רע"א 8024/11 נחמיה גרונוביץ נ. עו"ד איתי פריימן - מנהל המיוחד

1.

המבקש הגיש בקשה להפחתת התשלום החודשי שהוטל עליו כחייב במסגרת הליכי פשיטת רגל מסכום של 9,000 ש"ח לסכום של 1,000 ₪. ביום 29.6.2011 החליטה השופטת ר' פוקס כרשמת בית המשפט המחוזי (פש"ר 9787-03-11) לקבל את הבקשה באופן חלקי, ולהפחית את הסכום החודשי ל-5,000 ₪, בהסבר הבא:

"על פי המסמכים עולה כי הכנסותיו של המבקש מתבססות על שכרו בסך 7,112 ₪ נטו ועל גמלת משרד הביטחון בגין נכות בסך 5,132 ₪. אמנם, הוצאותיו של המבקש אינן מפורטות באופן דווקני, אך ניתן לומר כי המבקש פועל לצמצום הוצאותיו. כך, הוצאות הביגוד עומדות כיום על 500 ₪ לחודש במקום 1,500 ₪ והוצאות מחייה עומדות על 1,075 ₪ לחודש. כמו כן נושא המבקש בתשלום משכנתא על פי סידור מיוחד שעומד על 2,435 ₪ לחודש; ולכך יש להוסיף הוצאות אחזקת בית והוצאות נסיעה. כל יתר ההוצאות המפורטות בבקשה שהגיש המבקש לפשיטת רגל, כגון נסיעות לחו"ל, שיפוצים, תשלום עבור מכינה קדם-צבאית ועבור אוניברסיטה, אין להכירן בהליך. באלה הנתונים, אני סבורה כי המבקש יכול לעמוד בתשלום חודשי של 5,000 ₪ לחודש, וכך אני מורה".

כנגד קבלתה החלקית בלבד של בקשתו הגיש החייב ערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"ר 31775-07-11, סגנית הנשיאה ש' וסרקרוג ). ביום 27.9.2011 נדחה הערעור, תוך הבהרה שבנסיבות המקרה אין מקום להתערבות בהחלטת הרשמת. מכאן בקשת רשות הערעור המונחת לפניי.

החייב מבקש להפחית את החיוב החודשי לסכום של 1,000 ₪ בלבד. לדבריו, בשלב ראשוני זה של הליך הכינוס אין להחמיר בעול ההוכחה על החייב, אשר נדרש להוכיח כי אין לו. יש להתבסס על הנתונים שהוא מספק, עד שייחקר המצב לעומקו. החייב מוסיף כי הותרת הסכום על כנו היא פגיעה בלתי-מידתית בכבודו ובחירותו.

2.

כפי שצוין ברע"א 4746/11 נטלי גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי (26.10.2011), שיקולים הנוגעים למהות העניין ומעשיותו הם שהובילו להלכה שנפסקה שם, שעל בקשות כגון אלו להיות נידונות כבקשות רשות ערעור ולא כערעור בזכות. זאת משום שמדובר בעניינים שבמהותם הם פרטניים, קונקרטיים ונוגעים לשיקול הדעת השיפוטי של הערכאה המבררת המתרשמת באופן בלתי-אמצעי מנסיבות הליך הכינוס. הדברים נכונים בקל וחומר שעה שמדובר בגלגול שלישי. בענייננו, לא מצאתי נתון המצדיק מתן רשות ערעור. רשמת בית המשפט המחוזי העבירה את הנתונים תחת בחינתה המחודשת ושינתה את החלטתה הקודמת, ובית המשפט המחוזי בחן זאת שנית במסגרת הערעור. בהחלטות לא נפלה טעות, ובוודאי לא טעות ניכרת וקל וחומר שלא כזו החורגת מגבולות המקרה. כפי שהובהר בדיון בבית המשפט המחוזי (פרוטוקול, עמ' 1) מדובר במשפחה בת שלוש נפשות, שבה האם איננה עובדת. המשפחה מתגוררת באזור יקר ומשלמת סכום חודשי גבוה ביותר כמשכנתא. לא הובהר מדוע החייב לא עבר לשכור דירה זולה יותר תוך השכרת ביתו הנוכחי. כפי שציין רשם בית משפט זה בהחלטה מיום 12.12.2011 בבקשה לפטור מעירבון שהוגשה בתיק זה, הכנסותיה הכוללות של משפחת החייב, רמת חייה והוצאותיה אינן מאפיינות בעל דין שנקלע לחדלות פירעון. למותר לציין, ששינויים באשר ליכולת הפירעון של החייב שיובאו לידיעת בית המשפט המחוזי עשויים לשנות את סכום החיוב החודשי.

3.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.