רע"א 7634/05 שלמר השקעות בע"מ נ. עו"ד איתן ארז

1.כונס הנכסים לנכסיה של חברה כלשהי, הוא המשיב 1, ביקש מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לאשר מכירתם של 3 מגרשים למשיבה 3. בית המשפט (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) נעתר לבקשה ביום 19.6.05. המבקשות, הטוענות כי הן זכאיות לרכוש את המגרשים, הגישו בקשת רשות ערעור ביום 10.8.05 כנגד ההחלטה לאישור המכר. המבקשות פנו לבית משפט קמא בבקשה לעיכוב ביצוע ביום 16.8.05. הבקשה נדחתה ביום 8.9.05. עתה מונחת בפניי בקשה, מיום 11.10.05, לעיכוב ביצועה של החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 19.6.05.

2.המעיין במועדים השונים שצויינו בפתחה של החלטה זו בכל הנוגע להתנהלותן של המבקשות, ישכיל לראות כי למצער נגועה הבקשה לעיכוב ביצוע (ואולי אף הבקשה העיקרית) בשיהוי חמור. המשיבה 3 ואף הכונס רשאים היו לצפות, כי אם קיימת השגה כלשהי על ההחלטה לאישורו של המכר, הרי הפנייה לערכאת הערעור תיעשה במהירות ובלא עיכובים. הבקשה לרשות ערעור הוגשה אומנם במועד, אך בכך אין די. ברי, כי צריך היה וניתן היה להגיש ולוּ­ את הבקשה לעיכוב ביצוע תוך זמן קצר מעת שהחלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין אישור המכר הגיעה לידי המבקשות. יצוין במאמר מוסגר כי אותה החלטה ניתנה בהיעדר בעלי הדין. המבקשות לא ציינו כלל מתי הומצאה להן ההחלטה, אף שחייבות היו לפרט נתון זה (תקנה 413(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). מכל מקום, המשיבה 3 המשיכה לשלם לכונס את התשלומים שהתחייבה לשלמם בחוזה המכר. דומה, שדי בשיהוי על מנת להביא לדחייתה של הבקשה לעיכוב ביצוע.

3.אף משבוחנים את סיכויי ההצלחה של המבקשות בהשגתן על אישור המכר, נראה שאלה אינם מרשימים כלל וכלל. הכונס פרסם הזמנה להציע הצעות. המבקשות כלל לא הגישו הצעה בעקבות הפרסום. המשיבה 3 אכן הגישה הצעה ואף המציאה ערבות כנדרש. בהמשך היא הגדילה את הסכום המוצע והוא הועמד על 2.3 מיליון דולר (בצירוף מע"מ). רק באותו שלב הודיעו המבקשות כי ברצונן לרכוש המגרשים תמורת 2.5 מליון דולר (בצירוף מע"מ). על פני הדברים לא נתנו המבקשות הסבר מספק מדוע לא הגישו הצעת רכישה במסגרת המועד שננקב בפרסום הפומבי. לכאורה, ההפרש בין המחיר שהוצע על ידי המשיבה 3 לבין זה שהוצע באיחור על ידי המבקשות אינו כה משמעותי עד שיצדיק פתיחת העניין (גם על רקע הערכת השווי).

4.לאור האמור לעיל הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות וכך הנני מחליט. המבקשות יישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח לזכות הכונס (המשיב 1) ובאותו סכום לזכות המשיבה 3, ובסכום של 3,000 ש"ח לזכות הכונס הרשמי.

5.הן המבקשות והן הכונס הביעו דעתם כי ההליך הנכון לתקיפת ההחלטה בדבר אישור המכרז הוא ערעור ולא בקשת רשות ערעור. טרם שתינתן הוראה בעניין, הרי לאור החלטה זו שלא לעכב הביצוע, על המבקשות להודיע עד ליום 16.11.05 האם חוזרות הן מן ההליך העיקרי, כך שניתן יהיה למחוק את הבקשה לרשות ערעור בלא צורך בהסבתה להליך של ערעור.