רע"א 7663/21 ביטוח ישיר - איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת י' אילני ) בת"א 61263-01-19 מיום 7.11.2021, בה נדחתה בקשת המבקשת לפסול את חוות דעתו של המומחה הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט ולמנות מומחה אחר תחתיו.

1.

המשיבה נפגעה בשתי תאונות דרכים, בימים 15.10.2012 ו-31.5.2013. כבר בפתח הדברים, נציין כי הנכות המשמעותית שממנה סובלת המשיבה בעקבות פגיעותיה, היא נכות נפשית. לנוכח זאת, המשיבה הגישה בשנת 2014 תביעה לבית משפט השלום נגד המבקשת, על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 . ד"ר נח גונן, מומחה פסיכיאטרי שמינה בית המשפט (להלן: המומחה ), הגיש חוות דעתו ביום 1.6.2015, ובה קבע למשיבה נכויות זמניות, והמליץ כי המשיבה תעבור בדיקה נוספת כעבור כשנתיים.

לאחר בדיקה נוספת של המשיבה, הגיש המומחה חוות דעת שנייה בעניינה, והעמיד את נכותה הצמיתה על 23%. בעקבות זאת, ובהתאם לבקשת המשיבה, ביום 7.1.2019 הורה בית משפט השלום על העברת התביעה לבית המשפט המחוזי.

2.

לאחר העברת התביעה לבית המשפט המחוזי, הורה בית המשפט כי המשיבה תיבדק על-ידי המומחה פעם נוספת, לנוכח אפשרות להחמרה במצבה, משאושפזה במשך כשלושה חודשים באשפוז יום פסיכיאטרי. בחוות דעתו השלישית מיום 18.12.2020, שנערכה לאחר בדיקה נוספת של המשיבה, קבע המומחה כי חלה החמרה במצבה הנפשי, והעמיד את נכותה הנפשית הצמיתה על 33% החל ממועד שחרורה מאשפוז יום.

3.

במהלך דיון ההוכחות מיום 12.4.2021, נחקר המומחה על חוות הדעת שהגיש על-ידי באי כוח הצדדים, ובמהלך חקירתו המליץ כי המשיבה תעבור מבחנים פסיכולוגיים מסוג MMPI הכוללים מבדקי מבנה אישיות ובדיקת מהימנות, לצורך השלמת חוות הדעת בעניינה (להלן: המבדקים הפסיכולוגיים ). בהחלטתו מיום 14.4.2021, בית המשפט קיבל את המלצת המומחה, והורה כי לאחר שתוצאות המבדקים הפסיכולוגיים יועברו לידיו, המומחה יבדוק את המשיבה פעם נוספת ויגיש חוות דעת משלימה בעניינה.

4.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לפסול את חוות הדעת של המומחה, ולמנות תחתיו מומחה פסיכיאטרי אחר שיעריך את מצבה של המשיבה לאחר קבלת תוצאות המבדקים הפסיכולוגיים. המבקשת טענה, בין היתר, כי במהלך כתיבת חוות הדעת, לא עמד לפני המומחה מידע מהותי, וכעת עולה החשש כי דעתו "ננעלה", ולא יהיה ביכולתו לכתוב חוות דעת אובייקטיבית בדבר מצבה של המשיבה. לחלופין ביקשה המבקשת כי בית המשפט ימנה מומחה פסיכיאטרי נוסף שיבדוק את המשיבה.

5.

בהחלטתו מיום 7.11.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לפסילת המומחה. בית המשפט ציין כי המקרה שלפנינו אמנם חריג לנוכח מורכבות מצבה הנפשי של המשיבה, אך לא נמצא כל פגם בחוות הדעת. בית המשפט התרשם כי המומחה עשה את עבודתו באופן מעמיק ויסודי, לא "ננעל" כלל ועיקר והיה פתוח לכל שאלה, הנחה והשערה שהעלו הצדדים כך שאין יסוד לחשש כי לא יהיה באפשרותו לכתוב חוות דעת אובייקטיבית. בנוסף הובהר, כי אין בעובדה שנתונים מסוימים נודעו למומחה או הוארו לו במהלך חקירתו בבית המשפט, כדי לפגום ביסודיות בדיקתו; וכי דווקא העובדה שהמומחה בדק את המשיבה שלוש פעמים, ונחשף למידע ולנתונים שהוצגו לו בחקירתו, מחייבת כי הוא זה שיבדוק את המשיבה פעם נוספת, לאחר עריכתם של המבדקים הפסיכולוגיים. בית המשפט אף דחה את הבקשה למנות מומחה פסיכיאטרי נוסף, משלא מצא הצדקה לכך.

6.

ומכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

המבקשת חזרה והעלתה את טענותיה שהועלו לפני בית המשפט המחוזי, ובין היתר, כי חוות דעתו של המומחה נשענו על תשתית עובדתית חסרה ומוטעית, וכי דעתו "ננעלה" כך שלא יוכל לתת חוות דעת אובייקטיבית, לכשיתקבלו תוצאות המבדקים הפסיכולוגיים. עוד טענה המבקשת כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה מנומקת דיה, ובפרט בנוגע לדחיית הבקשה החלופית, למינוי מומחה פסיכיאטרי נוסף. לנוכח האמור, עתרה המבקשת להורות על פסילת חוות דעתו של המומחה ועל מינוי מומחה חדש תחתיו, ולחלופין, מינוי מומחה נוסף. לצד בקשתה זו, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

7.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

הלכה ידועה היא, כי פסילת מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט, תתקיים אך במקרים נדירים, בהם נפל בחוות הדעת פגם היורד לשורש העניין, העלול לגרום לעיוות דין לאחד הצדדים (ראו, מיני רבים, רע"א 5603/21 פלוני נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב , בפסקה 7 והאסמכתאות שם (29.8.2021);

רע"א 1867/20 פלונית נ' בית חולים העמק , בפסקה 12 והאסמכתאות שם (3.5.2020); רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית , בפסקה 13 והאסמכתאות שם (3.5.2018)).

המקרה שלפנינו רחוק מכך, ולא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט התרשם לחיוב מעבודתו היסודית של המומחה, כמו גם מהתנהלותו במהלך חקירתו על-ידי באי כוח הצדדים, ודחה את טענותיה של המבקשת. לא מצאתי ממש בטענות המבקשת נגד עבודת המומחה, וצדק בית המשפט המחוזי, כי יש יתרון בכך שדווקא המומחה, שבדק את המשיבה בעבר ומכיר את עניינה, הוא שיבדוק אותה פעם נוספת, לאחר שיתקבלו תוצאות המבדקים הפסיכולוגיים.

באשר לבקשה החלופית, למינוי מומחה פסיכיאטרי נוסף, הרי שלנוכח המסקנה כי לא נפל כל פגם בעבודת המומחה, לא נדרש מינוי מומחה נוסף. ובכלל, מינוי מומחה נוסף ייעשה מקום שבו נותר ספק בליבו של בית המשפט לאחר עיון בחוות דעת המומחה, והוא חש כי הוא נזקק לחוות דעת נוספת על מנת שיוכל להגיע להחלטה מושכלת ( רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פ" ד נו (4) 673 (2002); ע"א 1534/12 זידאן נ' הראל חברה לבטוח בע"מ (14.2.2013); רע"א 4102/15 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' אזברגה (27.10.2015)). לא זה המקרה שלפנינו, כאשר חוות דעתו המשלימה של המומחה אף טרם ניתנה.

8.

סוף דבר, שבקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.