רע"א 9550/16 רע"א 9550/16

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפש"ר 24386-07-13, שניתנה ביום 27.11.2016 על-ידי השופטת ע' וינברג-נוטוביץ .

2.המבקש פנה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק פש"ר 24386-07-13 בבקשה " לפדיון הנכס בבית בנווה עוז פ"ת גוש 6371 חלקה 176 " (להלן: הנכס ). ביום 19.7.2016 נדחתה הבקשה, בקביעה כי הליך המכר מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל ולכן על המבקש להגיש את בקשתו במסגרת הליך ההוצאה לפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש כלפי החלטה זו נדחתה על-ידי ביום 24.7.2016 (רע"א 5725/16), בזו הלשון:

" המבקש אינו חולק על כך שהליך המכר בוּצע בלשכת ההוצאה לפועל, ומכאן שבקשותיו הקשורות להליך המכר היו צריכות להיות מוגשות בהליך זה. גם השגות על החלטות שנתקבלו בהליך המכר היו צריכות להיות מוגשות על פי מנגנוני הערעור המתאימים לכך, ולא בדרך של הגשת בקשה עצמאית לתיק פשיטת הרגל... משבקשת המבקש הוגשה אפוא שלא בדרך הנכונה, לא נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי כי יש לדחותה. אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות ".

3.לאחר שהמבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטתי הנ"ל, הוספתי וקבעתי, בהחלטה מיום 7.8.2016, כי:

" הטיפול בתיק הסתיים עם מתן החלטתי... ככל שבפיו של המבקש טענות חדשות, פתוחה לפניו הדלת להעלותן בהליכים לפני בית המשפט הדן בפשיטת הרגל או בהליך ההוצאה לפועל, לפי הדין "

4.על רקע זה הגיש המבקש בקשה לתיק פשיטת הרגל ליתן לו אישור לנהל את ההליכים המשפטיים הקשורים בנכס. ביחס לבקשה זו קבע בית המשפט ביום 11.8.2016, כי:

" ניתן אישור לחייב להגיש בקשותיו בנושא פידיון הנכס ללשכת ההוצאה לפועל "

5.ככל שניתן להבין, נוכח האמור בהחלטת בית המשפט מיום 11.8.2016, ניסה המבקש להגיש בקשה לתיק ההוצאה לפועל. דא עקא, ביום 27.11.2016 קבעה רשמת ההוצאה לפועל כי:

" בהיעדר אסמכתא מאת תיק הפש"ר אין צד ג' מוסמך להגיש כל בקשה לתיק..."

6.משנדחה אפוא ניסיונו של המבקש להגיש בקשה לתיק ההוצאה לפועל, שב הוא לבית המשפט המחוזי עוד באותו היום בבקשה כי יאושר ההליך. בית המשפט המחוזי נתן את החלטתו, גם כן ביום 27.11.2016, כדלקמן:

" ראה החלטתי מיום 11.8.2016 ".

7.כלפי החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור דנא, ולצדה בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור. המבקש שב על כלל טענותיו (המהותיות) בעניין הנכס וההסכמים שנכרתו לגביו. יצוין כי הבקשה כתובה באופן שקשה להבין ממנה עד תום את כלל טענותיו של המבקש וכן האם הוא פעל כנדרש בעת שהגיש את בקשתו לתיק ההוצאה לפועל.

8.מכל מקום, מובן כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף ללא צורך בקבלת תגובה מהמשיבים. למבקש ניתן אישור להגיש את בקשתו בנושא הנכס ללשכת ההוצאה לפועל, וזאת בהתאם להערה שהופיעה בהחלטתי מיום 7.8.2016. דומה כי הסיבה לכך שניסיונו להגיש את הבקשה לתיק ההוצאה לפועל כשל, נבעה מכך שהמבקש לא צירף את האישור כאסמכתא לבקשתו (אך כאמור, קשה להבין זאת מהבקשה, בשל ניסוחה). על כל פנים – מובן כי ככל שהמבקש מעוניין לערער על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, אין הוא יכול לעשות כן במסגרת הגשת בקשה לתיק פשיטת הרגל או באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. למותר לציין, כי אין להלום כלל ועיקר כל טענה של המבקש בעניינים המהותיים הקשורים לפדיון הנכס או מימושו בהליך דנן. המדובר בטענות אשר מנסות לפתוח מחדש את אותה המחלוקת שנדונה בהליך הקודם (רע"א 5725/16), שעה שהוסבר למבקש כי לא זהו ההליך המתאים לכך.

9.יוער, כי נדמה שאנרגיות רבות מצד המבקש מושקעות בהגשת בקשות בהליכים שאינם מתאימים להן, ונדמה כי ככל שבידו של המבקש להסתייע בסיוע משפטי מקצועי, יהא בכך כדי להיטיב עמו.

10.בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. ממילא מתייתר הצורך להכריע גם בבקשה למתן הסעד הזמני לתקופת הערעור. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.