רע"א 9360/11 הפטריארכיה היוונית האותודוקסית של ירושלים נ. יעקב רבינוביץ

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ת' בזק-רפפורט ), בה התקבלה בקשת המשיבה 2 (להלן: מינטר ) להצטרף כנתבעת בתביעת המבקשים נגד המשיב 1 (להלן: רבינוביץ' ).

רקע

2.

ביום 30.3.1995 נכרת חוזה בין הפטריארך היווני אורתודוקסי של ירושלים, בשמו ובשם הפטריארכיה היוונית של ירושלים, לבין רבינוביץ', "כנאמן עבור חברה הנמצאת בהקמה". החוזה עוסק בקרקעות הפטריארכיה בסמוך לבית שמש (להלן:

חוזה בית שמש או החוזה ).

3.

לימים, התגלעו מחלוקות בין הצדדים בנוגע לחוזה. לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשו שלוש תביעות שונות בעניין זה: תביעתה של מינטר נגד הפטריארכיה ונגד רבינוביץ', במסגרתה עתרה מינטר למתן סעד הצהרתי, לפיו חתימת רבינוביץ' על החוזה ותיקוניו התבצעה בנאמנות עבורה, ולפיכך היא בעלת כל הזכויות בהתאם לחוזה ולתיקוניו (ת"א 11599-05-10 בבית המשפט המחוזי בירושלים. להלן: תביעת מינטר ); תביעת הפטריארכיה נגד רבינוביץ', במסגרתה התבקש בית המשפט, בין היתר, להצהיר על בטלות החוזה (ת"א 1995-09-10 בבית המשפט המחוזי בירושלים. להלן: תביעת הפטריארכיה ); ותביעתו של רבינוביץ' נגד הפטריארכיה, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על השבת סכומים ששילם רבינוביץ' במסגרת החוזה, אם תתקבל תביעת הפטריארכיה (ת"א 7014-01-11 בבית המשפט המחוזי בירושלים. להלן: תביעת רבינוביץ' ). ההחלטה עליה מבוקש לערער בבקשה שבפניי ניתנה במסגרת תביעת הפטריארכיה.

4.

ביום 27.1.2011 הגישה מינטר בקשה להצטרף כנתבעת בתביעת הפטריארכיה. בבקשתה טענה מינטר, כי רבינוביץ' חתם על חוזה בית שמש כנאמן בשמה ועבורה. לטענת מינטר, היא ה"חברה הנמצאת בהקמה" שרבינוביץ' חתם עבורה, כפי שמופיע בחוזה. משכך נטען, כי לתוצאות תביעת הפטריארכיה השלכות ישירות על זכויותיה.

יצוין, כי ביום 30.1.2011 הגישה מינטר בקשה להצטרף כתובעת בתביעת רבינוביץ', בהתבסס על אותה טענה – כי רבינוביץ' חתם על חוזה בית שמש כנאמן עבורה. על פי המבקשים, בקשה זו התקבלה.

החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשת ההצטרפות לתביעת הפטריארכיה

5.

בהחלטתו מיום 15.11.2011 קיבל בית המשפט את בקשתה של מינטר להצטרף כנתבעת בתביעת הפטריארכיה. בית המשפט ציין, כי מטיעון באת כוחו של רבינוביץ' עלה, כי רבינוביץ' אינו כופר בכך שחוזה בית שמש נחתם בידיו בנאמנות עבור מינטר. באת כוחו אף הסכימה כי לכאורה היה מקום לצירופה של מינטר להליך. עם זאת, הלכה למעשה, התנגד רבינוביץ' לצירופה של מינטר בנסיבות העניין. לטענתו, לא הוכח כי מינטר היא חברה קיימת, ולא הוכח כי קיבלה החלטה כדין בדבר הגשת בקשת הצירוף ובדבר ייצוגה בידי באי כוחה ממשרד עו"ד כבירי-נבו-קידר. הפטריארכיה התנגדה גם היא לצירוף וטענה, כי איש לא דיווח לה מעולם כי רבינוביץ' פועל בשם מינטר.

בית המשפט פנה לדון בשתי השאלות הטעונות הכרעה: האחת, האם מינטר היא צד נחוץ להליך זה והאם יש הצדקה לצרפה כנתבעת בתביעת הפטריארכיה? השאלה השניה היא, האם בקשת הצירוף של מינטר הוגשה כדין, במובן זה שהתקבלה החלטה כדין בחברה ליזום הליך זה, והאם התקבלה החלטה כדין בחברה למינוי משרד עורכי הדין כבירי-נבו-קידר, כבאי כוחה של מינטר.

