רע"א 90-24 רע"א 90-24

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רחל ברקאי) מיום 31.12.2023 בת"צ 4093-01-20, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון הבקשה לאישור התובענה כייצוגית על דרך של תיקון הגדרת הקבוצה המיוצגת. בצדה של הבקשה, הוגשה בקשה לעיכוב ההליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי.

1.וזו, בתמצית, השתלשלות העניינים הרלוונטית לעניין: ביום 2.1.2020 הגישו המבקשות, גב' שגית כהן וגב' לילך מזרחי (להלן: המבקשות), נגד המשיבות, Turkish Airlines ו-Alia – Royal Jordanian Airlines (להלן: המשיבות), בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: בקשת האישור). עניינה של בקשת האישור בתניית "אי ההתייצבות" (No Show) של המשיבות, ולפיה במקרים בהם נוסע לא התייצב לאחד מהמקטעים בכרטיס הטיסה שרכש, תהא הסיבה אשר תהא, מבוטלים מאליהם גם מקטעי טיסות ההמשך שרכש במסגרת אותה הזמנה (לרבות טיסות החזור), וזאת מבלי לשאול את הנוסע האם הוא מעוניין בכך. על פי הנטען, המשיבות אינן מיידעות את הנוסעים על אודות קיומה של תניית "אי ההתייצבות", ואף אינן משיבות לנוסעים את הסכום ששולם על ידם בגין אותם מקטעים שבוטלו. לפיכך, טוענות המבקשות, להפרת חוזה, הפרת חובת תום הלב וחובת הגילוי, הצגת מצג שווא רשלני ועשיית עושר ולא במשפט.

2.הקבוצות שבשמן התבקש לנהל את התובענה הייצוגית הוגדרו כך: "נוסעים שרכשו מהמשיבות, במישרין או בעקיפין באמצעות סוכנויות נסיעות או גורמי ביניים אחרים, ב-7 השנים שקדמו לבקשת אישור זו, כרטיסי טיסה (לישראל או ממנה או בטיסת המשך) עם מספר מקטעים והתייצבו במועד, אך לא הורשו לעלות לטיסה מכל סיבה שהיא או שהתייצבו זמן סביר לאחר ההמראה, קרי החמיצו את הטיסה בתום לב, ולמרות זאת המשיבות ביטלו להן באופן אוטומטי, גורף וחד צדדי את כל יתר מקטעי הטיסה, לרבות את טיסות החזור, ולא השיבו להם את התמורה בגין שווי המקטעים אשר לא נוצלו על ידם", וכן נוסעים כאמור אשר "[]לא התייצבו לאחד ממקטעי הטיסה, מכל סיבה לגיטימית כגון - מחלה, מילואים, תאונה וכדומה" (סעיף 139 לבקשת האישור).

3.לאחר שהוגשו התשובות לבקשת האישור והתגובה להן והתקיימו הליכים מקדמיים, ביום 22.11.2022 קבע בית המשפט קמא שלושה מועדים לחקירות, אשר בהמשך נדחו וביום 6.6.2023 נקבעו לימים 15.1.2024, 17.1.2024 ו-18.1.2024.

4.כחודש לפני מועד הדיון הראשון שנקבע לחקירות, ביום 4.12.2023 הגישו המבקשות בקשה לתיקון בקשת האישור שעניינה בתיקון הגדרת הקבוצה המיוצגת על דרך של הוספת המשפט "ו/או שהמשיבות גבו מהם תשלומים נוספים לשם מימוש יתר מקטעי הטיסה" בסופה של ההגדרה של שתי תתי הקבוצות שהוגדרו (להלן: בקשת התיקון). בקשה זו הוגשה, כך על פי המוסבר, על רקע החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד בהליך ייצוגי העוסק בעניין דומה להליך דנן ואשר בשניהם מייצגים אותם באי כוח. במסגרת אותה החלטה נקבע, כי נוסעים אשר חברת התעופה אִפשרה להם לממש את יתר מקטעי הטיסה כנגד תשלום נוסף, אינם נכללים בהגדרת הקבוצה המיוצגת (החלטת כב' השופטת יעל מושקוביץ מיום 23.11.2023 בת"צ 7923-06-19; להלן: ההחלטה בהליך האחר).

המשיבות, בתגובותיהן הנפרדות, התנגדו לבקשה, הן משום שמדובר בתיקון מהותי של בקשת האישור, באופן אשר משנה את פניה, והן בשל העיתוי בו הוגשה.

5.ביום 31.12.2023 דחה בית המשפט קמא את הבקשה לתיקון בקשת האישור, בנמקו כי מדובר בתיקון מהותי שיש בו כדי לשנות באופן משמעותי את זירת המחלוקת בין הצדדים, וכי לא הוצג כל הסבר בנוגע לאיחור הניכר שדבק בבקשה.

לשלמות התמונה יצוין כי למחרת, ביום 1.1.2024 הגישו המבקשות בקשה לעיכוב ההליכים בבקשת האישור נוכח כוונתן להגיש בקשת רשות ערעור, וזו נדחתה ביום 2.1.2024.

