רע"א 8630/07 לייב הירש בייגל נ. יעקב צפריר

1.

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת נ' בן-אור), בה בוטל צו מניעה זמני שהוצא במעמד צד אחד ביום 1.10.07, שתכליתו היתה לעכב ביצוע פסק בורר עד לסיום ההליכים בבקשות לאישור וביטול הפסק, התלויים ועומדים בבית המשפט המחוזי.

2.

אלה הם הנתונים העובדתיים שבבסיס הבקשה כעולה מהחלטת בית משפט קמא: המדובר במגרש ברח' ויסוצקי 6 בתל-אביב (להלן - המקרקעין). מחצית המגרש רשומה על שם מ.ב. גור, משיבה 9 (להלן - גור); המחצית האחרת רשומה על שם דירום, חברה לבנייה השקעות ופיתוח בע"מ, וכן רשומה הערת אזהרה לטובת שוחן, יזמויות בע"מ, היא משיבה 6 (להלן - שוחן); שתי חברות אלה - גור ושוחן - רכשו את החלקים במקרקעין עבור הנהנים הבאים: גור - רכשה מחצית מחלקה בנכס עבור חב' טורנל, היא משיבה 8 (להלן - טורנל), והמחצית הנותרת עבור האחים בייגל, הם המבקשים 1 ו-2 (להלן - האחים בייגל). שוחן רכשה את חלקה בנאמנות עבור טורנל. על המגרש רובצת משכנתא לטובת בנק המזרחי, שהחייבים על-פיה כלפי הבנק הם האחים בייגל ומשה בן סירה, מנהל גור (משיב 10), אשר ערב באופן אישי לפרעונה. שטלברג (משיב 7) הוא בעלים משותף עם שוחן ומנהל יחיד ומיופה כוח של טורנל. וידיסלבסקי מחזיק בנאמנות עם שטלברג ב-25% מהקרקע עבור רוזנקרנץ, תושב בלגיה. משיבים 1 עד 5 יכונו לצורך הענין "צפריר".

3.

צפריר הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד כל יתר בעלי הדין לאכיפת הסכם מכר ביחס למקרקעין, כאשר על-פי הטענה, ביום 29.3.07 נחתם ביניהם כקונים, לבין גור ושוחן כמוכרים, חוזה למכירת המגרש כולו בסכום של 7.2 מיליון דולר. במסגרת תביעה זו הוצא צו מניעה זמני האוסר על כל דיספוזיציה בנכס עד להכרעה בתביעה. ביום 14.8.07 הועברה המחלוקת בהסכמה לבוררות. ביום 25.9.07 ניתן פסק בורר אשר קבע כי אמנם לא נחתם בין הצדדים הסכם מכר ביום 29.3.07, אך המהלכים בין הצדדים לאחר מועד זה מצביעים על כך כי למעשה נכרת הסכם מכר מחייב, וכי חובת תום הלב מונעת את התכחשות הצדדים לקיומו של הסכם כזה. פסק הבורר כלל צו אכיפה של עיסקת המכר, בכפוף להסכמת בנק המזרחי להסיר את המשכנתא הרשומה על הנכס לזכותו. הבורר הורה לגור, לשוחן ולצפריר לחתום על חוזה, ולנהנים - בייגל וטורנל - לחתום על כל מסמך שיידרש להוצאה לפועל של ההסכם ופסק הבורר.

4.

ביום 1.10.07 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הבורר, וכן נתבקש צו מניעה זמני למנוע את ביצוע צו האכיפה בפסק הבורר.

במסגרת הבקשה לסעד זמני, ביקשו המבקשים לעכב את ביצועו של פסק הבורר עד להכרעה בבקשה העיקרית לביטולו. המבקשים טענו, ראשית, כי אין לממש את פסק הבורר כל עוד לא אושר הפסק. כן טענו כי מתקיימת בפסק הבורר עילת ביטול הקבועה בסעיף 24(4) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 , שכן לא ניתנה להם הזדמנות נאותה להביא את ראיותיהם. על-פי הטענה, במסגרת הבוררות, ביקש בא-כוח המבקשים להציג את עדותו של אחד המצהירים, מר רוזנבלום, שהיתה חשובה לצורך בחינת התנהלות הצדדים במגעים הטרום חוזיים ביניהם. הבורר סירב לאפשר השמעת עדות זו, ודחה בקשה נוספת לאפשר את חקירת מר שטלברג, ואת עו"ד זולטי, דירקטור מטעם טורנל. המבקשים הוסיפו וטענו כי מאזן הנוחות בבקשה לסעד זמני נוטה לטובתם, שכן מדובר באכיפת מכר מקרקעין המהווה פגיעה בזכותם הקניינית, ואם לא יינתן סעד זמני יקשה להחזיר את המצב לקדמותו. כן נטען כי מימוש פסק הבורר יסב להם נזק של 800,000 דולר שכן קיימת עסקה מוצעת חלופית עם מר רוזנבלום, שתנאיה הכספיים עולים באופן ניכר על העסקה עם צפריר.

שוחן, שטלברג וטורנל טענו בתגובה כי למבקשים לא ייגרם נזק אם תסורב בקשתם לסעד זמני, שכן הם בלאו הכי המחו את זכויותיהם בקרקע לחברה זרה תמורת חצי מיליון דולר, והסתירו עובדה זו מבית המשפט, ובכך לקו בחוסר ניקיון כפיים.

אשר למאזן הנוחות נטען, כי בנק המזרחי פתח בהליכי הוצאה לפועל וכינוס נכסים, ואם העסקה לא תבוצע, כי אז תימכר הקרקע בהליכי כינוס, ומחירה יפחת באופן ניכר ממחיר העסקה עם צפריר, שאושרה בפסק הבורר. הם הוסיפו כי האחים בייגל הם תושבי חוץ, ויקשה לרדת לנכסיהם אם הבקשה לביטול פסק הבורר תידחה, ובין לבין ייגרם נזק בלתי הפיך ממכירת הקרקע בהליכי כינוס. הצעת רוזנבלום לקנות את הקרקע בסכום גבוה יותר של 8.3 מיליון דולר אינה רצינית, לטענתם. בן סירה אף טוען לקיום סיכון אישי בעיכוב המכירה לאור ערבות אישית שנתן לבנק לפירעון המשכנתא. נזקו, על-פי הנטען, נאמד ב-2 מיליון דולר אם הקרקע לא תימכר.

5.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לסעד זמני שיאסור על מימוש פסק הבורר עד להכרעה בבקשה לביטולו. בהנמקותיו, הוא נכנס לגוף הטענה בדבר סיכויי בקשת ביטול הפסק להתקבל, ומצא כי הסיכויים אינם טובים. הוא בחן את פרוטוקול ישיבות הבוררות, והגיע למסקנה כי הבורר לא חרג ממסגרת הבוררות, ואיפשר לצדדים להביא את עדויותיהם, אך המבקשים ויתרו על כך. לאור זאת הסיק, כי הסיכוי לשכנע בהליך העיקרי כי פסק הבורר צריך להתבטל מהטעם שלא ניתן למבקשים יומם להביא את כל ראיותיהם, אינו טוב.

אשר למאזן הנוחות, הוא פסק כי יש לייחס משקל מיוחד לפגיעה הפוטנציאלית שסעד זמני עלול לגרום לגור ולבן סירה. לדבריו, עוד ביוני 2004 ביקשו משיבים אלה להסדיר את ביטול הנאמנות ושחרור בן סירה מן הערבות האישית שנתן, אך בייגל לא שיתפו פעולה בענין זה, והעמידו משיבים אלה, ובמיוחד את בן סירה, בסכנה שיידרש באופן אישי לפרוע לבנק חוב של בייגל, ההולך ותופח עם הזמן.

עוד ציין בית המשפט את הדחיפות הנדרשת במימוש פסק הבורר מבחינת צפריר, עקב החשש כי תוקף התב"ע החלה על השטח עומד לפקוע בדצמבר 2007, ועל-פי הנטען, הוראות תב"ע זו הן שהניעו את צפריר להיכנס לעסקה.

אשר לשוחן, שטלברג וטורנל, ציין בית המשפט כי הם עלולים להיפגע מדחיית מימוש העסקה עקב פערי מחיר ברורים בין העסקה נשוא פסק הבורר לבין מחיר המימוש הצפוי של הקרקע בהליכי הכינוס, שיופעלו לגבי הנכס אם העסקה לא תבוצע בהקדם.

עוד קבע בית המשפט כי האחים בייגל הימחו את זכויותיהם לחב' Salem , ולכן אין להם אינטרס בגורל המקרקעין. הם לא גילו את עובדת המחאה זו לבית המשפט, דבר הגובל בחוסר תום לב. סוף דבר, בית המשפט המחוזי החליט לבטל את צו המניעה הזמני שניתן על-ידו, ובכך פתח את פסק הבורר למימוש עוד בטרם ניתנה הכרעה בבקשת המבקשים לבטל את פסק הבורר, לגופה.

6.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, בגדרה חוזרים המבקשים על טענות שהעלו בפני בית המשפט המחוזי, ומדגישים, כי טעה בית המשפט קמא בקובעו כי סיכויי הבקשה לביטול פסק הבוררות אינם גבוהים, שכן מכלול הראיות מצביע על כך שבין הצדדים לא נכרת הסכם מכר, בין ביום 29.3.07 ובין לאחר מכן. כן הם טוענים, כי חשיבות הראיות לצורך בירור השאלה אם נכרת הסכם בין הצדדים לאחר מועד זה מצדיקה את קבלתן גם אם לא נמסרו במועדן עקב תקלה כזו או אחרת; על-פי הטענה, בית המשפט המחוזי טעה גם בכל הנוגע למאזן הנוחות, שכן ביטולו של צו המניעה יביא לכך שעיסקת המכר עם צפריר תבוצע באופן מיידי, ולא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו אם בקשת ביטול פסק הבורר תתקבל. מצב כזה עשוי לייתר למעשה את בקשת ביטול פסק הבוררות, ולפגוע פגיעה קשה בזכויות הדיוניות של המבקשים להעמיד את פסק הבורר במבחן ביקורת שיפוטית. עוד נטען, כי קיימת רשת בטחון מפני נזק אפשרי העלול להיגרם מהסעד הזמני בדמות חוזה חתום למכירת המגרש עם רוזנבלום על-סך 8.3 מיליון דולר, שהוא סכום גבוה באופן ממשי מהמחיר עליו עומדת העסקה עם צפריר, נשוא פסק הבוררות.

7.

צפריר בתגובה תומכים את יתדותיהם בהחלטת בית המשפט קמא. לטענתם, בקשת הסעד הזמני על-ידי המבקשים מכוונת להביא לסיכולו של פסק הבוררות. לגופו של ענין, הטענה המרכזית של צפריר היא שאין כל ממש בטענתם של בייגל לפיה טענותיהם וראיותיהם לא נשמעו, וזאת בהינתן העובדה שהתקיימו ארבע ישיבות בוררות, כאשר בכל הישיבות הללו נכחו המשיבים, בעוד שבייגל לא הגיעו לאף אחת מן הישיבות, ומי שנכח בהן היה בא-כוחם בלבד. כבר במהלך ישיבת הבוררות השנייה הכריז בא-כוחם של המבקשים, עו"ד וינרוט, כי הוא "לא מביא עדים נוספים". בישיבת הבוררות השלישית שוב ניתנה הזדמנות להעיד עדים. אולם גם בישיבה זו חזרו הצדדים והודיעו לבורר כי אין ברצונם להעיד את עדיהם, ובענין זה אין להם אלא להלין על עצמם. כן נטען, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת צפריר, ובעיקר נוכח נזק כבד שצפוי להיגרם למשיבים גור ובן סירה, מקום שעל המגרש הנדון רובצת משכנתא לטובת בנק מזרחי, אשר בייגל הם החייבים לגביה, ואילו בן סירה, מנהלה של גור, ערב לפירעונה בערבות אישית.

