רע"א 7718/08 יחזקאל עודי יפת נ. אברהם חולי

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטים יעקב, נד"ב וסטולר) מיום 29.6.08 בע"א 3428-12-07, בו נתקבל ערעור המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר-סבא (השופטת קרלינסקי) מיום 5.11.07 בת"א 7344/04.

רקע

ב.

בבית משפט השלום תבע המבקש השבת כספים שהעביר, כנטען, למשיב. נטען, כי הכספים הועברו במסגרת הסכם, בו רכש המבקש שותפות בעסקו של המשיב, וכי המשיב התנער מן ההסכם וסילק את המבקש מן העסק. לכתב התביעה (אשר לא צורף לבקשה הנוכחית) צרף המבקש צילומי שיקים (נספח א) ורשימת שיקים (נספח ב), אשר נמשכו מחשבונו, כנטען, לשימוש המשיב. לגירסת המשיב, אכן עשה שימוש בחשבון הבנק - בהסכמתו - של המבקש לביצוע תשלומים בשיקים, אך העביר בתמורה כספים למבקש במזומן ובהעברות בנקאיות.

ג.

בית משפט השלום קיבל את התביעה בחלקה. נקבע, כי המשיב הודה בקבלת שיקים בסכום 490,347 ₪, ועל כן לגבי סכום זה עובר אליו נטל השכנוע. לגבי חלק מן הסכום נקבע כי המשיב עמד בנטל השכנוע, ובפרט נתקבלה טענתו כי שילם סך 263,670 ₪ לחשבון הבנק של המבקש; נדחתה גירסת המבקש, לפיה סכום זה הופקד על ידי המשיב לחשבון הבנק של המבקש מכספו של המבקש. עוד נקבע, כי לא עלה בידי המבקש לשכנע שבידיו מקורות הכנסה מלבד קצבת ביטוח לאומי (מהם העביר כנטען כספים למשיב), או כי היה מעורה בניהול העסק בשלב כלשהו. אשת המבקש, שנטען כי פיצויים שקיבלה היו מקור חלק מן הכספים, לא הועדה. בסופו של חשבון חייב בית המשפט את המשיב בתשלום סך 219,639 ₪.

ד.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיב, ודחה את הערעור שכנגד שהגיש המבקש, שאת תוכנו איננו יודעים אל נכון. נקבע, כי המשיב הודה רק בקבלת השיקים המצולמים (נספח א), ולא בקבלת השיקים המנויים ברשימה שערך המבקש (נספח ב), וכי השיקים הללו עולים כדי סך 128,000 ₪ בלבד. עוד נקבע, כי הואיל וגירסת המבקש לא נמצאה על ידי בית המשפט כאמינה, הן לעניין סך 263,670 ₪ שהועבר לחשבונו, הן לעניין מקורות ההכנסה שבידיו, הן לעניין מעמדו בעסק, היה על בית משפט השלום להסיק "שלא ניתן לסמוך על גרסתו של [המבקש] ולא ניתן לבסס כל ממצא עובדתי על עדותו".

ה.

מכאן הבקשה הנוכחית. בין היתר נטען בה, כי בית המשפט המחוזי לא התייחס בפסק דינו לערעור שכנגד שהגיש המבקש, והתעלם מבקשת המבקש לצרף ראיות חדשות (הערעור שכנגד והבקשה האמורה לא צורפו לבקשה הנוכחית). כן נטען, כי היה על בתי המשפט הקודמים לקבל את עמדת המבקש באשר למקורות ההכנסה שלו, ובאשר למעמדו בעסק; וכי לא היה על בית המשפט המחוזי להתערב במסקנותיו של בית משפט השלום. עוד נטען כי המשיב חב למבקש שכר עבודה בגין עבודתו בעסק, בסך 80,000 ₪ לפחות.

