רע"א 7754/21 תייסיר עמראן היימוני נ. הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של יר

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטים ר' וינוגרד, ש' ליבוביץ

ו ת' בר-אשר ) אשר ניתן ביום 20.7.2021 בע"א 58765-11-20 ואשר קיבל את ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום ירושלים (השופטת מ' שרביט ) אשר ניתן ביום 26.9.2021 בת"א 40199-08-13 ושבמסגרתו נדחו תביעת המשיבה לסילוק ידם של המבקשים ובקשתה למתן צו מניעה קבוע שיאסור על המבקשים להיכנס, לשהות, לתפוס חזקה, לבצע עבודות בנייה או חפירה, או כל פעולה אחרת, במקרקעין הרשומים במרשם מס רכוש כחלקה 74 בגוש 29996 (להלן: המקרקעין ).

2.

בהפכו את פסק דינו האמור של בית משפט השלום, קבע בית המשפט המחוזי כי המשיבה זכאית לסעדים אשר נתבקשו בתביעתה לאחר שהוכיחה כדבעי את זכויותיה במקרקעין ולנוכח קביעתו של בית משפט השלום – אשר הושארה על כנה – כי למבקשים אין זכויות במקרקעין.

3.

דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4.

מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ).

5.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

6.

כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דין זה איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. אוסיף ואציין, כי העובדה שבית המשפט המחוזי, ביושבו כערכאת הערעור, הגיע לתוצאה שונה מזו של בית משפט השלום אינה מקימה עילה למתן רשות ערעור (ראו: רע"א 9168/08 לזניק נ' ענבר ליס בע"מ , פסקה 13 (3.2.2009); רע"א 10034/17 זקיאן נ' בר-אל מיזוג אוויר והנדסה בע"מ , פסקה 7 (3.1.2018); וכן חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 215 (מהדורה שלישית, 2012)).

7.

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.