פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
842/00 - ב'
בפני:
כבוד השופטת א'
פרוקצ'יה
המבקשת:
"רסקו" חברה
להתישבות
חקלאית ועירונית בע"מ
נגד
המשיבים
:
1. מאיר
צויקל
2.
דוד בנדל
3.
פיי
בנדל
4.
קרולין
בנדל
5.
דוד בנדל
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בחיפה מיום 3.1.00
ה"פ
354/99
שניתנה
על ידי כבוד השופטת ב' בר-זיו
החלטה
1.
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 3.1.00 (כב' השופטת בר-זיו) בה נדחתה בקשת המבקשת לקבוע כי משרד עו"ד ישראל גולדברג בחיפה הנו כתובת למסירת מסמכים משפטיים וכתבי בי-דין עבור המשיבים בישראל.
2.
למקרא תוכנה של הבקשה ותגובתו של עו"ד גולדברג באתי לידי מסקנה כי יש לדחות את הבקשה, ואלה הטעמים לכך:
3.
המבקשת הגישה תובענה על דרך המרצת פתיחה לפסק דין הצהרתי על בעלותה בחלקות מקרקעין שנקנו בשנות הששים מאנשים שהמשיבים הם יורשיהם, ולטענתה, בשל טעות רשם המקרקעין, לא נרשמה הבעלות על שם המבקשת.
כיום, נמנע רישום הבעלות עקב צווי ירושה שנרשמו על החלקות לטובת המשיבים בהתעלם מהערות אזהרה שהיו רשומות לטובת המבקשת.
4.
המשיבים מתגוררים מחוץ לישראל, והמבקשת הפנתה את כתבי בי-דין לכתובתו של עו"ד גולדברג בחיפה מתוך הנחה שהוא בא כוחם ומוסמך לייצגם. בתגובה לכך הגיש עו"ד גולדברג הודעה לבית המשפט כי אינו מוסמך לייצג את המשיבים שהם תושבי אוסטרליה.
בעקבות הודעה זו, ניתנה החלטת בית משפט קמא הדוחה את עמדת המבקשת לפיה יש לראות את ההמצאה למשרד עו"ד גולדברג כהמצאה כדין, משלא הוכח כי מי מן המשיבים מסר לידי עו"ד גולדברג הרשאה כדין לייצגו.
5.
בבקשתה, מנסה המבקשת להצביע על מסמכים שונים מהם היא מבקשת להסיק כי עו"ד גולדברג אכן מייצג את המשיבים או לפחות את חלקם. מעיון במסמכים שהוצגו לא ניתן להסיק על דבר קיומו של יפוי
כח לעו"ד גולדברג לייצג את מי מן המשיבים. בתגובתו מיום 1.6.00, חזר עו"ד גולדברג והסביר ואישר כי אף שהיה לו קשר של התכתבות עם אחד מהמשיבים, מעולם לא יופה כוחו ליצג את
המשיבים או מי מהם לצורך הליך זה, וגם המגעים עם אותו משיב לא בשלו בסופו של דבר לכדי יחסי ייצוג פורמליים בענין
זה.
6.
תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984 - קובעת כי המצאה תהא, ככל האפשר, לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה, די בהמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, די בהמצאה לעורך הדין, למתמחה, או בהנחה במשרדו, אלא אם הורה בית המשפט אחרת.
תקנה 472 לתקנות מבהירה כי כל פעולה הנדרשת מבעל דין או מותרת לו על פי דין הוא רשאי לעשותה באמצעות עורך דין שהגיש לבית המשפט יפוי
כח
כדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין.
מושכלות ראשונים הם כי בלא הרשאה פורמלית אין עורך דין מוסמך לייצג לקוח ולפעול בשמו ובמקומו לצורך כל ענין , לרבות לצורך הליך משפטי. שאלת קיומה של הרשאה כאמור הינה שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה. בענייננו טוען וחוזר וטוען עו"ד גולדברג כי אין הוא מורשה לייצג מי מן המשיבים וחזקה עליו כי הדברים המצויים בידיעתו המיוחדת הינם מהימנים. המבקשת לא הצליחה לסתור מצג זה גם במסמכים שהגישה, והקושי הפרוצדורלי אליו נקלעה עקב היות המשיבים תושבי חוץ ונוכח העובדה כי אינם מיוצגים על ידי עורך דין בישראל אינו יכול להוות עילה לעיקום הדין ועיוות המציאות בדרך של הפיכת עו"ד גולדברג לבא כוח המשיבים כאשר הוא אינו מורשה לכך, וכל זאת לצורך פתרון בעיה שנוצרה לענין מסירת כתבי-בי-דין.
7.
לאור האמור, יש לאשר את עמדת בית משפט קמא
בקובעו כי עו"ד גולדברג אינו בא כוחם של המשיבים, ואי לכך מסירת כתבי בי-דין למשרדו אינה מהווה מסירה כדין למשיבים לצורך ההליך השיפוטי המתנהל נגדם. נראה, אכן, כי המבקשת תצטרך לשקול נקיטה באמצעים פרוצדורליים אחרים על מנת לבצע את מסירת המסמכים הנדרשת.
8.
לאור האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה
היום, כ"ט
בסיון
תש"ס (2.7.00).
ש ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00008420.
R04