הכרעה

ו.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. כמעט מדי יום חוזר בית משפט זה על הלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123:

"בבואו לשקול את השאלה, אם להעניק רשות לערער (בגלגול שלישי - א"ר) נוקט בית המשפט בהכרח שיטת סינון, שהעיקר בה הוא העניין היכול להיות לציבור הרחב בבירורה הנוסף של הסוגיה, שכבר נדונה בשתי ערכאות... חשיבותו של העניין צריכה לחרוג מן הדרוש להכרעה במקרה הקונקרטי המועלה לדיון... יכול שהמסקנות של הערכאה הקודמת לא יהיו מקובלות על בית המשפט, הדן בבקשת הרשות לערער, ובכל זאת לא תוענק הרשות, כי אין מתגלה טעם בעל משקל, לאורו מוצדק לדלות את המקרה המסוים דווקא מבין אחרים שנתבררו בפני הערכאה הקודמת" (בעמ' 126­128; רע"א 5427/06 כליף נ' אבישי , פסקה ח (לא פורסם, 14.9.06)).

המקרה דנא תחום במובהק למחלוקת הצדדים, ואינו מעלה טעם ציבורי או משפטי מיוחד העשוי להצדיק מתן רשות לגלגול ערעורי נוסף, נזכור כי בשעה שנכתבות שורות אלה, מתקרב מספר התיקים שהוגשו השנה בבית משפט זה ל- 10,000, וטרם תם חודש נובמבר.

ז.

גם לגופו של עניין לא ראיתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אמת, בית משפט שלערעור נמנע ברגיל מהתערבות בממצאי עובדה של הערכאה הדיונית (ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון בראשי , פ"ד נב(2) 582, 594; ע"א 78/84 סווילם נ' אלג'ילאני , פ"ד מב(2) 142, 145). אך זאת בעיקר כאשר המדובר בהערכת מהימנות עדים וכיוצא בזה, בהם יש יתרון מובהק לערכאה הדיונית, אשר בפניה נוהלו ההוכחות; ככל שהמדובר בהערכת הנתונים המונחים לפני בית המשפט, בגדרי הגיוניות, גוברת מידת ההתערבות (ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ , פ"ד מז(3), 240, 249­250; ע"א 9974/05 הפטריארכיה הסיריאנית אורתודוכסית נ' הוד קדושתו הפטריארך הארמני של ירושלים ויורשיו , פסקה 23 (לא פורסם, 28.5.08); ח' בן-נון הערעור האזרחי (מה' 2, 2002), 235-234 ; ראו לסוגיה זו גם ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד (מה' 2, 2008) 226-221). התערבותו של בית המשפט המחוזי בגדרי הערעור, הן לעניין הסכומים שהמשיב הודה בקבלתם, הן באשר למבקש, היתה נטועה בשיקולים שבהיגיון, ועל כן אין מקום להתערבות נוספת בה.

ח.

אכן ראוי היה להקדיש דיון, תמציתי ככל שיהיה, לערעור שכנגד ולמשאלות המבקש; ככלל חשוב לעשות כן, ולוא כדי להפיס דעתם של בעלי הדין (ובענייננו, דעתו של המבקש). דבר זה לא נעשה על פי החומר שהוגש, אך מהיעדר תמונה שלמה לא אוכל להעריך אם היה לכך סיכוי. מכל מקום, מכלל הן אתה שומע לאו, קרי, מן החומר שלגביו נומקה ההכרעה עולה, כי בית המשפט קמא נתן דעתו לכלל היבטי התיק, אף אם לא כולם קיבלו ביטוי בכתובים; ובסופו של יום עומד פסק הדין בתנאי תקנה 460 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (כן ראו רע"א 478/88 בקר נ' שטרן , פ"ד מב(3) 679; רע"א 8996/04 שכטר נ' נציגות הבית המשותף , פ"ד נט(5) 17; רע"א 267/08 לוסטיג נ' בר און (לא פורסם, 6.4.08)).

ט.

כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה.