רע"א 9572/01 חביב דדון נ. יעקב וייסברג

בפניי בקשה לפרישת הפקדת הערבון בתשלומים, לאחר שבקשה קודמת להפחתת ערבון נדחתה, בהחלטה מיום 24.3.02. בהתחשב במועד המצאת ההחלטה לידי המבקש (31.3.02), עולה מן הבקשה שבפניי כי נשלחה בתוך המועד שנקבע להפקדת הערבון, ומצד זה אין לראות בבקשה זלזול, בניגוד לטענת המשיב. אף אין לראות בבקשה עתירה להפחתת ערבון. פרישת הערבון לתשלומים אינה נוטה להביא להפחתתו. זאת ועוד, בשים לב למועד הגשת בקשת הרשות לערער (4.12.01), איני סבור כי היעתרות לבקשה תפגע באינטרס המשיב לכך שבירור העניין יגיע לסיומו במהירות סבירה, במידה המצדיקה דחיית הבקשה, וכתוצאה מכך פגיעה אפשרית ביכולתו של המבקש להביא לדיון ענייני בבקשת הרשות לערער. בהקשר זה יש לומר, כי ההתרשמות העולה מן התיק היא כי למבקש רצון אמיתי להביא לבירור ענייני של בקשת הרשות לערער, גם אם אין בידו להניח תשתית מספקת לשם מתן פטור מהפקדת ערבון או לשם הפחתתו.

במצב זה, אני נעתר לבקשה. עם זאת, מובהר כי בהעדר נסיבות יוצאות דופן, לא תינתן ארכה נוספת להפקדת הערבון. המבקש יפקיד את הערבון, אפוא, בארבעה תשלומים שווים, של 5,000 ₪ כל אחד. הראשון בהם יהיה תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו, התשלום השני תוך 30 ימים ממועד התשלום הראשון, השלישי תוך 30 ימים ממועד התשלום השני, והרביעי תוך 30 ימים מן השלישי. ימי פגרה יבואו במניין זה. לא יופקד אחד התשלומים במועדו, תידחה בקשת הרשות לערער, בלא צורך בכל התראה או הליך נוספים.