החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 8520/17 ישראל ארלנגר נ. היכל שלמה המרכז למורשת היהדות בירושלים

ניתן ביום

בקצרה

בוררות · מינוי בורר והיקף הבוררות הנוספתבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה בקשת הבהרה לעניין היקף הבוררות ודין התורה לאחר מינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת המחוזי שהגביל את הבוררות הנוספת למחלוקת שהוגדרה בפסק הדין הקודם. נקבע כי אין להרחיבה לסכסוכים אחרים, וכי תניית הבוררות אינה מחייבת דין תורה. מינוי הבורר על ידי בית המשפט לאחר סירוב הרב הראשון לציון היה במתחם שיקול הדעת.

העובדות

בפסק דין קודם של בית המשפט העליון נקבע כי לא ניתן לאשר הגדלת קרן החוב בהוצאה לפועל וכי נדרשת בוררות נוספת. הרב הראשון לציון סירב למנות בורר, ולכן בית המשפט המחוזי מינה בורר להכריע במחלוקת שהוגדרה. המבקש ביקש להרחיב את הבוררות לתביעות נגדיות ולמיהות הצדדים ולהחיל דין תורה, ובית המשפט המחוזי דחה את הבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי הבוררות הנוספת תוגבל למחלוקת שהוחזרה להכרעה בפסק הדין של בית המשפט העליון
  2. 2.האם יש להחיל על הבוררות דין תורה מכוח תניית הבוררות בהסכם השכירות
  3. 3.האם מינוי הבורר על ידי בית המשפט לאחר שהרב הראשון לציון סירב למנות בורר סותר את תניית הבוררות

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור על החלטה לפי סעיף 8 לחוק הבוררות תינתן רק במקרים חריגים של טעות בהפעלת החוק או טעות מהותית.

    ״טעתה הערכאה הראשונה בהפעלת החוק או נתפסה לכלל טעות מהותית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הבוררות הנוספת נוצרה למטרה מוגדרת בלבד ולכן אין להרחיבה לסכסוכים אחרים או לדיון מחודש במיהות הצדדים.

    ״הליך הבוררות הנוסף נוסד למטרה מוגדרת – להכריע במחלוקת העודפת שנדונה בפסק דינו של בית משפט זה.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    תניית הבוררות אינה קובעת במפורש דין תורה, ולכן העדפה משוערת של הצדדים אינה מספיקה להחלתו. מינוי הבורר על ידי בית המשפט לאחר מיצוי המנגנון המוסכם היה במתחם שיקול הדעת.

    ״סעיף 21 להסכם השכירות לא קובע במפורש כי הבוררות תתברר לפי דין תורה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בוררות
  • סעיף 8 לחוק הבוררות
  • תניית הבוררות
  • הרב הראשון לציון
  • מינוי בורר
  • דין תורה
  • הגדלת קרן החוב
  • הסכם השכירות
  • רשות ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

8520/17

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקש:

ישראל ארלנגר

נ ג ד

המשיבה:

היכל שלמה המרכז למורשת היהדות

בירושלים ע.ר.

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בהפ"ב 16865-05-17, שניתנה

ביום 24.9.2017 על-ידי השופט א' דראל.

בשם המבקש:

עו"ד אהרון ריבלין

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בהפ"ב 16865-05-17, שניתנה ביום 24.9.2017 על-ידי השופט א' דראל .

1.

בפסק דינו של בית משפט זה ברע"א 4448/16 ארלנגר נ' היכל שלמה המרכז למורשת היהדות בירושלים (26.12.2016), התקבלה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש, ונקבע כי תבוטלנה החלטתו מיום 3.5.2016 של בית המשפט המחוזי בירושלים ברע"א 8003-04-16;

החלטתו מיום 6.3.2016 של בית משפט השלום בירושלים בעש"א 62779-10-15; והחלטת לשכת ההוצאה לפועל בירושלים מיום 27.8.2015 בתיק מספר 03-15821-09-3 . בקצרה בלבד אזכיר כי המבקש ניהל אולם אירועים בבית הכנסת הגדול בירושלים, שאותו שכר בין היתר מהמשיבה. לאחר שנתגלעה מחלוקת בין הצדדים בקשר עם הסכם השכירות הם פנו להליך בוררות. פסק הבוררות שניתן בסכסוך אושר, ולאחר מכן הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. בהמשך, אושרה בקשה שהגישה המשיבה להגדלת קרן החוב של המבקש. בפסק דינו של בית משפט זה נקבע כי לא ניתן לאשר את הגדלת קרן החוב, וכי בכדי לקבוע קביעות אופרטיביות בנדון, נדרשים הצדדים לקיים הליך בוררות נוסף.

2.

בהמשך לאמור, הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בקשה למינוי בורר שיכריע בהליך הבוררות הנוסף, לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ). בהחלטתו מיום 14.7.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי מאחר שבתניית הבוררות נקבע כי זהות הבורר תיקבע על-ידי הרב הראשון לציון, תיעשה פנייה אליו בכדי שיקבע הוא את זהות הבורר. לאחר שהרב הראשון לציון הודיע כי אין בכוונתו לקבוע את זהות הבורר, ניתן ביום 6.8.2017 פסק דין על-ידי בית המשפט המחוזי, בגדרו מונה כבורר בסכסוך מנהל בתי המשפט לשעבר, נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס משה גל (להלן: הבורר ). לצד מינויו, נקבע כי הבורר יכריע " במחלוקת שהועמדה להכרעה בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 4448/16 ".

