רע"א 8067-23 רע"א 8067-23

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 2.8.2023 (רע"א 53093-07-23, סגנית הנשיאה ו' פלאוט), ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא מיום 29.5.2023 (ת"א 28625-09-21, השופט ר' פלג).

2.עניינה של הבקשה שבפני בחוזה למכירת דירה מיום 28.3.2017 שנעשה בין המבקשת, חברה ליזמות נדל"ן, לבין המשיבים, שהם בני זוג (להלן: החוזה). בחוזה נקבע כי איחור במסירת הדירה יגרור תשלום פיצוי מוסכם בשיעור הקבוע בסעיף 5א(א) לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, דהיינו על בסיס גובה שכר הדירה החודשי של "דירה דומה בגודלה ובמיקומה".

3.ביום 19.9.2021 המשיבים הגישו תביעה בסך של 202,692 שקלים לבית משפט השלום נגד המבקשת. בכתב התביעה טענו המשיבים, בין השאר, כי המבקשת איחרה ב-18 חודשים במסירת הדירה, ובהתאם לכך תבעו פיצויים בהתאם לתחשיב שהתבסס על שכר דירה בסך של 8,500 שקלים. המשיבים לא הציגו חוות דעת שמאית שתתמוך בכך.

4.ביום 24.2.2022 הגישה המבקשת כתב הגנה, ובו כפרה בטענות נגדה. בין השאר, היא הדגישה, כי המשיבים איחרו בתשלום התמורה ותפסו בדירה חזקה בניגוד להוראות החוזה. בכל הנוגע לסכום התביעה, המבקשת טענה כי הנתונים שעליהם הסתמכו המשיבים בחישוב סכום התביעה אינם מבוססים, אולם עשתה כן מבלי להציג סכום חלופי שעליו יש להתבסס, לשיטתה.

5.ביום 19.4.2023 התקיים דיון הוכחות בבית משפט השלום. בהחלטתו בתום הדיון קבע בית משפט השלום כי עולה קושי מכך שחישוביהם של המשיבים לא התבססו על חוות דעת שמאית. כמו כן קבע בית משפט השלום כי על אף שהנטל להוכחת סכום התביעה רובץ לפתחם של התובעים, הם המשיבים שבפני, קיים קושי אף בכך שהמבקשת לא הציגה עמדה משלה לגבי גובה דמי השכירות. על כן, קבע בית משפט השלום כי יש בדעתו למנות שמאי מטעם בית המשפט, חרף השלב המתקדם שבו נמצא ההליך. בית משפט השלום התיר לצדדים להגיש את התייחסויותיהם באשר לאפשרות זו, ואף הציע להם להגיע להסדר שייתר את הצורך במינוי מומחה.

6.ביום 27.4.2023 המשיבים הגישו את תגובתם להחלטה זו, ובה ציינו כי הם מותירים את ההחלטה בסוגיה לשיקול דעתו של בית משפט השלום. תגובת המבקשת הוגשה ביום 15.5.2023, ובה היא טענה כי מינוי מומחה כאמור יגרום לה עיוות דין, בהתחשב בשלב המתקדם שבו נמצא ההליך.

7.ביום 29.5.2023 הורה בית משפט השלום על מינוי מומחה מטעמו מכוח סמכותו לפי סעיף 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), המאפשרת מינוי מומחה מטעם בית המשפט "בכל עת". בית משפט השלום ציין כי המינוי נעשה אמנם בשלב מתקדם של ההליך, אך מדובר במקרה חריג המצדיק זאת כדי להגיע לחקר האמת ולתוצאה הוגנת.

8.ביום 23.7.2023 המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, ובה טענה כי ההחלטה גורמת לה עיוות דין, בין השאר בהתחשב בשלב שבו מצוי ההליך כמו גם בכך שלשיטתה ההחלטה לא נומקה כראוי.

9.ביום 2.8.2023 בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור מבלי להידרש לתשובת המשיבים. בית המשפט המחוזי קבע כי הסוגיה של מינוי מומחה מטעם בית המשפט היא סוגיה דיונית אשר ביחס אליה מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב.

10.הבקשה שבפני מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקשת חוזרת על הטענה לפיה החלטתו של בית משפט השלום מעלה חשש לעיוות דין בעניינה. לשיטת המבקשת היה מקום לזקוף לחובתם של המשיבים את העובדה שלא הוכיחו את סכום תביעתם. עוד טוענת המבקשת כי בית משפט השלום לא בחן כראוי את התנאים למינוי מומחה ביוזמת הערכאה הדיונית הקבועים בסעיף 88(ב) לתקנות.

11.להשלמת התמונה יצוין כי עיון בתיק המתנהל בבית משפט השלום במערכת "נט המשפט" מעלה כי המבקשת טרם העבירה מועדים אפשריים לתיאום ביקור של המומחה מטעם בית המשפט בדירה, בין היתר בשל אילוצים הקשורים למצב החירום. ביום 19.11.2023 הורה בית משפט השלום למבקשת "לעשות מאמץ כדי לעמוד בהוראות בית המשפט ולתאם את מועד הביקור בהקדם האפשרי". בהמשך לכך, ביום 20.11.2023 המבקשת הגישה לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצוע המכוונת לעכב את מינוי המומחה בבית משפט השלום עד לקבלת החלטה בבקשת רשות הערעור שבפני.

12.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים, משום שאינה עומדת בתנאים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בהתאם לתקנה 148א לתקנות. כידוע, לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לסדרי דין, ובית משפט זה יתערב בהחלטות אלו במקרים חריגים בלבד. החלטה בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט היא החלטה דיונית מובהקת, ולא מצאתי שהליך זה נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות בה (ראו: רע"א 2425/22 מדינת ישראל נ' פלונית, פסקה 11 (28.4.2022); רע"א 7459/22 שירותי בריאות כללית נ' פלוני, פסקה 4 (5.12.2022); רע"א 632/23 מדינת ישראל רשם העמותות נ' ישיבה וכולל אבן חיים, פסקה 7 (17.4.2023)). למותר לציין כי הבקשה אף אינה מעלה לדיון שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. כמו כן לא התרשמתי כי היא מעלה חשש לעיוות דין.

13.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא מתייתרת גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.