8.

המשיבים גור ובן סירה, מביעים חשש כי ייגרם להם נזק בלתי הפיך כתוצאה מעיכוב ביצועו של פסק הבוררות, וזאת לנוכח התנהגות בייגל, המתאפיינת בחוסר מעש, והתנערות מכל אחריות לחובות הנצברים, נשוא המשכנתא. לטענתם, התמשכות ההליכים תפעל לרעתם ותקטין את הסיכויים למכירת המקרקעין. הם חוזרים וטוענים, כי גור רכשה מחצית מהמגרש בנאמנות עבור בייגל וטורנל, כאשר במהלך זה נטלו בייגל וטורנל משכנתא מבנק המזרחי, אשר ניתנה רק לאחר שבן סירה התחייב להמציא לבנק המזרחי ערבות אישית בסך של 2 מיליון דולר. במהלך השנים 2005-2003 דרש הבנק את פירעון ההלוואה ואיים בנקיטת הליכים, לרבות חילוט הערבות האישית שנתן בן סירה. והנה, למרות שביום 15.6.04 הודיעו בייגל וטורנל על ביטול הנאמנות, ואסרו על בן סירה לבצע כל פעולה בקשר לפרויקט, הם לא פעלו לסילוק החוב לבנק, או לשחרור גור ובן סירה מהחוב ומהערבות האישית.

9.

שיחן, שטלברג וטורנל חוזרים על טענות קודמיהם, ומדגישים כי כל יום שחולף מסב להם נזק כבד, שכן על המקרקעין רובצת משכנתא, ובעל המשכנתא החל כבר בהליכי מימוש המקרקעין בהוצאה לפועל, ובמסגרת הליכים אלה מונתה כונסת נכסים. העיכוב בביצוע עיסקת המכירה, אותו מבקשים בייגל, משולל עילה טובה, ועלול להביא לביטול העסקה כשהתוצאה לכך היא כי המקרקעין יימכרו בדרך של כינוס ובהפסד כספי ניכר. כן הם מציינים כי עד עתה החוב תפח לכדי 2 מיליון דולר, והוא מוסיף ותופח מידי יום ביומו. עוד נטען, כי במהלך ההתדיינות הנוגעת למקרקעין, הוצג בפני בית המשפט ובפני הבורר הסכם לפיו בייגל מכרו את חלקם

במקרקעין לחברה Salem

בתמורה לחצי מיליון דולר, וייפוי כוח שניתן על-ידי האחים בייגל לעו"ד א' וינרוט וחב' Salem פוטר את בייגל מאחריות בכל היבט שהוא. בנסיבות אלה, כך נטען, אין לבייגל כל אינטרס במקרקעין, והם משוללי מעמד לדרוש עיכוב ביצוע של העסקה עד להכרעה בבקשה לביטול פסק הבורר.

10.

טיעון נוסף שמעלים המשיבים 8-6 ו-9-10 הוא כי ירידת שער הדולר בזמן האחרון מצמצמת את הפער בין שתי העסקאות הנטענות, קרי: העסקה עם צפריר והעסקה המוצעת עם רוזנבלום, מפער של 800,000 דולר לסכום של 250,000 דולר. זאת שכן, הסכום בן 7.2 מיליון דולר שאותו אמורה הייתה צפריר לשלם היה אמור להיות משולם לפי שער דולר של 4.25 ש"ח, ועתה, מששער הדולר ירד, אזי קטן במידה ניכרת ההפרש בין ההצעות.

11.

דין בקשת רשות הערעור להתקבל, מהטעמים הבאים:

לפנינו בקשה לסעד זמני אשר נועד להקפיא מצב קיים עד להכרעה בגורלו של פסק בורר שניתן במחלוקת בין הצדדים.