בית המשפט קבע, כי המענה לשתי השאלות האמורות הוא בחיוב. אשר לנחיצותה של מינטר בהליך ציין בית המשפט, כי על פי האמור בחוזה בית שמש, נחתם החוזה בידי מר רבינוביץ' עבור חברה בהקמה. רבינוביץ' ומינטר אינם חולקים, כי חברה זו שבהקמה, הנזכרת בחוזה בית שמש, היא חברת מינטר. בית המשפט הוסיף עוד, כי מנספח 3 לבקשת הצירוף עולה, כי קיימת, לכאורה, הצהרה בחתימתו של רבינוביץ', כי חתם על חוזה בית שמש כנאמן של מינטר, וכי כל החובות והזכויות על פי חוזה זה שייכים למינטר. במצב דברים זה קבע בית המשפט, כי ברור שתביעת הפטריארכיה עשויה להשפיע על זכויותיה של מינטר, שהרי אם יינתן הסעד ההצהרתי המבוקש בתביעת הפטריארכיה כנגד רבינוביץ', על פיו חוזה בית שמש בטל, עלולות להיפגע זכויותיה הנטענות של מינטר, אשר רבינוביץ' פעל כשלוחה. בית המשפט ציין, כי הפטריארכיה ניסתה להציג סימני שאלה כנגד העובדה המוסכמת על רבינוביץ' ועל מינטר, כי חוזה בית שמש נעשה בשם מינטר. אולם, אין הדברים צריכים הכרעה בשלב זה ונראה כי די בטענתה של מינטר, הנראית על פניה מבוססת, כנימוק לצירופה כמי שעלולה להיפגע מתביעת הפטריארכיה.

בית המשפט הוסיף עוד, כי אמנם רבינוביץ', שלוחה של מינטר, הוא צד להליך, אך נראה כי בנסיבות העניין, מנקודת מבטה של מינטר, אין די בכך. בית המשפט ציין, כי ברור מההליכים כפי שהם בפניו, כי גבהה חומה בין רבינוביץ' לבין מינטר, או למצער בינו לבין שניים מבין ארבעת בעלי המניות הרשומים במינטר. בין הצדדים קיים חוסר אמון עמוק, ובנסיבות אלה אך סביר כי בעלי מניות אלו יחששו שרבינוביץ' יגיע להסכמות עם הפטריארכיה, או ינהל את ההליכים מול הפטריארכיה באופן שלא יתאם את האינטרסים שלהם, ומשכך יחתרו לייצוגה הנפרד של מינטר בהליך זה.

לאור האמור קבע בית המשפט כי מינטר היא צד נחוץ בהליך והורה על צירופה להליך כנתבעת.

אשר לשאלה השניה – בית המשפט דחה את הטענה, כי לא הוכח שחברת מינטר קיימת. בית המשפט קבע עוד, כי אף אם החלטת הייצוג נתקבלה שלא בהתאם למוסכם בהסכם משנת 2005, לפיו החלטות תתקבלנה במינטר על ידי ארבעת האנשים החתומים על ההסכם, עדיין מדובר בהחלטה בת תוקף, המחייבת את החברה ומחייבת בשמה, מאחר שנעשתה בהתאם לתקנון החברה.

6.

על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שבפניי.

עיקר טענות הפטריארכיה

7.

הפטריארכיה טוענת, כי בקשת ההצטרפות מיותרת לחלוטין, שכן מינטר מנהלת הליך עצמאי בעניין מעמדה וזכויותיה, שם צירפה את כל הצדדים כבעלי דין והעלתה את כל הטענות המועלות בבקשת ההצטרפות. כמו כן, מינטר הגישה בקשה להצטרף כתובעת בתביעת רבינוביץ', ובקשתה התקבלה. עוד נטען, כי קיומם של שלושה הליכים נפרדים, תלויים ועומדים, שבמסגרתם הושמעו מפי מינטר אותן טענות, עלול להוביל להחלטות סותרות.

עוד טוענת הפטריארכיה, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שכפה עליה התדיינות עם מי שלא בחרה לתבוע. נטען, כי מדובר בכפיית דיון על התובעת-הפטריארכיה, בטיעונים שלא העלתה כלל בכתב תביעתה ושאינם רלוונטיים לתביעה. עוד נטען, כי צירופה של מינטר יגרום לסרבול ההליך ולהארכתו. לטענת הפטריארכיה, החלטת בית המשפט בתביעתה אף עלולה להוות מעשה בית דין כלפי הפטריארכיה, כאשר המטרה לעקוף את הדיון בטענותיה בתביעת מינטר.

