובר בעילת תביעה אחת, אלא שלשיטתה עילה זו מגבשת מספר סעדים שונים, הניתנים לפיצול. תחת סעדים אלה היא מונה את המרכיבים השונים של הפיצוי המבוקש – פיצוי מוסכם, הפסדי הכנסות משכירות, הוצאות חשמל ומים וכן השבת כספים ששילמה בעקבות התנהלות המבקשים. לדבריה, "הפרשנות הפרוצדורלית" שנוקט בית משפט קמא לתקנות הרלוונטיות, לפיהן כלל המרכיבים מתגבשים לסעד כספי אחד אינה הולמת את לשון התקנות ואת רצון המחוקק. אשר לקביעתו של בית משפט קמא, לפיה מוטב היה לפנות בבקשה לתקן את כתב התביעה, טוענת המבקשת כי אין ביכולתה לנקוב בהיקף הנזק אפילו בדרך של אומדן, כיוון שהעבודות בפרויקט טרם הסתיימו, ועל כן רשימת ההוצאות אינה ידועה. יתרה מזאת, טוענת המבקשת כי תיקון כתב התביעה בטרם הושלמו העבודות יגרור גם תיקונים חוזרים ונשנים של יתר כתבי הטענות והתצהירים, ובכך יעוכב ההליך וייגרם לה עינוי דין.

6.

לשלמות התמונה יוער כי המבקשת הגישה במקביל, למען הזהירות, הן את הבקשה שלפניי, הן ערעור על החלטתו של בית משפט קמא (ע"א 7625/21). ביום 19.6.2022 קבעה רשמת בית משפט זה (כב' השופטת שרית עבדיאן ) כי אופן ההשגה על ההחלטה היא ברשות, ועל כן הערעור המקביל נמחק. משכך, התיק הונח על שולחני באמצע חודש יוני 2022.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית משפט קמא, סבורני כי דין הבקשה שלפניי להידחות, אף ללא צורך בתגובת המשיבים.

8.

כידוע, תקנות 45-44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (אשר חלות על הבקשה שלפניי, לאור מועד הגשת התביעה; להלן: התקסד"א הישנות ), מורות לתובע לכלול את כל הנזקים אשר נגרמו לו בגין עילת תביעה מסוימת במסגרת תביעה אחת, אחרת הוא יהיה מנוע מלשוב ולתבוע בגין הנזקים שהחסיר. בבסיס התקנות עומד הרצון למנוע הטרדה של נתבע בתביעות שונות אשר נובעות ממעשה אחד, וכן למנוע בזבוז זמן ומשאבים (ע"א 512/08 שופרסל בע"מ נ' מוחמד עבד אלקאדר ושות' בע"מ , פסקה 12 (16.5.2011); רע"א 1399/11 קופת עליה – אגודה שיתופית לאשראי בע"מ נ' לזרום חברה קבלנית לבנין ופיתוח בע"מ , פסקה 14 (19.1.2012); רע"א 3402/18 מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ , פסקה 12 (11.6.2019)). חריג לכלל האמור מופיע בסיפה של תקנה 45 לתקסד"א הישנות, המאפשרת לתובע לבקש מבית המשפט היתר לפיצול של סעדים שונים. עם זאת, היתר כזה לא יינתן עת עוסקים בפיצול של אותו סעד (ע"א 211/91 גולדין נ' כלל אינוסטמנט האוס בע"מ , פ"ד מה(3) 441, 443 (1991); ע"א 1020/06 קרצר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה 12 (13.1.2010); רע"א 7437/13 פלונית נ' שמריהו , פסקה ח (5.3.2014)). כללים דומים קבועים כיום בתקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות ). יישום של כללים אלה על העניין שלפניי אינו מעלה סיבה מבוררת להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא.

9.

בענייננו, הכול מסכימים כי התביעה עוסקת בעילת תביעה אחת, והמחלוקת נעוצה במספר הסעדים המבוקשים בה. סבורני כי צדק בית משפט קמא בקובעו כי עסקינן בתביעה שעניינה סעד אחד – פיצויים בגין הפרת חוזה. כידוע הדין מותיר לבית המשפט שיקול דעת לתת היתר לפיצול סעדים , באופן שבגין אותה עילת תביעה יהיה הנפגע רשאי להגיש שני הליכים משפטיים נפרדים שכל אחד מהם עוסק בסעד שונה (כגון תביעה לאכיפה ותביעה לפיצויים); ואולם, אין הדין מאפשר לבית המשפט לתת היתר לפיצול הסעד , דהיינו לאפשר ניהול שני הליכים נפרדים בגין אותה עילה תביעה אשר במסגרתם נתבעים שני חלקים של אותו סעד משפטי (ראו גם: ע"א 532/86 המועצה לייצור ולשיווק של פרחי נוי נ' פרחי שומרון סלע בע"מ , פ"ד מג(1) 252, 257 (1989); ע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י. בע"מ , פ"ד נח(6) 447, 456 (2004); רע"א 6581/19 קבוצת שיא ניהול פרויקטים בע"מ נ' קוסטינר , פסקה 13 (5.4.2020)). באופן ספציפי, אשר לטענת המבקשת, לפיה טרם התגבשו מלוא הנזקים בגין ההפרה, בעטיים היא זכאית לשיטתה לסעד הפיצויים, הרי שאף אם הדבר מעורר קושי ראייתי בעת הנוכחית, אין בכך כדי לאפשר מתן היתר לפיצול תביעות ביחס לסעד אחד. על הקושי האמור ניתן להתגבר במגוון דרכים: החל מעיכוב הגשת התביעה עד להתגבשות הנזקים (בכפוף לדיני ההתיישנות); עובר בשימוש בחוות דעת מומחים שיעריכו את הנזקים העתידים להתרחש בעתיד בעקבות ההפרה; דרך בקשה לתיקון כתב התביעה לאור התפתחויות שחלו במהלך ניהול ההליך, והמשליכות על היקף הנזק שגרמה ההפרה; וכלה, במקרים מתאימים, בסעד הצהרתי המתייחס לנזקים שטרם התגבשו (לאפשרות זו ראו ע"א 8854/06 קורפו נ' סורוצקין , פסקאות 22-21 (20.3.2008)).

10.

לבסוף, במאמר מוסגר יוער כי תוצאה זו, האוסרת על פיצול של סעד כספי, הולמת גם את עקרונות היסוד של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אשר נכנסו לתוקף לאחר מועד הגשת התביעה, ובהן מחוקק המשנה הדגיש את האינטרס הציבורי ב" חיסכון במשאבי זמן ועלות " (תקנה 5 לתקסד"א החדשות).

11.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסכום של 1,250 ש"ח עבור כל אחד (סה"כ 2,500 ש"ח). בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה שלא התבקשה תגובה.