רע"א 8727/19 מאיר ורדי נ. דוד בועז

1.

בקשת רשות הערעור שלפנַי, עניינה ב-17 החלטות ביניים שהתקבלו במסגרת הליך בירורה של תובענה שהגישו המשיבים נגד המבקש, מאיר ורדי (להלן: ורדי ). התובענה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בדרך של המרצת פתיחה, ובגדרה ביקשו המשיבים הצהרה לפיה הם זכאים להירשם כבעלים בדירות מגורים שמכר להם ורדי, בבניין מגורים בנתניה.

2.

במסגרת ההליך הגיש ורדי בבית המשפט המחוזי עשרות בקשות, בעניינים שונים הנוגעים להמרצת הפתיחה, וביניהן: בקשות לזימון עדים וצירוף משיבים לתובענה; בקשה לצירוף חוות דעת מטעם מהנדס חשמל; בקשה לביטול ההליך, מן הטעם שאינו מתאים להתברר בדרך של המרצת פתיחה; מספר בקשות למתן הצהרה, כי המשיבים אינם זכאים להירשם כבעלי הדירות. מרבית הבקשות נדחו בהחלטות בית המשפט המחוזי, ועל 17 מתוכן מבקש ורדי לערער כעת. בד בבד עם בקשת רשות הערעור, הגיש ורדי בקשה למתן צווים זמניים, שימנעו את מינוי ב"כ המשיבים ככונס נכסים זמני לנכסיו, ויעכבו את דיון ההוכחות אשר צפוי להתקיים ביום 6.1.2020.

3.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ובבקשה למתן סעדים זמניים, באתי לכלל מסקנה כי דינן להידחות, וזאת מבלי להיזקק לתשובה מאת המשיבים. להלן התייחסות פרטנית להחלטות השונות, בהתאם לסימונן בבקשת רשות הערעור, ולקובץ הנספחים שאליו הפנה ורדי בבקשתו:

קבוצה ראשונה של החלטות, סומנו בבקשה: א, ב, ד, ה, ח, יא, יב, יז. אלו החלטות דיוניות גרידא, עניינן בקביעת מועדים לתגובות ובקביעת שלבי הדיון בהליך. החלטות אלו באות בגדרי סעיפים 1(1) ו-1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, ובכל הנוגע אליהן – הבקשה נדחית על הסף.

במסגרת ההחלטה שסומנה ג, נדחתה בקשתו של ורדי להורות למשיבים לאפשר לו לערוך בדיקות בדירות שבהן הם מחזיקים. לטענתו, הבדיקות נדרשו על-ידי חברת החשמל, לצורך הסדרת חיבור קבוע של הבניין לרשת החשמל. הבקשה נדחתה, לאחר שהמשיבים הבהירו כי בחלק מן הדירות הוסדר החיבור הקבוע לחשמל, ואילו לגבי הדירות הנותרות, התחייבו המשיבים לפעול ביוזמתם להשלמת החיבור. על כן, קבע בית המשפט המחוזי, לא נדרשה עוד מעורבות מצדו של ורדי. בבקשה שלפנַי, לא טען ורדי מהו הפגם שנפל בהחלטה זו, ולא פירט אם הושלם החיבור לרשת החשמל, אם לאו. משכך, לא מצאתי טעם ליתן רשות ערעור על החלטה זו.

'משפחה' נוספת של החלטות, עוסקת בבקשותיו של ורדי, לקבוע כי חוזי המכר בטלים, ולפיכך המשיבים אינם זכאים להירשם כבעלי הדירות (החלטות אלו סומנו ו, יג, טו). טענותיו של ורדי בהקשר זה, עניינן למעשה בסעד המרכזי שהתבקש בתובענה שהוגשה נגדו – הצהרה על כך שהמשיבים רשאים להירשם כבעלי הדירות. מקומן של טענות מעין אלו הוא כתב ההגנה, ולא בקשות ביניים. מכל מקום, ההכרעה בטענות לעניין זה תתקבל במסגרת פסק הדין, וככל שהתוצאה לא תהיה לרוחו של ורדי, שמורה לו זכות ערעור על פסק הדין. לא שוכנעתי כי יש מקום ליתן רשות ערעור ולדון בטענות אלו כבר בשלב זה.

ההחלטות הנותרות, שסומנו ז, ט, י, יד, יח, עניינן בבקשותיו של ורדי לזימון עדים, הבאת מסמכים וצירוף משיבות. ניתן לסווגן כבקשות הנוגעות להבאת ראיות על-ידי ורדי, במטרה להוכיח את טענותיו. כלל ידוע ומושרש הוא, כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לאופן ניהול ההליך (ראו, בין רבים: רע"א 4344/19 גדעון נ' פז חברת נפט בע"מ (16.7.2019), שם דובר בבקשה להוספת ראיה). בנוגע להחלטות אלו, סתם ורדי ולא פירש מהן השגיאות אשר נפלו לשיטתו בהחלטות, למעט אמירה כללית כי "בזו אחר זו, מונע בית משפט קמא הנכבד מהמבקש להביא את ראיותיו הנחוצות לשם גילוי האמת" . בהעדר נימוקים פרטניים, לא מצאתי הצדקה להתערב ולשנות מהחלטות בית המשפט המחוזי.

4.

נוכח האמור, מתייתר הדיון בבקשה למתן סעדים זמניים. למעלה מן הצורך יוער, כי ורדי ביקש צו מניעה, שיאסור על מינוי ב"כ המשיבים ככונס נכסים זמני. עיון במערכת נט המשפט מלמד, כי ביום 10.10.2019 התקיים דיון בבקשת המשיבים למנות את בא-כוחם ככונס נכסים זמני. בסוף הדיון, נמחקה הבקשה בהסכמת הצדדים, בכפוף למספר התחייבויות מטעמו של ורדי. משנמחקה הבקשה למינוי כונס נכסים זמני, לא ברור מה הטעם במתן צו שימנע את המינוי, וגם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

5.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית; ממילא מתייתרת הבקשה למתן סעדים זמניים.

משלא נתבקשה תגובה מטעם המשיבים, לא אעשה צו להוצאות.