עוד נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו, כי הוכח דבר קיומה של חברת מינטר, וכי החלטת הייצוג היא בת תוקף.

דיון והכרעה

8.

דין הבקשה להידחות. על פי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), רשאי בית המשפט להורות על צירוף נתבע, בין היתר כאשר נוכחותו בבית המשפט "דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". הפסיקה הכירה בהיותו של אדם בעל דין "דרוש" במקרים שונים, כגון מקרה בו אי אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו (ראו: ע"א 83/64 גראטש נ' אטיה , פ"ד יח(4) 132, 135 (1964)); ומקרה בו עלולה זכותו של אדם להיפגע אם לא יצורף (ראו: רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' ליאון קורלנד ; רע"א 6562/99 ירדן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 2000); בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה(5) 457 (1991); ע"א 401/69 ראובני נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים , פ"ד כד(1) 537 (1970)).

9.

אכן, בצירוף נתבע שלא על פי בקשת התובע יש משום כפייה על התובע. אף על פי כן, ישנם מקרים בהם ראוי להורות על צירופו של נתבע, חרף התנגדות התובע: "בית המשפט מוסמך לצרף נתבע נוסף, על פי בקשתו או על פי בקשת הנתבע המקורי, על אפו ועל חמתו של התובע, אם פסק דין שיינתן עלול בעקיפין לפגוע בזכותו החוקית של הנתבע הנוסף, ומטעם זה לא נפתרה 'בשלמות וביעילות' המחלוקת שנפלה בין התובע ובין הנתבע המקורי" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 200 (מהדורה שביעית, 1995)).

10.

בענייננו, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, קבלת התביעה עלולה לפגוע במינטר, שלא צורפה כצד לתביעה, מבלי שקולה ישמע. זאת, משום שעל פי הטענה, החוזה שבבסיס התביעה נחתם על ידי רבינוביץ' בנאמנות עבור מינטר. כפי שעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי, היחסים בין רבינוביץ' לבין מינטר אינם תקינים. בנסיבות אלה, מובן רצונם של בעלי המניות או מי מהם, כי מינטר בעצמה תהיה צד להליך.

11.

העובדה כי הליכים אחרים בין הצדדים תלויים ועומדים בבית המשפט המחוזי, אינה מהווה טעם לדחיית בקשת מינטר להצטרף כנתבעת בתביעת הפטריארכיה. כמו כן, העובדה כי מינטר צורפה כתובעת לצד רבינוביץ' בתביעתו שלו אף היא אינה "מייתרת" את בקשת ההצטרפות בתביעת הפטריארכיה, כנטען. אדרבא; העובדה כי מינטר הגישה תביעה למתן סעד הצהרתי בדבר זכויותיה בחוזה בית שמש תומכת במסקנה כי היא עלולה להיפגע מתוצאות תביעת הפטריארכיה, וכי יש, לפיכך, לצרפה להליך. כך גם צירופה של מינטר כתובעת לצד רבינוביץ' בתביעתו מחזק את המסקנה, כי מינטר היא בעלת דין דרושה בסכסוך שבין הצדדים, וכי אין די בכך שרבינוביץ' הוא בעל דין בתביעת הפטריארכיה.

יצוין, כי חששה של הפטריארכיה ממתן הכרעות סותרות אינו מבוסס, במיוחד כאשר שלוש התביעות מתבררות באותו בית משפט, וכאשר תלויה ועומדת בפני בית המשפט בקשה לאיחוד הדיון בתביעת הפטריארכיה עם תביעת רבינוביץ'. מכל מקום, הדרך להתמודד עם חשש כזה, אם קיים, אינה במניעת צירופו להליך של צד דרוש, אשר זכויותיו עלולות להיפגע אם לא יצורף.

12.

לא מצאתי מקום להתערבות ביתר חלקי החלטתו המנומקת של בית המשפט המחוזי. באשר לטענות לפיהן בקשת הצירוף לא הוגשה כדין אעיר, כי על כל פנים, בית המשפט רשאי להורות על הוספת נתבע אף מיוזמתו (תקנה 24 לתקנות).

13.

לאור כל האמור, מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר צירוף

המשיבה כנתבעת בהליך. כל טענות הצדדים, שאינן נוגעות לצירופה של מינטר כצד להליך, שמורות להם לשלב הערעור הסופי, ככל שיהיה בכך צורך. בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא. משלא התבקשה תשובת המשיבים, אין צו להוצאות.