רע"א 5204/15 רועי פנחס נ. אביחי חיים איל

1.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 11.6.2015 (רת"ק 54754-04-15, סגנית הנשיא ר' יפה-כ"ץ ). בהחלטתו זו דחה בית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע מיום 16.4.2015 (ת"ק 2060-12-14, השופטת ר' טיקטין עדולם ).

2.

מקורו של ההליך שבפני בעסקת מקרקעין שבמסגרתה רכש המבקש דירה ברחוב סנהדרין בעיר באר שבע בתיווכו של המשיב, העוסק בתיווך. בעקבות העסקה נדרש המבקש לשלם למשיב דמי תיווך בסך 11,800 שקל, אך סירב לעשות כן. המבקש טען כי המשיב מסר לו מידע מוטעה באשר למאפיינים של הדירה, ובכלל זה בכל הנוגע לגודלה, וכן כי הסכם התיווך שנערך בין הצדדים אינו מקיים את דרישותיו של סעיף 9(א) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המתווכים ). ביום 16.4.2015 התקיים דיון בתביעתו של המשיב לקבלת דמי התיווך בבית המשפט לתביעות קטנות. במסגרת ההתדיינות הסכימו הצדדים להצעת הפשרה שהועלתה על ידי בית המשפט לפיה המבקש ישלם את דמי התיווך ואילו המשיב יוותר על הוצאותיו. כמו כן, הוסכם ביניהם כי לא יהיה בכך כדי למנוע מן המבקש להגיש בעתיד תביעה כנגד המשיב בכל הנוגע לגודל הדירה, ככל שיחפוץ לעשות כן. בית המשפט לתביעות קטנות נתן להסכמת הצדדים תוקף של פסק דין.

3.

חרף הסכמתו לפשרה, המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות. בבקשתו זו טען המבקש כי בית המשפט לתביעות קטנות לא התייחס לעתירתו לדחות את התביעה לתשלום דמי התיווך על הסף, וכן הוסיף וטען כי המשיב פעל בניגוד לחובת ההגינות והזהירות המעוגנת בחוק המתווכים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בשים לב לאופי ההליך שבפניו (בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט לתביעות קטנות) ולהסכמתו של המבקש לפשרה. בית המשפט המחוזי אף הדגיש כי גם לגופו של עניין הצעת הפשרה של בית המשפט לתביעות קטנות נראית הוגנת ומאוזנת.

4.

בבקשה שבפני טוען המבקש כי מסמכים חדשים שהגיעו לידיו מוכיחים כי המשיב אכן הטעה אותו באשר לגודל הדירה שרכש. כמו כן, הוא חוזר על טענתו לפיה המשיב אינו זכאי לדמי התיווך על-פי האמור בסעיף 9(א) לחוק המתווכים.

5.

דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובתו של המשיב.

6.

כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק מקום שבו מתעוררת שאלה כללית ועקרונית החורגת מדל"ת אמותיו של הסכסוך הקונקרטי שנתגלע בין הצדדים או כאשר נגרם למבקש עיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ''ד לו(3) 123 (1982)). דברים אלו אמורים אף ביתר שאת מקום בו מדובר בבקשה לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין שמקורו בתביעה קטנה, אשר תתקבל רק במקרים חריגים ביותר המעלים שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה במיוחד או שהעוול זועק מהם (ראו למשל: רע"א 8190/14 רוזנברג נ' בזק בינלאומי בע"מ , פסקה 29 (3.6.2015); רע"א 4331/15 הופטמן נ' שטרן , פסקה 5 (23.6.2015)). מקרה זה אינו עומד באמות מידה אלו.

7.

הבקשה אינה מעוררת עניין כללי אלא נטועה בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, וכפי שמפורט בהמשך, אף לא נגרם למבקש כל עיוות דין. המבקש הסכים להצעת הפשרה שהוצגה בפניו ושניתן לה תוקף של פסק דין. לא מצאתי כי נפל בהסכמה זו פגם כלשהו. גילויים של מסמכים התומכים, לשיטת המבקש, בטענותיו באשר לגודל הדירה אינו מהווה נסיבה המאפשרת פתיחה מחדש של הסוגיה דנן. למעלה מן הצורך, אוסיף כי למעשה אף בהתאם להסכמת הצדדים לא נחסמה בפני המבקש דרכו להגשת תביעה נפרדת הנוגעת להטעייתו הנטענת באשר לגודל הדירה שרכש. בנסיבות אלה, לא זו בלבד שאין מקום לקבלת הבקשה, אלא שנראה לכאורה כי לא הייתה כל הצדקה להגשתה.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיב ולפנים משורת הדין, בשים לב לכך שהמבקש איננו מיוצג, אין צו להוצאות.