רע"א 9294/09 חיים חן נ. בנק הפועלים

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 20.10.2009 (כבוד הנשיא י' אלון, סגנית הנשיא ש' דברת והשופט א' ואגו ) בע"א 1220/08 אשר דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופט ג' גדעון ) בת"א 1451/05 מיום 20.11.2008. עניינו של ההליך בתובענת המבקש לחייב את המשיב לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרה נטענת של הסכם ניהול חשבון בנק.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.המבקש וחתנו (להלן – השותף) ניהלו עסק למכירת כלי בית ופתחו חשבון בנק אצל המשיב. בהתאם למסמכי פתיחת החשבון, היה צורך בחתימת שניהם למשיכת כספים. ברם, המשיב כיבד המחאות והוראות תשלום שנשאו רק את חתימת השותף. לאחר שהעסק נקלע לקשיים, הגיש המבקש תובענה כנגד המשיב וטען שיש לפצות אותו בגין כל הסכומים שהבנק התיר את משיכתם בחתימת השותף בלבד.

2.

בית משפט השלום דחה את תביעת המבקש וקבע, בפסק דין מפורט, כי התנהלותו של הבנק הינה אמנם בבחינת מחדל, אולם המבקש היה מודע היטב להוצאת הכספים בדרך זו, ונתן הסכמתו לכך, מה גם שממילא רוב רובם של הכספים הוצאו לצרכי העסק. עוד נקבע, ביחס לסכום זניח, כי הכספים הוצאו אכן לצרכים פרטיים של השותף, אולם הסברי השותף, שהיה צד ג' בהליך בבית משפט השלום, היו מקובלים על בית המשפט והוברר שהמבקש ידע על ההוצאות ולא התנגד להן. מעבר לכך, נקבע כי המבקש לא הוכיח את נזקו ולא הביא כל ראיה לפגיעה בו.

3.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי עיקר טענות המבקש מופנות כנגד קביעות עובדתיות של בית משפט השלום בהן אין להתערב, ואף לגופם של דברים, מדובר בקביעות מבוססות היטב בחומר הראיות. כך למשל, גרסת מנהל החשבונות של העסק תמכה בגרסת השותף, שאומצה על ידי בית משפט השלום, כמו תצהיריו ועדותו של המבקש עצמו בהם נמצאו תימוכין לאותן קביעות. משכך, נדחה הערעור.

4.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. בבקשה, נטען כי הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי התעלמו מחלק מטענות המבקש ובכך הפרו את חובת ההנמקה. כמו כן, מוסיף המבקש, על המשיב היתה מוטלת החובה למסור לו הודעה על שינוי הסכם פתיחת החשבון, במיוחד כאשר מדובר בתנאי לפיו דרושה חתימת שני בעלי החשבון על הוראות למשיכת כספים. לבסוף, טוען המבקש כי המשיב לא יכול לחייב בעל חשבון לשאת בחיוב לגביו לא הומצאה כל אסמכתא לביצוע פעולה בחשבון.

דיון והכרעה

5.

דין הבקשה להדחות אף בלא צורך בקבלת תגובה. ההליך אינו מגלה שאלה משפטית או ציבורית בהן בית המשפט נוהג לדון פעם נוספת במסגרתו של "גלגול שלישי" של ההליך [רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982 )] . שלא כפי הנטען בבקשה, היא אינה מעלה כל טענה החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או שאלה בעלת אופי עקרוני.

6.

למעלה מן הדרוש, אוסיף כי גם לגופו של עניין איני מוצא כל צורך להתערב. הכרעתו המפורטת של בית משפט השלום עניינה קביעות עובדתיות וקביעות מהימנות, שנקבעו על סמך התרשמותו הישירה מן העדים, אשר ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בהן. בפרט נכונים הדברים, מקל וחומר, כאשר מדובר בערכאת ערעור שניה, ולאחר שפסק הדין כבר נבחן על ידי בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי לא נמצאה בפסק הדין של בית משפט השלום כל שגגה. משכך, דין הבקשה להדחות.

7.

גם לגופו של עניין, סבורני כי טענת המבקש לפיה פסקי הדין בעניינו בערכאות דלמטה אינם מנומקים דיים ועל כן יש ליתן לו רשות ערעור, דינה לדחות. המבקש סומך טענתו זו על פסק הדין שניתן ברע"א 10141/07 חברת עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני, מפרק של חברת י. זקן מפעלי בניה בע"מ (בפירוק) (לא פורסם, 2.6.2008) (להלן – עניין חברת עובד לוי ). אכן, ההנמקה היא חלק מהותי ובלתי נפרד מפסק הדין, אשר נועדה לסייע לשופט לבחון את טענות הצדדים ולגבש את החלטתו, לאפשר לצדדים להבין את היסודות עליהם עומד פסק הדין וכן לאפשר לבית המשפט שלערעור לבקר את פסק הדין, במידת הצורך [ רע"א 1982/05

מקומון כל הצפון נ' פלוני ( לא פורסם, 23.1.06)]. אולם, המדובר בשיקול אחד מיני רבים ואין בו כשלעצמו כדי להצדיק מתן רשות ערעור [רע"א 8228/08 סגל נ' יחזקאל קורן ובניו בע"מ (לא פורסם, 25.1.2009)], מה גם ש אין פירוש הדבר כי על בית המשפט מוטלת חובה להידרש לכל טענה וטענה המועלית על ידי הצדדים ולהסביר מדוע וכיצד הגיע למסקנתו לגבי כל אחת ואחת מהן. לבית המשפט שיקול דעת המאפשר לו לברור את הבר מן התבן ולהימנע מלדון במפורש בכל טיעון וטיעון, תוך שהוא מתייחס לטענות הנראות לו ענייניות ורלוונטיות (פסקה 34 ברע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר (לא פורסם, 4.3.2010) ] . איני סבור כי במקרה זה ניתן לומר על פסק הדין של בית משפט השלום, עליו התבסס פסק הדין של בית המשפט המחוזי, כי הוא לא מנומק במידה המצדיקה מתן רשות ערעור. במובחן מפסק הדין בעניין חברת עובד לוי , שם נקבע כי די בהנמקה קצרה ותמציתית, אשר ניתן יהיה ללמוד ממנה על התייחסותו של בית המשפט קמא לטענות הצדדים ועל הבסיס להכרעתו בטענות אלה, הרי שבענייננו פסק הדין של בית משפט השלום הינו פסק דין מפורט ומקיף ובו התייחסות לכל טענותיו העיקריות של המבקש.

סוף דבר, הבקשה אינה מעלה נימוק ראוי למתן רשות ערעור והיא נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיב אין צו להוצאות לטובתו.