פסק הבורר קובע כי ביום 29.3.07 לא נחתם הסכם למכירת מקרקעין בין בעלי הקרקע לקונה צפריר. יחד עם זאת, מרצף אירועים שבאו לאחר מכן, הסיק הבורר כי נתגבש הסכם מחייב למכירת מקרקעין בין הצדדים, באופן המקיים את דרישת המסויימות, גמירות הדעת, ואף קיומו של מסמך בכתב. במצב המיוחד המתואר על-ידי הבורר, גם החובה לנהוג בתום לב מחייבת את הצדדים שלא להתכחש לקיומה של עסקה תקפה.

לאור העובדה כי בנק המזרחי, בעל משכנתא על הקרקע, פתח בינתיים בהליך למימוש המשכנתא, נדרשה דחיפות מיוחדת לסיום הבוררות, ולפיכך החליט הבורר לאכוף במסגרת פסק הבורר את העסקה על הצדדים, על-פי תנאי אכיפה שצורפו לפסק הבורר, ובכפוף להסכמת הבנק להסיר את המשכנתא הרשומה לזכותו - הסכמה האמורה לכלול גם שחרור של בן סירה מערבותו האישית.

12.

המבקשים פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את פסק הבורר כשבפיהם טענה עיקרית לפיה קביעותיו של הבורר ביחס לקיומו של הסכם מחייב בין הצדדים אינן מבוססות, וכי לא ניתן להם יומם בבוררות להוכיח את טיעוניהם.

מעבר לכך, הם טוענים כי לא ייגרם כל נזק בבירור מלא וכולל של טענותיהם, מן הטעם שישנו קונה פוטנציאלי חלופי המסכים לרכוש את הקרקע בסכום גבוה מזה שהציעו צפריר, ולכן אין סכנה כי הקרקע תימכר בהליכי כינוס בהפסד.

בין לבין, מתבקש צו מניעה זמני אשר ימנע את מימושה של העסקה נשוא פסק הבורר עד להכרעה בבקשה לביטולו.

13.

כלל הוא כי ערכאות השיפוט מכבדות פסקי בוררות וממעטות להתערב בתוכנם. דיני הבוררות שואפים, אכן, לחזק את עצמאות מוסד הבוררות, ולהקטין את מרחב הביקורת השיפוטית על מהלכי הבוררות כדי שלא לפגוע ביתרונותיו של מוסד זה כמסגרת מוסכמת על הצדדים ליישוב מחלוקות בדרך גמישה, מהירה ויעילה ( רע"א 7193/06 פרידנזון מנופים והובלות בע"מ נ' אלקובי (לא פורסם, 26.12.06); רע"א 8016/06 לורנצי נ' ציונוב (לא פורסם, 26.12.06);

רע"א 5842/06 תיחכום ט.מ. טכנולוגיה משרדית בע"מ נ' אור עוז בע"מ (לא פורסם, 8.10.06); בש"א 4936/06 ארוך נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ (לא פורסם, 25.9.06); ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר , פד"י נז(5) 933 (2003);

רע"א 443/03 מעדי נ' פרידמן (לא פורסם, 5.8.03)).

עם זאת, במסגרת הביקורת השיפוטית על הבוררות, ניתנה בידי צד לבוררות הזכות להגיש בקשה לביטול פסק בוררות מטעמים שונים המוגדרים בסעיף 24 לחוק הבוררות. במסגרת עילות הביטול של פסק בוררות מצויה העילה לפיה "לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא את ראיותיו". על עילה זו נשענים המבקשים בבקשתם לבטל את פסק הבורר.

14.

פסק הבורר מחייב את הצדדים לו גם לפני שאושר (סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל ,