3.

לאחר שהתקיימה ישיבת בוררות לפני הבורר, הגיש המבקש בקשת הבהרה דחופה לבית המשפט המחוזי. המבקש עתר לכך שבית המשפט יקבע כי במסגרת הליך הבוררות, הבורר ידון גם במיהות הצדדים ובתביעות נגדיות שלו נגד המשיבה. עוד עתר המבקש לכך שיובהר כי "בהתאם להסכם, לנוהג, זהות ואומד דעת הצדדים, על הבוררות להתקיים על-פי דין תורה". ביום 24.9.2017 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת ההבהרה, בקבעו כי " מינוי הבורר כאמור בהחלטתי מיום 14.7.2017 ובפסק הדין מיום 6.8.2017 נעשה למטרה מוגדרת – בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון... אין מקום אפוא להרחבת הליך הבוררות לסכסוכים אחרים, לדיון במיהות הצדדים או לקביעה כי יש להחיל דין תורה על הבוררות ". נגד החלטת בית המשפט המחוזי הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור דנא, בה הוא שב על טענותיו.

4.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בקבלת תשובה. כידוע, הכלל הוא שרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שניתנה מכוח סעיף 8 לחוק הבוררות תינתן רק במקרים חריגים שבהם "טעתה הערכאה הראשונה בהפעלת החוק או נתפסה לכלל טעות מהותית" (ראו: רע"א 8710/15

שדות נפט חיפושים (1992) נ' אייזנברג , פסקה 3 (11.7.2016); רע"א 2979/16 Magic Softare Enterprises Ltd

נ' פאיירפליי בע"מ , פסקה 6 (16.6.2016); רע"א 285/15

גורן נ' תהל מהנדסים ויועצים בע"מ , פסקה 7 (26.7.2015) ; רע"א 9649/09

משה בן דוד חברה לבנין בע"מ נ' עיריית חיפה , פסקה 31 (3.5.2010); רע"א 10603/08

יצחק נ' חברת "פסגת ההלכה בע"מ" ,

פסקה 13 (10.3.2009) ). במקרה שלפנינו לא מצאתי כי נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. כפי שצוין, הליך הבוררות הנוסף נוסד למטרה מוגדרת – להכריע במחלוקת העודפת שנדונה בפסק דינו של בית משפט זה. אין מקום להרחיב את הליך הבוררות לסכסוכים אחרים, לאפשר פתיחה של דיון מחודש במיהות הצדדים ועוד.

אשר לטענת המבקש כי יש להחיל על הבוררות "דין תורה"; המבקש מבסס טענה זו על סעיף 21 להסכם השכירות שבו מופיעה תניית הבוררות ( נספח ב לבקשה ). בסעיף 21 הנ"ל נכתב כי הבוררות תוכרע על-ידי " הראשון לציון הרב שלמה עמר ו/או מי שיבוא במקומו... ו/או מי שימונה על ידי מי מהם " וכי " הבורר לא יהיה כפוף לדין המהותי, לדיני הראיות ולהוראות סדרי הדין, אך יהיה עליו לנמק את פסק דינו ". סעיף 21 להסכם השכירות לא קובע במפורש כי הבוררות תתברר לפי דין תורה. אכן, ניתן להניח כי הצדדים העדיפו שהליך הבוררות בעניינם יתקיים לפי דין תורה, ומוכן אני להניח שדבר נלמד מבחירתם להפנות את הסכסוך להכרעת הרב הראשון לציון, כמו גם מהליכי בוררות קודמים שהתנהלו בעניינם. ואולם, אף אם הצדדים העדיפו זאת, הם לא כללו בתניית הבוררות קביעה מפורשת ברוח האמור. זאת ועוד, כאמור, נעשה ניסיון לפעול לפי המנגנון המוסכם ולאפשר לרב הראשון לציון למנות את הבורר בסכסוך. פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן אפוא, רק לאחר שאפשרות זו מוצתה. בנסיבות אלה, דומני כי בחירתו של בית המשפט למנות את הבורר גל כבורר בסכסוך, היא בחירה המצויה במתחם שיקול הדעת, ובמקרה זה לא ניתן לומר עליה שהיא מגלה פגם או סותרת את תניית הבוררות.

5.

בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, כ"ה בכסלו התשע"ח (13.12.2017).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • רע"א 4541/20בצלאל פריינד נ. יעקב פופוביץ הרבהחלטה
  • רע"א 6233/19ישראל ארלנגר נ. עמותת היכל שלמה- המרכז למורשת היהדות בירושליהחלטה

הלכות

  1. 1רשות ערעור על החלטה לפי סעיף 8 לחוק הבוררות תינתן רק במקרים חריגים של טעות בהפעלת החוק או טעות מהותית.
  2. 2הבוררות הנוספת נוצרה למטרה מוגדרת בלבד ולכן אין להרחיבה לסכסוכים אחרים או לדיון מחודש במיהות הצדדים.
  3. 3תניית הבוררות אינה קובעת במפורש דין תורה, ולכן העדפה משוערת של הצדדים אינה מספיקה להחלתו. מינוי הבורר על ידי בית המשפט לאחר מיצוי המנגנון המוסכם היה במתחם שיקול הדעת.