רע"א 8197/16 טברסקי טיבי נ. שווימר יוסי

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.9.2016 (רת"ק 36191-08-16, השופטת א' כהן ). בית המשפט המחוזי דחה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו מיום 28.7.2016 (ת"ק 10831-11-15, השופט ג' הימן ).

2.הבקשה דנן נסבה על סכסוך שהתגלע בין הצדדים בעניין זכאותם של המשיבים, שהם מתווכי מקרקעין, לקבל דמי תיווך מהמבקש. ביום 2.7.2015 התקשרו הצדדים בחוזה תיווך שכלל תניית בלעדיות. במסגרת החוזה התחייבו המשיבים לנקוט שורה של פעולות במטרה לאתר רוכש לדירה שבבעלות המבקש בבני-ברק (להלן: הדירה ). המבקש מצדו התחייב להעניק למשיבים בלעדיות בתיווך. בחודש ספטמבר 2015 מכר המבקש את הדירה לבני זוג (להלן: הרוכשים ) אשר התעניינו בה לראשונה עוד קודם לחתימתו של חוזה התיווך.

3.המשיבים הגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות ובה דרשו לקבל את דמי התיווך בגין העסקה עם הרוכשים, בהתאם לחוזה התיווך. המשיבים טענו כי החוזה לא החריג את ההתקשרות עם הרוכשים. מכל מקום, כך נטען, הרוכשים חזרו להתעניין בדירה כתוצאה מפעולות השיווק שבוצעו על ידי המשיבים. מנגד טען המבקש כי המשיבים אינם זכאים לדמי התיווך. לטענתו, כשבוע לאחר שנחתם חוזה התיווך, הביעו הרוכשים התעניינות מחודשת בדירה. בשלב זה, כך טען המבקש, הוא פנה אל המשיבים וסיכם עמם בעל-פה כי יינתן להם פרק זמן של יממה למציאת קונה במחיר גבוה מזה שהציעו הרוכשים, וכי אם לבסוף תימכר הדירה לרוכשים המבקש לא יידרש לשלם את דמי התיווך.

4.בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתם של המשיבים, והורה למבקש לשלם להם את דמי התיווך בגין העסקה, בסך כולל של כ-26 אלף שקלים. בעיקרו של דבר, בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי לא עלה בידו של המבקש לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 14(ב) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המתווכים ) לפיה המתווך הבלעדי הוא הגורם היעיל בעסקה שנחתמה במסגרת תקופת הבלעדיות. בהקשר זה קיבל בית המשפט לתביעות קטנות את גרסתם של המשיבים בכל הנוגע למשא ומתן טרם החתימה על חוזה הבלעדיות. כך, נקבע כי לחובתו של המבקש עומדת העובדה שהערות שונות שהעלה המבקש עובר לחתימה הוספו על החוזה בכתב יד, ומנגד לא נכתבה כל הערה ביחס להחרגתה של עסקה עתידית עם הרוכשים. עוד נקבע כי העובדה שהרוכשים שבו ופנו למבקש רק לאחר שהמשיבים החלו בפעולות שיווק מתיישבת עם המסקנה כי למשיבים היה חלק בעסקה שנקשרה לבסוף. לעומת זאת, כך נקבע, המבקש לא סיפק ראיות התומכות בגרסתו לאירועים.

5.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות לבית המשפט המחוזי, וזה דחה את הבקשה בציינו כי אין מדובר במקרה המצדיק מתן רשות ערעור. בית המשפט המחוזי קבע כי הכרעתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא מנומקת ומפורטת, ומבוססת על הראיות והעדויות שהובאו בפניו, ועל כן אין מקום להתערב בה.

6.הבקשה דנן נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקש טוען כי נגרם לו עיוות דין בשל חוסר היכרותו עם אופן ניהולו של ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות, וכך עדות שהייתה עשויה לסייע לו בהוכחת טענתו לא נשמעה. לפיכך, הוא טוען, מוצדק לקבל את הבקשה. עוד כוללת הבקשה טענות רבות המופנות נגד קביעתו של בית המשפט לתביעות קטנות לפיה המבקש לא סתר את החזקה הקבועה בסעיף 14(ב) לחוק המתווכים.

7.לאחר שבחנתי את טענות המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

כידוע, בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תתקבל רק במקרים שבהם היא מעלה שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר דחייתה תגרום לעיוות דין חמור ( ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ).

כאשר מקורה של הבקשה הוא בהליך שהחל בבית המשפט לתביעות קטנות אמת המידה היא אף מחמירה יותר, כך שהבקשה תתקבל רק במידה שהיא מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות יתרה או אם "העוול זועק" ממנה (ראו למשל: רע"א 8190/14 רוזנברג נ' בזק בינלאומי בע"מ , פסקה 29 (3.6.2015); רע"א 5204/15 פנחס נ' איל , פסקה 6 (6.10.2015)).

הבקשה שבפניי אינה עומדת באמות המידה האמורות.

8.הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, לא כל שכן כזו שיש בה חשיבות יתרה. שאלת זכאותו של מתווך בלעדי לדמי תיווך בנסיבות שבהן קיימת מחלוקת האם הוא היה הגורם היעיל שהוביל לעסקה נדונה בפסק הדין שניתן ברע"א 4036/16 קבוצת בראל נכסים בע"מ נ' בנימין (20.7.2016), ובית המשפט לתביעות קטנות אף התבסס על הקביעות העקרוניות בו. טענותיו של המבקש מופנות אפוא כנגד אופן יישומה של ההלכה על נסיבות המקרה דנן על ידי בית המשפט לתביעות קטנות, ובכך איני רואה מקום להתערב (ראו למשל: רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל – צפון , פסקה 14 (2.6.2013); רע"א 2230/15 פז נ' מועצה אזורית חבל מודיעין , פסקה 12 (9.6.2015)).

9.אף טענותיו של המבקש בנוגע לאופן ניהולו של ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות אינן מצדיקות הענקת רשות ערעור. לא למותר להזכיר כי בית המשפט לתביעות קטנות פועל במתכונת מיוחדת שמטרתה פתרון סכסוכים במהירות ובעלות נמוכה. לשם כך נקבע כי, ככלל, הצדדים המתדיינים בו לא יהיו מיוצגים על ידי עורכי דין, וכי בית המשפט לא יהא קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, אלא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה (ראו: סעיפים 63-62 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984; רע"א 990/07 סלע נ' בית מעצר ניצן רמלה , פסקה ט (18.6.2007), וההפניות המובאות שם). כך נעשה אף במקרה זה.

10.אשר על כן: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.