6.במסגרת בקשת רשות הערעור טוענות המבקשות כי מדובר בתיקון שנועד להסיר ספק פרשני, על מנת למנוע קביעה דומה לזו שנתקבלה בהחלטה בהליך האחר. לסברת המבקשות, המדובר בבקשה המוגשת ממשנה זהירות בלבד, שכן הגדרת הקבוצה המיוצגת בבקשת האישור כפי שהוגשה כוללת מאליה גם את הנוסעים שהמשיבות גבו מהם תשלום נוסף לצורך מימוש יתר מקטעי הטיסה, והדבר אף הובהר על ידן במסגרת התגובה לתשובות המשיבות. כן נטען כי רק בעקבות ההחלטה בהליך האחר התעורר הצורך בתיקון המבוקש, ועל כן, ובהינתן שהבקשה לתיקון הוגשה מספר ימים לאחר אותה החלטה, לא דבק בה שיהוי. עוד טענו המבקשות כי בית המשפט קמא התעלם מהגישה הליברלית בה נקטה הפסיקה בכל הנוגע לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית, וכי יישום השיקולים שנמנו בפסיקה מוביל למסקנה כי היה מקום לקבל את בקשת התיקון, ולכל היותר להשית על המבקשות הוצאות בגין קבלתה.

7.דין בקשת רשות הערעור להידחות אף מבלי להיזקק לתגובות. אכן, הכלל שנתגבש בפסיקה הוא כי יש לנקוט בגישה ליברלית בכל הנוגע לבקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית המוגשת בשלבים המוקדמים של ההליך, וזאת ככל שבקשת האישור איננה נחזית כבקשת סרק וכי יש יסוד סביר להניח שתיקון בקשת האישור יסייע להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת (בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פסקאות 20-12 (22.11.2012); רע"א 1494/15 עמוסי - נגר יבוא ושיווק עוגן בע"מ נ' הר פז, פסקה 6 (15.7.2015); רע"א 3955/19 פלאפון תקשורת בע"מ נ' שירזי, פסקה 12 (30.4.2020)). ואולם, בכדי למנוע ניצול לרעה של מנגנון תיקון בקשת האישור, לא בנקל יתיר בית המשפט תיקונה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, כאשר הצורך בתיקון מהווה משום "מקצה שיפורים" בבקשות שהוגשו בחופזה, מבלי שקדמה להגשתן עבודת הכנה ראויה (רע"א 1083/20 דמתי נ' Mannkind Corporation, פסקה 9 (14.7.2021); רע"א 7157/20 מעוף בדיקת ארנונה והיטלים עירוניים בע"מ נ' דואר ישראל בע"מ, פסקה 7 (21.10.2021)).

8.בענייננו, החלטת בית המשפט קמא לא רק שהיא צודקת, אלא שהיא אף מתבקשת. לא רק שהבקשה לתיקון הוגשה כ-3 שנים מאז הוגשה בקשת האישור וכחודש לפני תחילת דיוני החקירות (לאחר שאלה נקבעו מספר חודשים קודם לכן), אלא שהתיקון המבוקש איננו "טכני" או "מבהיר" כנטען על ידי המבקשות, אלא מדובר בתיקון מהותי של הגדרת הקבוצה המיוצגת אשר מבקש להרחיב את יריעת המחלוקת, על דרך של הוספת מערכת עובדתית ומשפטית נוספת, השונה מזו שהוצגה בבקשת האישור (הגם שאינה בלתי קשורה אליה). עיון בבקשת האישור שהוגשה מעלה כי זו איננה מתייחסת כלל לנוסעים שהמשיבות גבו מהם תשלומים נוספים לשם מימוש יתר מקטעי הטיסה, חלף ביטולם, ואף התייחסות כאמור לא עולה במשתמע, לא מעילות התביעה הנטענות, לא מהסעדים המבוקשים ולא מהתשתית הראייתית העומדת בבסיסם. ויובהר, לא נעלם מעיניי כי במסגרת תגובתן לתשובות שהוגשה ביום 14.2.2021 התייחסו המבקשות גם לטענה שהועלתה בתגובות לבקשת האישור – ולפיה המשיבות מאפשרות, בנסיבות מסוימות, לנוסעים שלא התייצבו לטיסתם, לממש את יתר מקטעי הטיסה בעבור תשלום נוסף – וטענו כי גם זו פרקטיקה פסולה (ראו, למשל, סעיפים 179-177 לתגובה לתשובות, ואף ראו סעיף 127 לאותה תגובה, בו מציינות המבקשות, על דרך של טענה בעלמא, כי גם נוסעים אלה נכללים בהגדרת הקבוצה). ואולם, אין בכך כדי לסייע למבקשות. זאת, שכן בהמשך אותה תגובה ממש, המבקשות שבות וחוזרות על עילות התביעה הנטענות, כאשר בדומה לאמור בבקשת האישור לא ניתן לאתר כל התייחסות לעניינם של נוסעים שנדרשו לשלם תוספת תשלום על מנת לממש את יתר מקטעי הטיסה, לא באופן מפורש ולא באופן משתמע, לא כעניין עובדתי ולא כעניין משפטי. בלשון אחרת, הטענות המועלות בקשת האישור, גם אם יוכחו במלואן, אין די בהן כדי לבסס אי אילו מעילות התביעה והסעדים הנזכרים בבקשת האישור לטובת הנוסעים הללו (כך, למשל, הטענה כי יש להשיב לנוסעים אלה את הכספים ששילמו בעבור הכרטיסים שרכשו אינה רלוונטית כלל, והסעד אותו ראוי לבחון לגביהם הוא השבת התוספת ששילמו – וזאת בהנחה שיונח בסיס להתעלם מההסכמה המאוחרת שהושגה עימם). הוספת הנוסעים שאליהם מתייחסת בקשת התיקון מחייבת, איפוא, הנחת רובד עובדתי ומשפטי נוסף ושונה, ולכך לא ניתן להיעתר בשלב הנוכחי בגדרה של בקשת האישור דנן.

9.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ההליכים שהוגשה בצדה. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.