כרך ב, 897 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005)) . פסק בוררות מחייב את בעלי הדין וחליפיהם כמעשה בית דין, בכפוף להליכים בדבר ביטול הפסק, ובאין כוונה אחרת המשתמעת מהסכם הבוררות (סעיף 21 לחוק הבוררות; רע"א 5793/05 אגודת בית הכנסת הגדול "שונה הלכות" נ' עירית נתניה (טרם פורסם, 11.9.07); רע"א 3640/03 דקל נ' דקל (טרם פורסם, 16.12.07); רע"א 1347/94 נציגות הבית המשותף, רחוב יפו 33, חיפה נ' דאהר , (לא פורסם, 27.6.94), פסקה 6). אלא שקודם לאישור הוא אינו בר-אכיפה בהוצאה לפועל. האישור הופך את פסק הבורר לבעל מעמד הזהה לפסק דין של בית המשפט פרט לערעור (סעיף 23 לחוק הבוררות), מכאן, כי על הצדדים לקיים פסק בוררות שניתן במחלוקת ביניהם גם קודם שאושר, והאישור אינו תנאי לחובה לקיימו, למעט לענין היכולת לפתוח בהליכי הוצאה לפועל לצורך יישומו. בהקשר לעניין אחרון זה, שונה מעמד פסק בורר ממעמד פסק שניתן בערכאה שיפוטית, הניתן לביצוע בהוצאה לפועל גם כאשר הוא עומד לביקורת ערעורית, אלא אם ניתן צו לעיכוב ביצועו. עשוי להיות שלשוני זה יש השלכה על השיקולים והאיזונים שיש להפעיל לצורך מתן סעדים זמניים בעת בירור הליך של ביטול פסק בורר בערכאה שיפוטית.

15.

שאלה היא מהן אמות המידה למתן סעד זמני שתכליתו להקפיא מצב קיים בעת התנהלות הליך לביטול פסק בורר, בטרם הליך זה הסתיים.

הכלל בתחום הסעדים הזמניים בהליכים שיפוטיים - השריר ויפה בעיקרו גם להליך שיפוטי הנוגע לפסק בורר - הוא כי, דרך כלל, לצורך מתן צו זמני תיבחנה השאלות - מהם סיכויי ההליך להצליח, ומהו מאזן הנוחות בין הצדדים אם יינתן או יסורב מתן סעד זמני (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 505-508 (מהדורה תשיעית, 2007); רע"א 5288/07 דוד נפטי בשם עזבון בנימין ושולמית נפטי ז"ל נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ

(טרם פורסם, 25.6.07), פסקה 7 (להלן - ענין נפטי ); רע"א 5114/05 מינהל מקרקעי ישראל נ' חאן מנולי בע"מ (לא פורסם, 23.8.05), פסקה 5 (להלן - ענין חאן מנולי בע"מ ); רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר , פד"י נו(1) 529 (2001) (להלן - ענין אמר )) .

לשני שיקולים עיקריים אלה עשויים להתווסף גם שיקולים נוספים הקשורים במהותו המיוחדת של ההליך השיפוטי העוסק בביקורת על פסק בורר ובתכליותיו. בהקשר להליך כזה, וכאשר הסעד הזמני המבוקש הוא עיכוב ביצועו של פסק הבורר, עשוי להינתן משקל לעובדה כי מדובר בשלב שבו פסק הבורר טרם אושר, ולכן על-פי חוק הוא עדיין איננו כפוף להליכי הוצאה לפועל. נתון זה מעיד על מידת זהירות גדולה בה נוקט הדין כלפי פסק הבורר, שאכיפתו בהוצאה לפועל נמנעת כל עוד לא זכה לאישור בית המשפט. במתן הסעד הזמני עשוי בית המשפט גם להידרש לטיב פסק הבורר הנדון בפניו, ולמהותו, ולמידת הצורך וההשלכות הנובעות מביצועו קודם שההליכים לביטולו ולאישורו הושלמו.

אשר לשיקולים הכלליים למתן סעד זמני, לצורך בחינת בקשה לעיכוב ביצוע פסק בורר במהלך הליך שיפוטי לביטול הפסק ייבחנו בראש וראשונה סיכויי ההליך להצליח. לענין זה די בכך שבקשת הביטול אינה מופרכת על פניה ואינה חסרת סיכוי ( ענין חאן מנולי בע"מ , שם). לענין מאזן הנוחות, יש הבדל משמעותי בין פסק בוררות כספי לפסק בוררות האוכף עיסקת מקרקעין. במקרה הראשון, ביצועו של הפסק, בטרם הוכרע ההליך המתנהל לביטולו, אינו מעלה קושי מיוחד בהחזרת המצב לקדמותו, אלא אם הוכחו נסיבות מיוחדות המצביעות אחרת, כגון שהזוכה הוא חסר אמצעים, או שהוא אינו מתגורר בישראל, או שאין לו נכסים מהם ניתן להיפרע באם פסק הבורר יבוטל ויהיה צורך בהשבה. שונה הדבר בעיסקת מקרקעין, שביצועה בטרם הוכרע בבקשת ביטול הפסק עלול להקשות, ואולי אף להפוך לבלתי אפשרי את החזרת המצב לקדמותו. בעסקה כזו עשויים להיות מעורבים גם צדדים שלישיים תמימים שירכשו זכויות שתגברנה על זכויות הצדדים להתדיינות.

