פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8710/15
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשות:
1.
שדות נפט חיפושים (1992)
2. שדות נפט בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
איתן אייזנברג
2. איתן אייזנברג בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהפ"ב 24329-02-15 מיום 3.5.2015
שניתנה על ידי כבוד השופטת י' שבח
תאריך הישיבה:
ה' בתמוז תשע"ו
(11.7.16)
בשם המבקשות:
עו"ד בנימין חורף; עו"ד תומר בר-נתן
בשם המשיבים:
עו"ד זאב שרף; עו"ד שרון בן-חיים; עו"ד
בועז בן-אמיתי
המפרקת הזמנית של המבקשת 1:
עו"ד קרן רייכבך-סגל
החלטה
השופט י' דנציגר:
1.לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת י' שבח ), במסגרתה דחה בית המשפט את בקשתן של המבקשות שלפנינו למנות בורר שיכריע בתביעתן נגד המשיבים דכאן.
2.בטרם נתייחס לבקשה דנן, יצוין כי הונחה לפנינו בקשתם של עו"ד יוסף שגב, של חברת עורכי הדין שגב (ד"ר י' שגב ושות', עורכי דין) ושל חברת השקעות שבבעלותו של עו"ד שגב (י.מ.ש. השקעות בע"מ) להצטרף כצדדים להליך.
בפתח הדיון שלפנינו הודיעה המפרקת הזמנית של המבקשת 1 כי בא כוחם של המבקשים להצטרף ביקש אותה להודיענו כי הוא לא יתייצב לדיון בבקשת ההצטרפות בשל עניין משפחתי.
די היה באי ההתייצבות כדי להצדיק את דחיית בקשת ההצטרפות. ואולם, נוסיף כי עיון בבקשה מלמד כי תכלית ההצטרפות היא לאפשר ערעור על קביעות שונות של בית המשפט המחוזי. עולה איפוא כי מבחינה מהותית מדובר בבקשה להצטרף כמבקשים
בשלב הערעור. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות" ) אינן כוללות הוראה המאפשרת צירוף מערערים או מבקשים בשלב הערעור [ראו, למשל: רע"א 5727/04
בן עמי נ' ברסלב, פסקה ה' (14.10.2004); ע"א 7863/12 ניו אימג' השקעות (ישראל) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה 3 (4.8.2013)]. בהעדר הוראה מפורשת בדין נקבעו בפסיקתו של בית משפט זה שני מסלולים המאפשרים למי שלא היה צד פורמאלי להליך לערער על קביעותיה של הערכאה הדיונית: הראשון, התרת הגשת ערעור בזכות על ידי מי שזכותו נפגעה בהיותו צד להליך, גם אם אינו צד פורמאלי (ראו: עניין ניו אימג' , שם); והשני, הכרה באפשרות יישומה של תקנה 425 לתקנות, העוסקת בצירוף משיב
בשלב הערעור, גם בנסיבות שבהן התבקש צירופם של מערערים ומבקשים [ראו, למשל: ע"א 7696/98 אסרף נ' מנהל מקרקעי ישראל
(21.4.2000)].
לא ראינו מקום להחיל אף לא אחד משני מסלולים חריגים אלו במקרה דנן.
הבקשה להצטרף להליך נדחית איפוא.
לפנים משורת הדין איננו מחייבים את המבקשים להצטרף בהוצאות המשיבים.
3.באשר לבקשת רשות הערעור; לאחר שעיינו בכתבי הטענות של הצדדים ושמענו את טיעוניהם בדיון שלפנינו, החלטנו שלא להיעתר לבקשה למתן רשות הערעור. ההלכה בהקשר זה היא ברורה, כאשר רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מכוח סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – "חוק הבוררות" ) שמורה למקרים חריגים בלבד. כפי שנאמר: "שיקול הדעת מסור לערכאה הראשונה הדנה בעניין ולפיכך התערבותה של ערכאת הערעור תהיה רק במקום בו טעתה הערכאה הראשונה בהפעלת החוק או נתפסה לכלל טעות מהותית" [רע"א 9649/09 משה בן דוד חברה לבנין בע"מ נ' ע יריית חיפה , פסקה 32 (3.5.2010); כן ראו רע"א 10603/08 יצחקי נ' חברת 'פסגת ההלכה בע"מ' , פסקה 13 (10.3.2009); רע"א 285/15 גורן נ' תהל מהנדסים ויועצים בע"מ , פסקה 7 (26.7.2015)]. במקרה דנן לא התרשמנו כי בית המשפט נתפס לכלל טעות בהחלטתו לדחות את הבקשה למינוי בורר. יוזכר, כי סעיף 8(א) לחוק הבוררות נוקט לשון רשות – " רשאי בית המשפט ... למנות את הבורר" – הווה אומר שלבית המשפט קיים שיקול דעת האם להפנות את הסכסוך לבוררות בשים לב למכלול הנסיבות.
יצוין, כי במקרה זה החלטת בית המשפט המחוזי נומקה, בין היתר, בכך שקיים צורך לברר את הסוגיות שהתעוררו במקרה זה לפני הערכאות השיפוטיות "הרגילות" וזאת בשל העניין הציבורי שהן מעוררות, והעובדה כי ניהולן בהליך בוררות – הסמוי מטבעו מן העין – לא היה מאפשר לציבור לדעת ולהכיר את ההכרעות לגביהן [השוו: רע"א 1817/08 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' Pronauron Biotechnologies ׁ (11.10.2009); רע"א 4716/04 hotels.com
נ' זוז תיירות בע"מ (7.9.2005)].
יוער, כי מקום בו החלטת בית המשפט מכוח סעיף 8(א) לחוק הבוררות היא שלא להעביר את הסכסוך לבוררות, עליו לנמק ולבסס את החלטתו כדבעי. אכן, נדמה כי יש לנקוט "ריסון שיפוטי" טרם מתן החלטה מעין זו, ולתתה רק כאשר אמנם קיימים טעמים ממשיים שלא לברר את המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים בהליך שיפוטי רגיל. ריסון שיפוטי בהקשר זה מתחייב בשל הרצון לקיים את כוונת הצדדים לנהל את הסכסוך ביניהם בדרך של בוררות, ובשל היתרונות הרבים הגלומים – מבחינת הצדדים ומבחינת המערכת השיפוטית כולה – בניהול ההליכים בדרך זו. על כל פנים, במקרה הנדון החלטת בית המשפט המחוזי שלא להעביר את הסכסוך לבוררות היא מבוססת ואינה מגלה פגם המצדיק התערבות שיפוטית חריגה של ערכאת הערעור. אשר על כן הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
המבקשות תישאנה בהוצאות המשיבים בערכאה זו, בסך 15,000 ש"ח.
ניתנה היום, ה' בתמוז
התשע"ו (11.7.2016).
המשנה
לנשיאה
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט ת