יש קשר גומלין בין עוצמת שיקולי מאזן הנוחות לבין משקל סיכויי ההליך העיקרי להצליח לצורך מתן צו עיכוב ביצוע פסק בורר (ענין נפטי , שם; ענין חאן מנולי בע"מ , שם; ענין אמר , שם). לכל אלה מצטרפים ההיבטים המיוחדים להליך אישור וביטול פסק בורר, וכן הנתון לפיו כי פסק הבורר, קודם לאישורו בידי בית משפט, אינו נתון להוצאה לפועל על-פי דין, על המשמעות המשפטית שיש לייחס לנתון זה.

16.

בענייננו, מתנהל הליך לביטול פסק בורר שתוצאתו האופרטיבית היא אכיפת הסכם מכר מקרקעין בין מספר צדדים; פסק הבורר הכריז על קיומו של ההסכם כפרי פרשנות של התנהלות הצדדים, ומקבץ נתונים ראייתיים שונים, שהבורר ייחס להם משקל, והסיק מהם כי הצדדים הגיעו להסכם מכר מקרקעין מגובש. המבקשים ובעלי זכות קנין בקרקע, הגישו בקשה לביטולו של פסק הבורר בטענה כי לא ניתנה להם הזדמנות להביא את מלוא העדויות להפרכת מסקנה זו. לטענתם, הראיות שביקשו להביא עשויות לשנות את תוצאת הפסק, ואם יש בהן צדק, כי אז נפגעה זכותם לצדק טבעי.

טענות אלה אמורות להתברר באופן מלא וממצה בהליך העיקרי בבקשת ביטול -פסק הבוררות בבית המשפט המחוזי. במסגרת בירורן, יש להניח כי בית המשפט יבחן את הנסיבות של ניהול הבוררות והדיונים בפני הבורר כדי להסיק מהן האם זכות דיונית של בעל דין בבוררות להבאת ראיות מלאות מטעמו קופחה באופן שנגרם לו עיוות דין. כן ניתן להניח כי בית המשפט יבחן את השפעתן המהותית של הראיות שמבוקש להביאן על התוצאה האופרטיבית של פסק הבורר, ועל חובת עשיית הצדק בין הצדדים.

שאלות אלה אינן יכולות ואינן צריכות להתברר במסגרת הליך הביניים למתן צו עיכוב ביצוע של פסק הבורר. מקומן להתברר במלואן בהליך העיקרי התלוי בפני בית המשפט. מכל מקום, ניתן לומר, על פני הדברים, כי טענות המבקשים בהיבט הראייתי אינן מופרכות על פניהן, וראויות הן לעיון ודיון רציני ומעמיק.

מנגד, באשר לשיקולי מאזן הנוחות, המדובר בעיסקת מקרקעין הכורכת עימה צדדים רבים. אין ספק כי ביצועה של העסקה בטרם הוכרע ההליך בבקשת ביטול פסק הבורר יקשה ביותר על החזרת המצב לקדמותו אם פסק הבורר יבוטל בסופו של יום. סירוב לעיכוב ביצוע פסק הבורר בנסיבות אלה ייתר במידה רבה את ההליך לביטול הפסק, הנתון כזכות דיונית בסיסית בידי בעל דין, צד לבוררות. בהקשר זה יש גם לזכור כי פסק הבורר במעמדו טרם האישור אינו כפוף להוצאה לפועל - נתון התורם באיזון הכולל להטיית הכף לעבר השהיית ביצוע העסקה נשוא פסק הבורר עד להכרעה במעמדו ובתוקפו של הפסק במתכונתו הקיימת.

17.

מנגד, נטען כי צדדים אחרים ייפגעו בשל עיכוב ביצוע הפסק, בעיקר עקב הליכי מימוש המשכנתא על המקרקעין המתנהלים עתה, ומשמעותם ביחס לחוב האישי החל על בן סירה, כמו גם טענות שונות נוספות מפי משיבים שונים על אי-נוחות שתיגרם להם עקב המתנה נוספת במימוש העסקה עד להכרעה סופית בבקשת הביטול בבית המשפט המחוזי.

טענות אלה אינן מכריעות בעיני. אשר להליכי מימוש המשכנתא, אינני מוציאה מכלל אפשרות כי ניתן לפעול להשהייה קצרה של הליכי המימוש עד להכרעה בבקשת ביטול פסק הבורר, בין בהסכמת הבנק, ובין בהגשת בקשה מתאימה לרשות שיפוטית מוסמכת. אשר לכדאיות העסקה עם צפריר, נטען על-ידי המבקשים כי קיימת הצעה מחייבת מצד רוזנבלום לרכישת הקרקע בסכום הגבוה באופן ניכר מסכום העסקה נשוא פסק הבוררות, ואף הונחה תשתית חוזית מחייבת להצעה זו. כמו כן, במסגרת צו ארעי שניתן בבית משפט זה ביום 31.10.07 הפקידו המבקשים ערבות בנקאית לנזקי המשיבים בסך 415,000 דולר.

בנסיבות אלה, נוכח אופיו של פסק הבורר כצו אופרטיבי לביצוע עיסקת מקרקעין, ונוכח אופייה של הבקשה לביטול הפסק, מתבקש הן מבחינת סיכויי ההליך, והן מבחינת מאזן הנוחות, לאפשר דיון שיפוטי מהיר וכולל בבקשת המבקשים לביטול פסק הבורר, ולהקפיא בינתיים את המצב הקיים עד למתן הכרעה בהליך העיקרי. תוצאה אחרת תשים לאל את מטרת הדיון בבקשה, ותייתרה במידה רבה, ותהפוך את ההליך לסעד זמני למעין הליך לסעד עיקרי, שזו אינה תכליתו הדיונית. יש אף להניח כי בית המשפט המחוזי, בהיותו ער למשמעות הליך זה מבחינת לוח הזמנים, ייתן לו את העדיפות הדיונית הראויה.

18.

אציין בשולי הדברים, כי לא השתכנעתי מטענת המשיבים ביחס למשמעות הדיונית שיש לייחס להמחאת הזכויות בנכס המקרקעין שבוצעה בין בייגל לבין חב' Salem . ברי, כי הצד המעורב בהליכי הבוררות הם האחים בייגל כבעלי הקרקע, ויש להניח כי במסגרת המחאת זכויות בנכס, באות תוצאות הפסק ומשמעויותיו המשפטיות לידי ביטוי במערכת היחסים בין הממחה לנמחה (ראו בענין זה פסקה 49 לבקשת רשות הערעור). מכל מקום, בייגל היו ונותרו בעלי ענין בתוצאות הבוררות ובתוצאות המחלוקת בין הצדדים בענין הקרקע, וככאלה לא אבד להם מעמדם המשפטי בהליך לביטול פסק הבורר ובהליך לסעד זמני במסגרתו.

19.

לאור האמור, בקשת רשות הערעור מתקבלת, הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מתקבל, וההחלטה מתבטלת. ניתן בזה צו מניעה זמני המונע את ביצועו של פסק הבורר עד להכרעה בבקשת המבקשים לביטול פסק הבורר. הערבות לכיסוי נזקי המשיבים שהופקדה על-ידי המבקשים תעמוד בעינה עד לסיום ההליכים.

המשיבים ישלמו את שכר טרחת עו"ד של המבקשים בסכום של 15,000 ש"ח.